מי שקרא את הפוסט הקודם יודע שבסילבסטר של שנה שעברה כתבתי על פתק את הדברים שקרו בשנה האחרונה ודברים שאני רוצה שיקרו בשנה שעברה. המטרה הייתה שנפתח את זה בעוד שנה מהסילבסטר הקודם וזה באמת מה שהיה.
אז בגלל שלא הגעתי ביום שני בלילה, עדי הביאה לי את הפתק שלי היום לבית הספר.
אז הנה מה שרציתי שיקרה בשנה שחלפה (הדברים שכן הצלחתי להגשים מודגשים ועם קו חוצה):
נכתב ב31.12.06. שעה: 22:04.
- אני רוצה שיהיה לי את האומץ להגיד לאנשים מה אני חושבת עליהם בלי להיות מובכת (גם אם חיובי וגם אם שלילי). - אני חושבת שדי הצלחתי בקטע הזה. בהחלט יש לי יותר אומץ להגיד לאנשים את דעתי. בקשר ל'הבכה' שבדבר, גם זה יחסית השתפר. אז אני מחשיבה זאת כמשהו שהצלחתי לעשות.
- לקרוא את כל הספרים הטובים בספריה של אבא - את זה לא הגשמתי, אבל התחלתי לקרוא ספרים מהספריה, לא נראה לי אני אסיים את כולם בקרוב, בכל אופן יש שם אלפי ספרים.
- לא להיכשל במתמטיקה, להתקבל לפחות לארבע יחידות. - עשיתי קורס בקיץ והתקבלתי לחמש יחידות.
- להתקרב יותר למשפחה המורחבת והמצומצמת - אני חושבת שהצלחתי בזה.
- לראות עולם - הייתי השנה באיטליה, היה מדהים. זה נקרא לא?
- להתקרב למשפחה בחו"ל - לא הייתה לי הזדמנות אנחנו לא נסענו אליהם והם לא הגיעו אלינו. למרות שביום שישי האחרון באה אחת הדודות לארץ והיה כיף, אבל לא אליה התכוונתי כשכתבתי את זה.
- שלא ינעצו לי סכין בגב שוב - אמנם התאכזבתי מהמון אנשים, אבל סכין בגב כמו שתקעו לי בשנה שקדמה לסילבסטר ההוא לא תקעו לי.
- שאנשים יבינו אותי - כנראה שזה לעולם לא יקרה.
- להיות בהופעה של עברי לידר - הייתי פעמיים!
- להתקדם באיכות הכתיבה, הניסוח והשפה - את זה אני חושבת שהגשמתי בחצי. אני אמנם מרגישה שהדברים שאני כותבת בוגרים יותר. אבל עדיין, אין הנחתום מעיד על עיסתו. לכן צריך לשאול את האנשים שקוראים את הסיפורים שאני כותבת (שבנתיים אין אנשים כאלה).
- למצוא עבודה - בייביסיטר זה נקרא?
- להישאר חברה של שיר - זה הסעיף הכי כואב ברשימה הזאת. היא נכתבה בתקופה הכי טובה של החברות שלנו, לפני שהכל נהרס. אמנם אנחנו לא בריב, ואנחנו עדיין אוהבות אחת את השנייה, אבל מפה ועד הדבר שנקרא 'חברות' יש פער מאוד גדול. במשך כל השביתה הייתי שבורה מזה שאנחנו לא קרובות יותר. אבל זה ממש כמו כשמתגברים על חבר - בהתחלה עצוב לך, את שבורה, הוא חסר לך, את מתגעגעת ולאט לאט את מתחילה להתגבר, הוא כבר לא חסר לך ואת כבר לא מתגעגעת. עצוב לי שזה המצב, היא נראית כמו מישהי אחרת שאני מסתכלת עליה. אבל זה כבר מאחורי, המשכתי הלאה, למרות שכשקראתי זאת הייתה לי דקירה קטנה בלב.
- להפסיק להיות בלגניסטית ועצלנית - כנראה זה משהו באופי שלא ישתנה לעולם.
- להפסיק להיות פחדנית מכדי להתמודד עם דברים - אני חושבת שהצלחתי בזה.
- ללמוד לבשל - הכנתי סופלה שוקולד פעם אחת וגם עוגת בסקוויטים אני יודעת להכין. זה נחשב נכון?
ממ זהו.
האמת שאני שמחה מההספק הזה. את רוב הדברים ברשימה הזאת הצלחתי להגשים. אפשר להגיד שזו הייתה חוייה מתקנת על הרשימה של שנה שעברה.
אני גם חושבת ש2007 הייתה שנה טובה ומשמעותית בחיי. בתחילתה הייתי ממש מרוסקת והצלחתי לקום על הרגליים ולבנות את עצמי מחדש.
אני חושבת שאני יותר שלמה עם בן האדם שאני, עם אופיי, עם העובדה שאני לא מושלמת ולעולם לא אהיה, אני רגועה יותר ונכנסתי לפרופורציות שהיו נחוצות לי מאוד.
למדתי לאהוב את עצמי גם מבחינה חיצונית, החצ'קונים נעלמו, השיער התחיל להיות יותר ידידותי ואפילו הגזרה נראית לי נחמדה וכשאני לובשת ג'ינס צמוד אני לא נראית שמנה בעיני עצמי.
אני חושבת שאני בתקופה המאושרת בחיי (עד כמה שאפשר להיות מאושר, אין כזה דבר אושר מושלם לדעתי), למרות העומס בלימודים ולמרות הבלגנים עם החברות.
אני משערת שהסיבה העיקרית להרגשה הטובה שלי היא המקום בו אני נמצאת עכשיו, מקום טוב, מקום הרבה יותר נינוח.
אני מאחלת שתהיה לי וגם לכם שנה מדהימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
