הסיפור שלי ושל אושרית!!!
הכל התחיל מזה שאושרית ורומי מצאו איזה אתר עם סיפורים על הלהקה : טוקיו הוטל..
הן כל הזמן דיברו על זה ואני לא הבנתי על מה הן מדברות וכל פעם ששאלתי אותן הן אמרו לי: לא משנה עזבי ..
כשאני ואושרית חזרנו יום אחד ביחד הביתה מבית הספר ישבנו מתחת לאיזה ביניין והתחלנו לקרוא
סיפור אחד מתוך הפלאפון של אושרית..
ישר כשקראתי את הסיפור ידעתי שגם אני חייבת לכתוב איזה סיפור בהמשכים..
ואז גיליתי שאושרית פתחה בלוג סיפורים , האמת שאף פעם לא אהבתי ממש לעשות בלוג או שין או שוקס או לבנות אתר ..
אבל איכשהוא זה יצא ככה..
בהתחלה רציתי להצטרף לבלוג של אושרית או של רומי ולעזור להן לכתוב את הסיפור ..
אבל האמת שבתוך ליבי גם אני רציתי בלוג משלי והינה נוצר לי הבלוג הזה..
אז ככה בסיפור של מסופר על גאיה ובסיפור של אושרית מסופר על מורן , הסיפור הוא לא שונה הוא ממש ממש דומה ,
רק שאושרית כותבת אותו בהמבט של מורן ואני כותבת אותו מהמבט של גאיה..
גאיה קטנה ממורן בשנה והן נפגשות בתקרית לא נעימה כשאקס של גאיה מרביץ לה והיא מאבדת את ההכרה ומפונה לבית חולים ..
מורן היא הראשונה שמגלה את גאיה שוכבת על רצפת השירותים בבית ספר מחוסרת הכרה וממהרת להצילה..
(זה מסופר בבלוג של אושרית)
מהר מאד הן מתיידדות ומגלות שהן הולכות לטוס ביחד למשלחת בצרפת ..
מורן לא מתרגשת במיוחד היא צרפתייה במקורה ויודעת טוב צרפתית והיא כבר עברה הרבה מקומות בגלל העבודה של אימה..
הן נמצאות באותו חדר במלון עם עוד שתי חברות מהכיתה שלי ומפה תקראו את הסיפור חח:]..