אני לא יודע מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתי כ''כ טוב ובו זמנית גם כ''כ מבולבל.אני שונא מצבים של חוסר וודאות, מצד שני זה לא ממש חוסר וודאות.
הכרתי בחורה מדהימה, אנחנו מדברים כל יום, שיחות זורמות ומצחיקות, אין יותר מדי דיסטנס,
הקרח נשבר מזמן. היא יודעת שאני רוצה אותה, אני יודע שהיא רוצה אותי.
אבל היא נפרדה מחבר שלה לא מזמן, ממש לא מזמן ואני לא יכול לצפות שכבר תמשיך הלאה.
למעשה אני לא הכי רוצה כבר עכשיו לעבור איתה הלאה...כי יש עוד בנאדם בסיפור.
בעצם עוד שניים, אבל השנייה זניחה.
כשאני חושב על זה אולי אפילו שלושה אנשים שלא אמורים להשפיע אבל כן משפיעים.
פתאום אני קולט איזה בנאדם פוליגמי אני הופך להיות...זה מלחיץ אותי קצת.
אבל אני יודע שאני הכי רוצה אותה.
ואת השנייה פחות..
ואת ההיא אני כבר לא יודע אם אני אוהב או שונא או סתם לא מעניין אותי מה הולך.
בכל מקרה, אני חושב שהגיע הזמן להקסים אותה עוד טיפה ולזכות בה.
כי כזה אני, אני פרס למי שאני יוצא איתה. הגיע הזמן להרגיש כזה.
יום טוב :D
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
