i hate this world.
נפתרים מבעיה אחת ומיד צצה אחת אחרת.
אני מרגישה שהראש שלי הולך להתפוצץ..
יש לי כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם,
ואני חושבת דווקא על דברים לא נחוצים שלא מועילים לי ושמכניסים אותי לדיכאון.
אני חושבת על דברים שלא צריך ואסור לי לחשוב עליהם,
ולא חושבת על כל כך הרבה דברים שאני חייבת לחשוב עליהם.
כל כך מתאים לי..
אין לי כוח לעולם, שוב.
כבר חשבתי שנפתרתי מהתחושה הזו אבל איזו הפתעה, היא חזרה.
יש לי יותר מדי על הראש ככה שאני שוכחת דברים חשובים,
שאחר כך מתפוצצים לי בפרצוף וגורמים לעוד בעיה לפרוץ..
אוף..
אין לי כוח לעולם..
ולמה אני לא מצליחה לחשוב על הדברים הנפלאים שמחכים בהמשך החופש אלא רק על הדברים הרעים שקורים כרגע?
טוב זה ברור, כי אני מסתכלת על ההווה ולא על העתיד.
תמיד הייתי כזו ותמיד אהיה, מסתכלת על הרגע.
ואנשים טפשים אומרים שזה טוב. בואו נראה אתכם חיים ככה יום אחד ואז תגידו לי אם זה טוב.
לא רוצה לחשוב על אתמול ולא על היום ולא על מחר.
לא רוצה לחשוב.
אבל כמובן שאני פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב.