ירדנו מהאוטובוס ולמולנו ראיתי מין בית כזה גדול , והסבירו לנו שזה מוזאון פרטי ושניתנה לנו זכות פז להיכנס לשם, המראה שלו היה די יפה ..
נכנסנו לשם בטור כל אחד עם הבן זוג שלו ואני וספיר היינו די ראשונות ואיתי ומורן היו מאחורה עם כל החברים של איתי, משום מה זה ענין אותי להסתכל עליהם אבל השתדלתי כמה שפחות ,
התהלכנו במסדרונות המוזאון וראינו כמה תמונות מאד יפות והשאר משעממות..
הלכתי לאופק שהייתה באמצע התור ודיברתי איתה קצת , ומהצד שמעתי את השיחה שהתנהלה בין איתי לחבר שלו,
ניר:אחי?
איתי:אה?
ניר:איפה הילדה הזאת שהייתה איתך?
איתי:היא כאן אמר וסובב את ראשו.
אופק הסתובבה גם היא.
איתי:איפה היא?!
ניר:איפה ראית אותה בפעם האחרונה?
איתי:לא זוכר.איתי התחיל להילחץ.
ניר:טוב בוא נלך לחפש אותה , רגע!תתקשרי אליה אמר ופנה אל אופק.
אופק:היא לא עונה.
ניר:טוב,אתה תלך משם ואני מכאן.
איתי:שנייה,צריך להגיד למדריך.
ניר:לא,הוא סתם יכנס להיסטריה.
איתי:טוב אז אני הולך.
ניר:רגע!אם אתה מוצא אותה תתקשר אליי!
איתי:טוב ביי.
אני: רגע , אני באה איתכם לחפש..
רגע , לחפש את מי , איפה מורן?
אופק:לחפש את מורן!
אני:אני מתקשרת אליה!
אופק:ניסיתי היא לא עונה.
איתי:טוב אני הולך לחפש אותה!
תוך כדי שהלכתי עם הבנים ,
כאילו קיבלתי בטלפתיה ממורן שהיא בלחץ ,
דמיינתי אותה יושבת איפה שהוא ובוכה ..
המחשבה הזאת גרמה לי לרצות לחפש אותה מהר ..
ואז מצאנו אותה יושבת מחוץ למוזאון , איתי ניגש למאחוריה , היא הסתובבה וראתה אותו ,
הם נראו כמו זוג אוהבים ,
הם התחילו לדבר כל מיני דברים שלא ממש שמעתי ואז הם התנשקו , זה היה כל כך....
אין מילים..