מתנדנד מצד לצד,
החוט כמעט נקרע
והרשת שמתחת נראית כה רעועה.
תלוי באוויר ומחפש אחיזה,
מסתכל סביב בבעתה.
מתנדנד, מפוחד ומתלבט,
לא בטוח בשום דבר.
מרגיש כאילו הידיים מחליקות,
העיניים נפערות
ואתה נושך שפתיים כדי לא לצעוק.
אולי אפילו מחכה שהסכין תכה,
שחוסר האונים יעלם ומשהו פשוט יקרה.
לפעמים אי ידיעה קשה אף יותר מהכאב,
אתה כבר רוצה לדעת
אם תצליח להתמודד.
מתנדנד מצד לצד,
מבועת, לחוץ, כל כך לא בטוח,
לא יודע מה לעשות ואיך לסבול את הכל.
מקווה שעם הזמן תלמד ותבין
שאתה כן יכול.
שוב מנסה שינוי בגישה.
שוב מנסה להפסיק להכניס את עצמי לדיכאון,
להפסיק לחפש את הרע ופשוט לזרום, להנות,
לעשות הכל ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר.
נמאס לי מעצמי,
אז בפעם המליון, אני מנסה לשנות את מה שמפריע לי.
אני בנתיים נשארת בשנת שירות,
ומקווה שאצליח להפסיק להיות אני,
ולהכנס ברבאק לתוך המשימה הזאת.
מאבק כוחות בין האמוציונל לרציונל,
בין מה שאני רוצה למה שאני יודעת שאני צריכה.
הנה זה מתחיל,
המלחמה האמיתית שלי עם עצמי.
סעמק. תאחלו לי בהצלחה.