לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כוחן של מילים


מסתורין, מתח, צמרור, וצחוק- את כל זה תוכלו למצוא כאן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

ת-ח-ר-ו-ת!



אהלןן,

מה ניש?!

 

.החלה תחרות הצופה ה-1000,

כל שעליכם לעשות זה לעקוב אחרי הכניסות (ולהיכנס).

ברגע שאתם רואים שאתם הצופה ה-1000,

צלמו את המסך (במקש Prtscr שמימין למעלה למקש back).

 

וזה, מה שנשאר זה לשלוח לי :):)

בהצלחה!

הזוכה כמובן יופיע ברשימת המלונקקים

 

המשך יומושלםם,

 

תהנו מהחיים- לא הכל טוב, אבל הכל לטובה!

:):):)

נכתב על ידי , 27/12/2007 19:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הצוואה..." פרק 3.



אהלן, תקשיבו-

 

לגבי פרק שלישי אני חושבת שאני יצליח להעלות אותו במוצאי שבת..

אני מקווה שיהיה לי זמן בין כל המבחנים שמציפים לי את השבוע הזה והבא.

 

 

שיהיה המשך יומדליקק!

Danieli[=

נכתב על ידי , 25/12/2007 17:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הצוואה.."- פרק שני.


פרק שני!!

עדיין אין מתח הוא יתחיל בסביבות פרק 4..

כרגע זה רק רקע לכל הדמויות.

 

אמ...לגבי פרק שלישי...

שבוע הקרוב אני עמוסה באיה 5 מבחנים ופרוייקט...

אז הפרק השלישי יהיה מעט מאוחר...

סליחה מראש, מקווה שתבינו.

 

שבוע טוב!

נכתב על ידי , 22/12/2007 19:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הצוואה.." פרק 2.


פרק 2.

 

חיוך עלה על פניה, אך היא שתקה.

העבירה עמוד והמשיכה לקרוא.

 

25.8.03

 

כשהתעוררתי בבוקר לא היה לי כוח ללכת לביצפר, ההיתי עייפה מהמסיבה של אתמול.

אמא הרשתה לי ללכת ב-10. מי אני שאתווכח?!

כשהגעתי לביצפר זכיתי לחיבוק ונשיקה מאוראל. הוא כזה מתוק!

כל החברות המשיכו לקפוץ עלי, חוץ מסיוון.

ראיתי אותה יושבת בצד ובוהה. אפילו לא שמה לב שנכנסתי.

מיד ניגשתי אליה ושאלתי לשלומה.

היא אמרה שהמצב גרוע.

שאלתי מה ז"א?איפה?למה?

והיא אמרה לי "בבית".

ידעתי תמיד שיש בבית של סיוון בעיות ואף פעם לא דחפתי את עצמי לדעת מה..כי ידעתי שקשה לה לדבר על זה והיא מסתגרת ישר שמדברים על זה.

פתאום שמתי לב שסיוון החלה לבכות.

"סיווני! די מה קרה? רוצה לספר לי?"

"דנה אכפת לך אם אני יספר לך יותר מאוחר? אני פשוט חייבת לעכל.."

"אין בעיה מותק!" עניתי מהר.

מיד אחרי זה הנחתי לה להיות לבד עם עצמה. לא חלפו 20 דק' והיא ניגשה אלי.

ביקשנו מהמורה להסטוריה לצאת מהשיעור שלו כי זה ממש דחוף, והוא בהבנה מלאה הסכים.

כולם ידעו פחות או יותר את המצב של סיוון. לכן כל המורים התחשבו בה.

התיישבנו על הגדר בחוץ וסיוון החלה לדבר:

"תיראי דנה אני יודעת שעד היום לא סיפרתי לך על המצב בבית, ומצד אחד אני שמחה שאת לא צריכה לסבול את זה אבל מצד שני את בטח רוצה לשמוע ולעזור."

"כן.." נדחפתי בין השורות.

"אבל תביני שקשה לי לדבר על זה.." המשיכה סיוון.

חיבקתי אותה חיבוק חם ואוהב ואמרתי לה שהיא יכולה להרגיש בנוח איתי.

היא עצרה דקה, לקחה אוויר והמשיכה

"תמיד היה מצב בבית שאמא ואבא לפעמים רבים, ותמיד חשבתי שזה מצב בכל בית שבני זוג רבים מידי פעם. אבל כשההיתי הולכת לחברות וההיתי רואה שהמצב לא דומה אפילו הבנתי שמשהו במשפחה שלי לא בסדר..ועכשיו המצב הרבה יותר גרוע.."

"אני מצטערת מותק...מה ז"א יותר גרוע?!" –שאלתי

"תמיד בכל הטלנובלות שהגבר חוזר מאוחר זה אומר שהוא בוגד באישתו?!"

"נכון..אבל מה זה קשור לריבים של ההורים שלך?"

"אז זהו..שאבא חוזר מאוחר מהעבודה..יותר מידי מאוחר."

"נו אולי יש לו באמת הרבה עבודה..אל תחשבי ישר שלילי.."-ניסיתי להרגיע את הרוחות.

"לא, את לא מבינה!!! זה לא עבודה! אמא בדקה את זה ויש לו מישהי.."

"ואת מפחדת שהם התגרשו נכון?"

"איזה ילד רוצה שההורים שלו ייפרדו?" אמרה סיוון

"אולי זה עדיף בשבילך, את סתם סובלת ככה מהריבים שלהם.

תחשבי שכשהם ייפרדו  הם לא יריבו ותוכלי להיות אצלם בכיף ובנוח"-ניסיתי לנחם..

"אולי באמת...."

רציתי לדחוף משפט שיעלה חיוך, משהו כמו "ותוכלי ללכת לבית של ההורה השני במקום לביצפר!"

אבל ידעתי שזה לא הזמן.

הצלצול החל לנגן, הבנו ששיעור היסטוריה כבר ניגמר וחלטנו לחזור לכיתה לפני שהמורה לפיזיקה תיכנס.

נכתב על ידי , 18/12/2007 19:11  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1- "הצוואה.."


פרק 1.

 

זו היתה שעת לילה מאוחרת, כולם כבר הלכו.

הגשם דפק על החלונות וחוץ מזה שום רעש אחר לא נשמע.

היא ישבה על הספה, לקחה בידיה את היומן פתחה איפה שנפתחו הדפים-

והחלה לקרוא.  היא תיעדה הכל ביומן, ה-כ-ל.  

כל שעה-כל דקה שהיתה חשובה לה מאוד.

 

 

24.8.03

יומני היקר,

היום זהו היה היום המושלם בחיי.

היום חגגו לי את יום ההולדת ה-14 שלי כמו שבחיים לא דמיינתי שיחגגו לי.

כולם היו, משפחה, חברים, חברות וגם אריאל.

הוא כזה חמוד! אני כל כך אוהבת אותו ולא יודעת אם הוא אוהב אותי, כאילו הוא מסתכל עלי לפעמים בשיעורים אבל אני לא יודעת אם הוא סתם בוהה או שהוא מסתכל עלי.

סיוון רצתה לדבר איתו בשמי, אבל לא הרשתי לה.

סיוון באמת חברה מתוקה ואני נורא אוהבת אותה, אבל אני לא סומכת עליה בקטע הזה של ללכת לדבר עם אריאל.

פעם היא עשתה לי קטע מגעיל, עוד הרבה לפני שההינו חברות טובות.

סיפרתי לה שאני אוהבת מישהו והיא הלכה ואמרה לו ההפך..

אבל היום זה היה משהו מיוחד.

היתה אווירה כיפית והיה מלא אוכל, צחוקים, ריקודים.. ואז אריאל  קרא לי לצד.

כמובן שלא התלבטתי והלכתי לקראתו.

הוא החזיק לי את היד ואמר לי:

"תיראי דנה.... אני לא יודע אם....שמת לב...מתישהו....אבל...אמ... "אריאל תרגיש חופשי לדבר איתי..זו אני דנה, לא איזה סלב או משהו.."

"כן צודקת!"

"אז חשבתי לעצמי אולי אמ...תרצי להיות...כאילו אם שמת לב בזמן האחרון אני לא מפסיק להסתכל עלייך ואני יודע שאת גם מסתכלת עלי אבל עדיין רציתי לשאול אם בא לך להיות....חברה שלי?!?"

הסמקתי.

כל כך רציתי לצעוק "סוף סוף! מה לקח לך כל כך הרבה זמן לשאול אותי את זה!?"

שתקתי.

ואז אריאל שאל "דנה??"

ההיתי חייבת לענות כדי לצאת מההלם.

"כןןן בטח שאני רוצה!"

לא חלפו 10 שניות מהרגע שסיימתי את המשפט ואריאל נישק אותי.

זו היתה הנשיקה הראשונה שלי.

וכל כך התרגשתי.

כל כך רציתי את זה, חיכיתי לזה.

רציתי שזה יהיה עם אריאל.

אהבתי אותו עוד מתחילת כיתה ז'.

זה היה הרגע הכי מושלם בחיים שלי.

אחרי שהגענו למסקנה משותפת שצריך לחזור לשאר האורחים, החלטנו לספר לכל האנשים שצריכים לדעת מזה- כולם!

אריאל תפס את המיקרופון והחל לדבר :

"אורחים יקרים, ערב טוב."

היתה דממה ברחבה.

 

"סליחה על ההפרעה אבל אני רוצה להגיד משהו חשוב.

היום הבנתי איפה אני עומד, הבנתי את המושג הזה "אהבת אמת" ורציתי לשתף אותכם.

מהיום הראשון שפגשתי את דנה שמתי עליה עין. היא היתה בהתחלה שקטה..אבל עם הזמן לא הפסיקה לדבר. היא ילדה שמקרינה שמחת חיים ואהבה.

היום היה לי את האומץ לבוא ולבקש ממנה להיות החברה שלי."

כולם הסתכלו בחיוך לכיוון שלי, לא יכולתי שלא להפסיק.

ואז אריאל המשיך-

"ואני רוצה להזמין את כל הזוגות-

וגם כל אלא שאין להם זוג קבוע, שימצאו להם לחמש דק' הקרובות.

לריקוד סלואו לכבוד דנה"

 

כולם ניגשו לרחבה וכשהמוזיקה החלה כולם בלי יוצא מהכלל רקדו סביב אריאל וסביבי.

חזרנו הביתה בערך בשעה 12 בלילה.

ההיתי כל כך עייפה שההיתי חייבת לישון.

רגע לפני שנכנסתי מתחת לשמיכה הפלאפון שלי צלצל- הסתכלתי וראיתי SMS.

פתחתי את ההודעה והיה כתוב "לילה טוב יפה שלי-אוהב אריאל".

זה היה היום הכי מושלם בחיי.

 

המשך יבוא..

 

זכרו!-

התגובות שלכם שווים לינקוק!

התגובה ה-10 תלונקק בגודל 10!

התגובה ה-14 תלונקק בגודל 14!

התגובה ה-18 תלונקק בגודל 18!

וככה עד 36.

 

יומוווושלם!

Danieli[=

נכתב על ידי , 16/12/2007 19:56  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 190313487 




1,636
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdanieli=] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על danieli=] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)