אהלן, מה נשמע? קוראים לי איתי, אני בן 21 חייל משוחרר. מה אני עושה בחיים? כמו 99% מהחיילים המשוחררים- מחפש את עצמי. בשאר הזמן שנשאר לי אני עובד בתור ברמן.... בנאפיס. לא סקסי במיוחד אני יודע, אבל היי חייבים לחסוך קצת כסף בשביל לטוס למען המטרה שהזכרתי שורה וחצי לפני- לחפש את עצמי.

אני לא בחור שכותב. תמיד כשהייתי כותב ברכות לימי הולדת לאחד מבני משפחתי, אז אמא שלי או אחותי תמיד היו אומרות שיש לי כשרון לכתיבה ( לא משהו יוצא דופן, אבל כשרון כלשהו) אבל אף פעם לא הסכמתי איתן ולא הקדשתי לזה תשומת לב. יש לי גם כמה שירים שכתבתי, אבל כמו הרבה אנשים לפניי שעשו זאת, אלו שירים שישארו שירי מגירה (או במקרה שלי- בתיקיית "המסמכים שלי" על השולחן עבודה).

אז למה בעצם פתאום אני כותב ועוד מפרסם את זה? האמת שאין לי שמץ של מושג. יצא לי לחשוב הרבה בזמן האחרון על יחסים. תחשבו על זה רגע- מרבית הפעולות שאנשים מבצעים או המטרות שלמענם הם פועלים פשוט סובבות סביב מערכות יחסים וסקס לא משנה איך נסתכל על זה. אתם רוצים להיות עשירים, למה? כדי לגור בבית יפה, להנות מחופשות מפנקות ו... להשיג את הבחורות הכי מטורפות שקיימות ולהזדיין איתן. אתה חוסך על מנת לקנות מכונית מטורפת שתמיד רצית, למה? כי אתה חולה על המכונית הזאת ועל הזמן המטורף שהיא עושה מ-0 ל-100 קמ"ש, אתה רוצה כבר לשים ספויילר מטורף ו... כדי לעשות סיבוב פוזה בהרצליה פיתוח על מהירות של 20 קמ"ש כדי שאולי איזו בחורה תיכנס לך לרכב ותוכל ללכלך קצת את המושב האחורי. אני יכול לתת עוד מלא דוגמאות כאלה, אבל בטח הבנתם את הקטע.

הייתה לי חברה 4 שנים. את כל שלושת שנות התיכון בילינו יחד ועוד שנה אחת בשירות הצבאי. אני סיימתי את המערכת יחסים הזו. למה? כי רציתי לראות עולם, וכשאני אומר שרציתי לראות עולם אני מתכוון לכך שרציתי לצאת עם חברים שלי למסיבות ולהשיג לי איזה כמה מספרים באותו ערב, אה ויש גם את הדבר הקטן הזה ששכחתי- לא אהבתי אותה כמו בהתחלה. הייתי בטוח שהנה זה הולך לקרות, אני, איתי, הילד שכולם אומרים עליו שהוא רגיש וטוב לב, הולך לפתוח לכמה בנות את הצורה באיזה שירותים מסריחים במועדון מזורגג שלוקח 70 ש"ח כניסה+חצי שעה זמן המתנה בחוץ, ולהראות לכולם שאני הכל מלבד בחור רגיש. אבל פשוט לא הצלחתי לעשות את זה.

אמרתי לעצמי: "טוב איתי תירגע אתה חדש בעסק, תסתכל שנייה מהצד איך הבנים מתחילים עם הבנות העירומות למחצה והשיכורות לגמרי ותיישם זאת בשטח" שתיתי קצת בעצמי כדי לתפוס קצת ראש (מי שיגיד לי שאלכוהול טעים לו והוא היה שותה את זה גם אם לא היו מתמסטלים מזה, אני חותך ת'זין ומניח לו את זה על צלחת. ואני חושב שהפרצופים של אלו ששתו שניה לפני מוכיחים את טענתי) אבל גם זה לא עזר. ניסיתי לפעמים, גיששתי פה ושם אבל פשוט לא הייתי מסוגל. תחושת הגועל שעלתה בי הייתה יותר גדולה מתחושת הגועל של הטיפה המרה. פעם אחת הולכתי שולל אחרי הטיפה המרה ונישקתי איזו מישהי מהצבא שהיה לי קטע לא ברור איתה. תחושת הגועל שהסתובבתי איתה אחרי זה שבוע פשוט אכלה אותי והגעתי למסקנה אחת- אני עם בחורות לא מתחיל במועדון או פאב. במקום זה אני פשוט רוקד (איפה שיש מוסיקה שחורה תקראו לי ואני בא). עכשיו בואו נבהיר פה משהו- אין לי ולו בעיה אחת עם כאלו שמתחילים עם בנות וגם לא עם הבנות שזורמות איתם. כמה מהחברים שלי הם כאלו שאצבעות הידיים והרגליים שלהם לא מספיקים בשביל לספור את מספר הבנות שהם שכבו איתן, אז הם עברו לספור שיערות גוף. הבעיה היא אחרת.

חברים שלי ממש כועסים עליי שאני לא מזיין סתם בנות. פשוט מזיין וזורק אותם. אני שואל אותם: "איך קיבינימט אני אמור לגרום למישהי להזדיין איתי סתם ככה?" אז הם עונים לי לאחר שנות מחקר רבות: "פשוט תסכים לכל מה שהן רוצות". ככה בפשטות, בלי הרבה בעיות. אמרתי לעצמי: "נו מילא, כל מה שמעניין את חברים שלי זה זיונים, כדורגל והכוסית שבדיוק עוברת במדרכה ממול בואנה אחי תראי איזה שדיים מטורפים יש לה!" שזה בערך מה שמעניין גם אותי כמו כל גבר ממוצע, אז בדקתי עם עוד אנשים, חלקם מלומדים וחלקם חושבים שאלפי ברמה של אינשטיין ומסתבר שכולם, כולל הרבה בנות, פשוט אמרו לי רק להזדיין כי זה מה שכולם עושים. אני פשוט לא הייתי מסוגל לעשות את זה, אז עברתי לתוכנית ז'- אם אתה בקטע של להזדיין עם מישהי רק כשאתה אוהב אותה, אז תתאהב כבר במישהי ונגמור את הסיפור. ניסיתי עם כל מיני בנות מהצבא, הכרחתי את עצמי לאהוב אותן ועשיתי מה שחייבים לעשות שאוהבים מישהי- ארוחות, נרות וכל הסיפור. קצת גיי אני יודע אבל אני רומנטי, מה זה פשע?! היו כמה פעמים שחשבתי שהנה זה קורה, אבל זה פשוט לא המריא לאן שרציתי. הייתה הזדמנות שפיספתי וכנראה שפיספתי גם את ההיא של ה- 4 שנים ביחד, אבל בשביל לחוות חוויות בחיים צריך לדעת לפעמים לעשות וויתורים כואבים. הגעתי עם עצמי למסקנה שאין מה לעשות ושההיא תגיע אז היא תגיע. אני לא אשקר לכם, יש רגעים שהיצר גובר ואני נפגש עם בנות פה ושם אבל היי אני בן אדם בסופו של דבר אבל יודע שכאשר האהבה שלי תגיע אני אדע לשמור אותה בידיים שלי. מסתבר שאי אפשר להילחם במה שאתה, פשוט תנסה לזרום עם זה אני יודע סוף סוף שזו הדרך הטובה ביותר.