lost in a sea of thoughts

אתמול בצהריים חזרתי מגדנ"ע.

למי שלא יודע, גדנ"ע זה מין טרום טירונות,

שרוב הילדים עוברים ביא'.

בתור פצפיסטית היה לי די קשה מבחינה נפשית,

רוב השבוע לא ידעתי בדיוק מה אני חושבת ומרגישה.

אבל מאד נהניתי.

היום הראשון היה קשה, מבחינה פיזית ונפשית,

היום השני היה בסדר,

והימים האחרונים היו מדהימים.

הרבה פעמים התלבטתי אם לחזור הביתה או לא,

ואני שמחה שלא חזרתי ונשארתי עד הסוף,

זה היה שווה את זה ובתכלס זה היה ממש כיף.

הייתי ממשיכה לעוד שבוע בכיף.

ממש לא בא לי לחזור ללימודים XD

מוזר לחזור הביתה..

אני מרגישה כאילו לא הייתי בבית כבר שנים..

השבוע הזה הרגיש כמו חודש בערך,

הוא היה נורא אינטנסיבי.

השיעורים היו מאד מעניינים,

יריתי בנשק, עברתי אימונים פיזיים,

הייתי על מדים כל היום,

למדתי עמידה בזמנים ומשמעת,

פעם ראשונה שהנחתי לאנשים לתת לי פקודות ><

ישנתי בשטח (הרבה יותר טוב מאשר בחדרים),

למדתי זחילות ות"ג בצצ"ת,

ושכשאומרים אז"ר מימין צריך לקפוץ לשמאל.

הסתדרתי עם לחיות בחדר אחד עם שבע בנות,

ועם שלושה תאי שירותים ומקלחות ל-70 בנות.

חזרתי פצועה ומלאה מכות, הרגליים שלי פשוט כחולות.. XD

בסך הכל לא גיליתי על עצמי משהו שלא ידעתי קודם,

אבל אני כן מעריכה את צה"ל יותר מקודם.

אני עדין רוצה שירות לאומי,

אבל עכשיו אני מוכנה לחשוב על האפשרות שלא אקבל אותו.

גדנ"ע זה אכן חוויה, חוויה נפלאה.

10,9,8,7,6,5,4,3,2,1

תם הפוסט המפקדת.

><