story of tokio hotel

........."רוני?....."

........................"תביאו מים!!!..."................... "לא נו!!"...

..............."הנה היא קמה...".........."באמת?!"......... "הנה היא פותחת עיניים אתה לא רואה?!"...

"רוני?" זה השלב שקמתי לגמרי, אבל עוד ראיתי טיפה מטושטש.

"כן?.. מה קרה לי?.." שאלתי והסתכלתי סביב.

"התעלפת.." ביל אמר לי ונגע לי בבטן, "אני מקווה שהכל בסדר איתו." הוא אמר והרמתי לו את הראש.

"הוא בסדר מאמי. אל תדאג." אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בפה.

"טוב מאמי, בואי נלך לחדר. את צריכה לנוח, וגם נזמין רופא." הוא אמר לי ואז הסתובב לדיוויד, "תתקשר לרופא שיבוא." הוא אמר לו והסתובב אליי בחזרה ועזר לי לקום, "בואי".

עלינו לחדר, וביל ישר הניח אותי על המיטה וכיסה אותי.

"ביל אני בסדר חמוד, אתה לא צריך לדאוג." אמרתי וליטפתי לו את הלחי.

"אני אוהב אותך מאמי, בגלל זה אני דואג, גם לך, וגם לתינוק." הוא סיים את המשפט והרופא בדיוק נכנס לחדר, "אוקיי מי החולה פה?" הוא אמר והסתכל עליי ואמר לביל לזוז.

"כן מתוקה, מה קרה לך?" הרופא שאל אותי.

"אממ אני כנראה השתוללתי יותר מדי, רקדתי וזה... ואני בהריון אז לא יודעת, התעלפתי." אמרתי לו והורדתי מעט את הראש.

"את בהריון? בת כמה את?" הוא שאל בלי שום קשר למצב.

"אממ 16.." אמרתי בהיסוס.

"16?! את קטנטונת. אבל ככה זה הנוער של היום, לצערי אני נתקל בהרבה מקרים כאלה של הריון בגיל הזה. את מתכוונת לעשות הפלה?" הוא שאל ופתחתי את הפה בהלם.

"לא! ברור שלא! אני רוצה לגדל אותו! אבל סליחה אדוני, אתה יכול לבדוק שהכל בסדר איתו?" אמרתי.

"אאא כן ברור.. בשביל זה באתי לא?" הוא אמר וצחק מעט.

'תודה באמת...' אמרתי לעצמי.

"אוקיי העובר בסדר גמור, אין שום סיבה לדאגה, זה ידוע על התעלפויות במשך ההריון." הרופא אמר וקם מהמקום אוסף את החפצים שלו.

"באמת? אוו תודה." ביל אמר ולחץ לו את היד והרופא יצא מהחדר.

"יש מאמי!" ביל אמר ובא ונתן לי נשיקה.

"אמרתי לך שלא צריך לדאוג." אמרתי וחיבקתי אותו וטום והבנים נכנסו לחדר, כנראה שראו שהרופא יצא. טום היה שיכור לגמרי, בקושי הלך. גיאורג היה צריך להחזיק אותו כל שנייה כדי שלא יפול.

"טום אואה אתה שיכור!" ביל אמר וקם אליו.

"גיאורג אתה מוכן לעשות לי טובה? תיקח אותו לחדר שלו, בבקשה." ביל אמר וגיאורג יצא מהחדר שהוא סוחב את טום.

"איזה בעיות הוא עושה.." ביל אמר וחזר לשבת לידי, גוסטב התיישב בצד השני של המיטה.

"אני שמח שהכל בסדר." הוא אמר והסתכל עליי בחיוך.

"גם אני, תודה." החזרתי לו חיוך.

"טוב, אני יעזוב אותכם לבד.  הלכתי לחדר שלי... ביי" גוסטב אמר ונתן לי נשיקה בלחי ויצא מהחדר.

אני וביל צחקנו מעט והוא נכנס למיטה והלכנו לישון מחובקים.

"בוקר טוב לזוג יונים!" גיאורג אמר כשראה אותנו יוצאים מהמעלית.

"אויי גיאורג סתום.." אמרתי וצחקתי. ראיתי את טום יושב בצד שהראש שלו על השולחן.

"טומי מה קרה? האנגאובר?" אמרתי וצחקתי קצת.

"אממ כן.." הוא אמר ושמתי את היד על הראש שלו, "לא היית צריך לשתות כל כך הרבה."

"צודקת.. טוב לא משנה, מה עם התינוק? הכל בסדר, הרופא בדק אותו?" הוא אמר וישר חייכתי אליו.

"למה את מחייכת?" הוא שאל אותי בחיוך.

"אממ סתם.. אתה חמוד." אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי ושמעתי מישהו צועק מאחורה, "הלו! לא לגעת בחבר שלי!" ישר הבנתי שזאת גילי וצחקתי מעט.

"גילי! מה קורה מאמי?" אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי.

"הכל בסדר מה איתך?" היא אמרה וטום נכנס בשיחה, "יחסית..." הוא התחיל את המשפט ונתתי לו מכה עם הרגל.

"הכל בסדר, תודה מאמי." היא לא ידעה על מה שהיה אתמול והעדפתי שגם לא תדע.

"טומיק שלי!" היא אמרה והלכה ונתנה נשיקה לטום והתיישבה עליו.

'הופה אלה מתקדמים מהר..' אמרתי לעצמי וציחקקתי קצת.

"את חושבת מה שאני חושב?" ביל לחש לי באוזן והסתכל על גילי וטום שהתנשקו.

"אממ תלוי מה אתה חושב.." אמרתי וצחקתי.

"אפילו אני לא יודע על מה אני חושב..." הוא אמר ושנינו צחקנו.

"אבל ביל, צריך למצוא עכשיו שידוך לגיאורג ולגוסטב וזהו.. אנחנו מסודרים." אמרתי בחיוך והוא נתן לי נשיקה קטנה בפה והמשכנו להסתכל על טום וגילי שלא הפסיקו להתחרמן אחד על השני.

"אואה המצב מתחמם שם..." ביל אמר לי בשקט וצחקתי.

"טוב הלו!! גילי וטום! מה קרה?! תמצאו חדר!" אמרתי ושמתי לב שגילי מסמיקה מעט, אבל כולם התחילו לצחוק כולל טום שנתתי לו מבט של 'תיזהר אם אתה עושה איתה שטויות כי אני רוצחת אותך' והוא החזיר לי מבט של 'אל תדאגי, רק אל תעשי לי כלום! אמאלה!' התחלתי לצחוק מהמבט שהיה לו.