lost in a sea of thoughts

הולכת על חבל דק

והמספריים ביד שלי.

כבר התחלתי לחתוך את החבל,

אני מוחזקת באוויר רק על ידי סיבי חוט דקיקים.

אבל מפחדת לחתוך עד הסוף.

תקחו אותי מפה,

כבר לא מסוגלת לסבול את עצמי.

אני כבר באמת לא יודעת מה עדיף,

לחיות ככה או פשוט

לסיים את זה.

סעמק אני שונאת לקחת החלטות,

אני פשוט כל כך גרועה בזה.

כשהרציונל נלחם נגד האמוציונל,

השאלה העיקרית היא הכוח הנפשי,

תכף נגלה עד כמה אני חלשה.

די כבר,

אני לא רוצה להרגיש ככה יותר.

כל פעם מחדש מבטיחה שינוי בגישה ולא עומדת בזה.

דפוקה.