|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הוא מאשים
ב- 18 ליוני 1982 פירסם אפרים סידון את השיר הבא בעיתון "דבר":
אני מאשים
אני מאשים את הילדים בצידון ובצור
שאת מספרם לא ניתן עדיין לספור.
בני השלוש ובני השבע ובני שאר הגילים,
על כי גרו בשכנות למחבלים.
אם לא הייתם דרים לידם, ילדים,
הייתם יכולים להיות היום תלמידים.
עכשיו תיענשו!
אני מאשים את כל הנשים בצור ובצידון
את האמהות ואת אלה שעדיין בהריון
את הזקנים, האלמנות ובנות כל הגילים
על כי גרו לידן מחבלים.
כי אם לא הייתן גרות לידם קרוב
הייתן חיות בשלווה ובטוב.
עכשיו תיענשו.
אני מאשים את הבתים בצידון ובצור
על כי מחבלים מצאו בהם מסתור.
כי אם לא היו מוצאים בכם דירות,
הייתם יכולים לעמוד עד קץ הדורות.
עכשיו תיענשו.
אני מאשים את תושבי לבנון כולם
על מה שעוללו לנו הנאצים במלחמת העולם.
כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו -
כאילו הוא את היטלר משמיד.
תמיד תמיד.
וזה מה שבגין עושה.
אני מאשים!
זה מובן.
כי אני תמיד, תמיד הקורבן.
*
וזה מה שיש לשר הביטחון להגיד בעניין.
|
נכתב על ידי
,
29/4/2008 18:42
בקטגוריות אולמרט בן זונה, דברים מהמתים, הפאשיזם לא יעבור!, לפנות את שדרות, מן התשקורת, רבותיי ההיסטוריה וגו', שירה / מודרנית, שתי מדינות לשני עמים, אקטואליה, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
תחי העיר שחורבנה לה יחדיו!
בכל רחבי הארץ ציינו השבוע ויציינו בשבועות הקרובים 40 שנים לאיחוד ירושלים. שזה דווקא יפה מאוד, יש מצעדים ברחובות, הופעות בפארק, פוליטיקאים נואמים, כולם מרוויחים. אני אומנם קורא לזה כיבוש ירושלים (יחד עם עזה, רמת הגולן והגדה המערבית), ואני חושב על המיליונים של פלסטינאים שחיים ללא זכויות אנושיות בסיסיות, מגורשים מביתם, במחנות פליטים, תחת מתקפה צבאית בלתי פוסקת, מנוצלים פיסית וכלכלית, אדמותיהם נגזלות, בני משפחתם וחבריהם נכלאים או נרצחים, אבל אני כנראה שייך למיעוט מאוד מצומצם. מה רע בסך הכל? העיר הרי אוחדה. אומנם בצד הישראלי אנחנו אוכלים פיגועים (דווקא היה שקט בזמן האחרון) וקסאמים, מלחמה כל 5 שנים ונוער אלים שחונך במערכת דלת-תקציבים ועשירה בשקרים ומניפולציות. אבל מה זה לעומת זה שהעיר אוחדה? נכון, היהודים פיתחו את האידיאולוגיה הציונית שלהם, שגם ככה לא הייתה מי-יודע-מה הומניסטית, לתורת גזע משוכללת, כולל חישובים סטטיסטיים ארוכי-טווח על אחוזי ילודה ומאזנים דמוגרפיים. אבל העיר אוחדה! החיילים של צה"ל משמשים כקלגסים, סוהרים, שופטים ומוציאים להורג, שומרי ראש לפאנאטים דתיים שמתעמרים באוכלוסיה המקומית, אבל העיר אוחדה! וחוץ מזה הם התחילו! נכון שאף יהודי לא מעז להראות את פניו במזרח העיר ללא ליווי צבאי חמוש, אבל העיר אוחדה. נכון ששנים של חשיבה רק על דיכוי האוכ' הפלסטינית בעיר הותירה אותה מוזנחת, עטופת בטון, ריקה מתרבות, מצורעת בעיני החילונים ואומות העולם, אבל היא אוחדה! וזה דבר שיש להתגאות בו ולחגוג אותו.
למשל, יש להתגאות בכך שהשבוע משרד הפנים ביטל את מעמד תושבות הקבע של חברי הפרלמנט הפלסטינאי שגרים במזרח ירושלים. זה כבוד למדינה, שהיא שוללת זכויות מתושבים שלה למרות שלא הפרו כל חוק ובניגוד למה שמתיר החוק עצמו לשר הפנים. זה סימן למדינה דמוקרטית עם בירה מאוחדת! אז מה אם ניתוק מזרח ירושלים הן ממערב העיר והן מהגדה המערבית ממשיך, באמצעות בניית גדרות על גבי חומות, מחסומים על גבי מעקפים - הרי ככה מאחדים עיר!
בקצרה, אני מלא רק שבחים למדינת ישראל על הפרויקט המדהים של איחוד העיר וביתור תושביה, ומאחל לכולנו להיפגש בחגיגות ה-50 שנה (נקבע על יד הגטו הערבי אחרי שיוצאת הרכבת של שעה 10?).
תחי הועדה!
אולמרט אמר שתושבי הצפון חשים בטוחים יותר. ולמה לא? עכשיו הם יודעים שבפעם הבאה שהמדינה תלך למלחמה מיותרת בצפון (רמז: עם מדינה אחרת שלנשיא שלה יש שפם והכשרה בתור רופא עיניים) ותפקיר אותם בתור מגן אנושי חי, אז אחרי זה תבוא ועדה שתגיד שזה לא היה בסדר ותעשה נו-נו-נו לרה"מ ותביא לו מכה על היד. גם אני הייתי מרגיש בטוח יותר אם הייתי יודע מצד אחד שטנקים סורים בדרכם לרמוס אותי, שטילים ינחתו לי על הבית ויפוצצו לי את הילדים לחתיכות והממשלה תפקיר אותי בלי מקלטים; ומצד שני שאחר כך תהיה ועדה מוצלחת כזו כמו ועדת וינוגרד, עם מצלמות וטלוויזיה והפגנה בכיכר. זה נשמע לי עסק משתלם, ואני סומך על אולמרט שידאג שהמלחמה תגיע גם לאיזור המרכז כדי שגם אנשים כמוני יוכלו להנות מהזדמנות כזו.
יחי הזיכוי!
אז מה אם חיים "איש ההרס" רמון תפס חיילת בהפתעה, דפק לה נשיקה בניגוד לרצונה והורשע בתקיפה מינית בבית משפט בישראל? אז לא אומר שצריך להיות עליו קלון. כך לפחות על פי היועץ המשפטי לממשלה שלא מתכוון לערער על ההחלטה הזו. בעצם זה מאוד הגיוני: הרי התקיפה המינית שרמון ביצע בחיילת זה ליטופי-אהבה עדינים ורכים לעומת האונס הקשה שהוא ביצע בהסתדרות, המעשים המגונים שהוא כפה על מערכת הבריאות, ומעשי הסדום שמבוצעים באוכלוסיה הפלסטינית בחסות גדר ההפרדה שהוא היה בין יוזמיה. אז על איזו בוסה לחיילת שידפקו לו קלון? הצחקתם את האוליגרכיה.
הסטודנטים
מה קורה עם הסטודנטים?
|
נכתב על ידי
,
14/5/2007 12:12
בקטגוריות דברים מהחיים, הפאשיזם לא יעבור!, סוציאליזם או קניבליזם, צדק חברתי, קיטורים, רבותיי ההיסטוריה וגו', שתי מדינות לשני עמים, אקטואליה, אופטימי, צבא, שחרור קיטור, אין שכ"ל אין דאגות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
הסטודנטים מצטרפים להפגנת ה-1 במאי בת"א
ביום ג', ה-1 במאי, בשעה 16:00 בכיכר רבין, הפגנת ה-1 במאי של תנועות הנוער החברתיות (בנק"י, הנוער העובד, השומר הצעיר, מחנות העולים). הסטודנטים יצטרפו בגוש משלהם. בסיום תהיה עצרת בכיכר מוזיאון תל אביב.
בחדשות קשורות, נועה קאופמן עונה למכתב של מתן קמינר. פסימי למדי. בדיוק כמו ההתיחסות של אשתו של אלוהים לנושא (וגם קודאק היה בעדת הפסימים מההתחלה. מומלץ לקרוא את התגובות).
מועדת וינוגרד אחת לשניה, היום סוף סוף "נגלה" את מה שהשמאל האמיתי אמר מהשבוע הראשון של המלחמה. אני מציע, בהתחשב בכך שהצבא והממשלה מתכננים מלחמה נוספת בקיץ, לחסוך את המאמצים ולחכות לדו"ח ועדת וינוגרד 2.
תוספת מאוחרת: שי גבסו מביא בראש?!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
