אני לא ממש יודע אם זה בגלל ששוב הייתי בתחנה הזאת ליד המצפה שליד הבית שלך בשעה כ''כ מוקדמת בבוקר כשאני שתוי.או שזה הזכרונות שצצו כשעברנו ברחוב ההוא בדניה שפעם אספנו איזה חברה שלך משם.
או שזה פשוט כל הרגש, הגעגוע האהבה והשנאה שאני מרגיש כלפיך.
ואולי זה פשוט הכל ביחד...
"אני חושבת שכדאי שתקשיב למה שלימור גנות אמרה לך..."
"פשוט היה בה כל מה שיכולתי לבקש שיהיה במישהי, זה מה שמקשה את כל העניין"
"ובך יש את כל מה שמישהי יכולה לבקש, פשוט תמשיך הלאה כדי לתת לה להבין את זה, אני בטוחה שיש בה מספיק יושר כדי להודות שהיא רוצה אותך בחזרה"
אני לא יודע מי מהם הנכון, אני רק מקווה שאני ארדם למספיק זמן, כדי להתעורר מהצלצול המיוחד שלך, מהשיר הטיפשי שיש רק כשאת מתקשרת.
"את היית החצי שלי, ועכשיו איך אהיה שלם?"
"אל תשכח שקשר כזה ואהבה כזאת לא הולכים ברגל, זה לא נעלם, זה רק צריך קצת זמן"
נו זמן...תעבור כבר.