lost in a sea of thoughts

ביום שבת נסעתי לטייל עם ההורים שלי שבאו לבקר בקומונה,

זה היה ממש נחמד (ובכללי היה שבוע טוב, גם עם טיול גרעיני וכל מיני),

היה כיף לראות קצת טבע ויופי ולא רק חניכים.

והכי יפה היה השקיעה בסיום היום,

מעולם לא ראיתי שמים כאלה, זה היה פאקינג מדהים!

לא משנה כמה נתקדם בטכנולוגיה שלנו,

וכמה האדם יתאמץ וילמד,

אין מה להשוות את היכולת האנושית ליכולתו של הטבע.

הטבע מזכיר לנו את זה הרבה פעמים עם אסונות נוראים,

צונמים ורעידות אדמה וסופות שאין לנו איך להתמודד איתם.

ומדי פעם הוא מזכיר לנו את זה גם בצורה נעימה,

עם שמים מיוחדים או שדה יפייפה,

עם פרחים בשלל צבעים או כוכבים מנצנצים.

הטבע הוא אינסופי וחזק בצורה שהאדם בכלל לא יכול לתפוס,

ועצוב לי לראות כמה אנחנו מתעקשים להרוס אותו.

יוצא לי הרבה פעמים לעמוד נפעמת מול יופיו של הטבע,

להתעצבן מהעם האנושי ותוך כדי להדהם מהיופי בעולם הזה.

זה מה שראיתי בשמים ביום שבת,

וזה מקסים לדעתי,

והגיע הזמן שבני אדם ילמדו להעריך את זה ויפסיקו להשמיד את זה.