lost in a sea of thoughts

כשאני עם אנשים אני מחייכת, שמחה באמת.

אתמול הייתי בים כל היום עם חברים והייתי מאושרת, היה כל כך כיף.

ברגע שהגעתי הביתה החיוך נמחק ורק רציתי להכנס למיטה ולשכוח מהעולם.

אני שמחה שהולך להיות לי החופש הכי עמוס בחיים,

ככה לא יהיה לי זמן לחשוב.

מחשבות לא עושות לי טוב.

ברגע שיש לי זמן פנוי ואני לבד, אני מתחילה להתפורר.

ואני יוצאת על אמא שלי, זו הוכחה לכך שאני לא בסדר,

בדרך כלל אנחנו לא ממש רבות..

ואני לא באמת צריכה הוכחה,

אני רואה את הדמעות ואת הדקירות בלב.

כל עוד אני אהיה בשקט עם עצמי, אני אייסר את עצמי ואכאב מאד..

טוב שלא יהיה לי יותר מדי זמן כזה בחופש הזה..

בכל מקרה יהיה לי יותר מדי..

לא משנה כמה זה מעט זה יהיה יותר מדי,

כי מספיקה לי שניה לשבור את עצמי לגמריי..