lost in a sea of thoughts

כשפירסמתי את הפוסט הקודם היה לי ברור שהוא לא יהיה פופולרי כל כך,

הנחתי שהוא לא יקבל את אותו מספר התגובות שאני רגילה אליו,

כי הוא ארוך וקשה ורציני ולא סתם שורה וחצי שמתבכיינת על החיים שלי.

אבל משום מה חשבתי שכן יהיו לו תגובה או שתיים,

אולי מתוך ההנחה שאנשים שאוהבים לכתוב גם אוהבים לקרוא,

ולכן הגיוני שבלוגרים כן אוהבים לקרוא.

כנראה שזה לא המצב, הוא לא קיבל אף תגובה וזה די איכזב אותי,

כי הוא באמת מעניין וחשוב ולדעתי גם כתוב לא רע,

לא הייתי מפרסמת אותו אם הייתי חושבת שהוא סתם משמים..

זה סתם מבאס לראות את השטחיות של אנשי ישראבלוג,

שמתי לב לזה גם בבלוגים אחרים ולפעמים גם אני חוטאת בזה,

מתייחסים רק לפוסטים קצרים שיש כוח לקרוא,

מגיבים בעיקר כשהפוסט נורא דכאוני ומתבכיין כי זה הדבר היחיד שמעניין..

סתם חבל, רציתי לראות בנוער של ישראבלוג נוער קצת יותר רציני מהנוער "הרגיל",

כבר מזמן שמתי לב שזה לא כל כך המצב, מקריאה בבלוגים אחרים,

אבל כנראה כשזה מגיע אליך זה תמיד יותר צורב..

נו טוב, תמיד מרענן להתאכזב גם מאחרים ולא רק מעצמך ^^