לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

story of tokio hotel


בלוג סיפורר תנחשו על מי?! על טוקיו הוטל!!

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

פרק 30 ואחרון.


אוקיי חח הרבהההההההה זמן לא היה פרק XD
אבל הרגשתי שזה הזמן של הסוף שלו חח אז הנה הפרק האחרון. לא יודעת איך יצא לי, ניראלי שטוב.
אתם תחליטו ;]

הפרק האחרון:

"רוני?..." ביל נכנס לחדר והתחיל לחפש את המתג של האור.

"לא, אל תדליק. הפתעה." יצאתי מהשירותים והחזקתי לו את היד.

"רק... אני צריכה לקשור אותך." אמרתי. קשרתי לו מטפחת על העיניים, "רואה משהו? כמה זה?" אמרתי וצחקתי קצת, "לא, כלום." הוא חייך ולקחתי אותו בזהירות לכיוון המיטה.

"הנה תשכב פה.. תביא את הידיים" אמרתי וקשרתי לו את הידיים לאזיקים שהיו קשורים למיטה.

"הופלה.. שובבה אה?" הוא אמר לי והתחלתי להפשיט אותו.

"אתה מכיר אותי כבר חמוד." אמרתי והורדתי לו את הפרט האחרון, התחתונים.

"טוב אני מורידה לך עכשיו את המטפחת..." אמרתי ופתחתי את הקשירה. ביל הסתכל עליי עם פה פתוח. "ואוו..." ביל הסתכל על החדר שהיה כולו מלא פרחים.

"מאמי עכשיו תשחררי לי את הידיים לא?" הוא אמר וניסה לזוז ולהשתחרר ללא הצלחה.

"עוד לא..." אמרתי והתחלתי להתפשט. עליתי עליו ונישקתי אותו.

"עכשיו את משחררת אותי! עכשיו!" הוא אמר כולו לחוץ.

"אוקיי..." אמרתי והורדתי לו את האזיקים והוא ישר עלה עליי.

"אני אוהב אותך."


"בוקר טוב גברתי הצעירה." ביל העיר אותי בבוקר עם חיוך. החדר היה מבולגן. הלילה היה יותר מדי סוער.

"וואי צריך לסדר פה.." אמרתי וצחקתי. התנשקנו וקמנו לסדר את החדר.


"שלום!" אמרתי והלכתי ונישקתי את גילי ואנג'י בלחי.

"איך היה?" אנג'י לחשה לי, "מדהים." עניתי לה במילה אחת שאמרה את הכל, והסתכלתי על ביל.

"גילי, איך היה?" התקרבתי טיפה אליה, "הוא אמר שהוא יחכה." היא אמרה ודפקה חיוך, שראו שהיא מאושרת. הסתכלתי על אנג'י, ולפי המבט שלה הבנתי שגם לה הלך מעולה. חייכתי והלכתי לשבת ליד ביל.

"היום ההופעה אה?" נשכבתי על ביל והוא שם את הידיים שלו על הבטן שלי וחייך, כנראה שהוא עדיין לא האמין שהוא הולך להיות אבא.

"כן, היום ההופעה." הוא ענה לי והתנשקנו.


"נו נו! אתה מוכן?! ביל!!" טום התחיל לצעוק.

"טום!!!" פתחתי את הדלת וצעקתי עליו, "תירגע כבר יא אידיוט! הוא כבר יוצא." אמרתי ונתתי לו מכה קטנה בראש.


"וואי וואי איזה הופעה!!!" ביל צעק שירד מהבמה.

"אחת הטובות אחי!" טום צעק גם והם התחבקו.

"איזה קהל יש פה בישראל איזה!!! יואו אני חולה עליהם!" ביל צעק בחדר עד שהרגעתי אותו והושבתי אותו על ידי.

"לאלא, נשיקה" ביל בא אליי ונישק אותי נשיקה ארוכה.


-אחרי כמה חודשים-


"ביל!!!!" דפקתי צרחה שהרגשתי כאבים חזקים מאוד בבטן.

"מה מה מה קרה?!" ביל בא כולו בלחץ מסתכל עליי.

"ת..תזמין אמבולנס! אני חושבת שהוא רוצה לצאת כבר!" אמרתי וביל רץ לטלפון והתחיל לצעוק. "הלו הלו!!! אמבולנס דחוף!" ביל אמר וניתק.

"ביל! לא אמרת לאיפה! יא דביל!" אמרתי והוא קם ויצא מהחדר והלך לחדר של טום, "טווווווווווווווווום!!!!!" הוא צרח וטום יצא מהחדר כולו מבוהל ועוד כמה אנשים בחדרים ליד כולל גוסטב וגיאורג.

"מה קרה?! למה אתה צועק אידיוט?!" טום שאל והסתכל על ביל שהיה נראה כמו אחד שברח מבית משוגעים.

"א... א.. רוני! היא עומדת ללדת!!! תתקשר לאמבולנס!!!" ביל אמר ורץ בחזרה לתוך החדר שגוסטב וגיאורג אחריו. טום נכנס לחדר והתקשר.

"תירגעי מאמי הכל יהיה בסדר!" ביל אמר וראיתי שהוא מזיע, יותר ממני אפילו.

"ביל, אתה זה שצריך להירגע לא אני! תירגע מאמי שלא תתעלף לי... אההההההה!!" אמרתי ודפקתי צרחה שוב מהכאב.


האמבולנס הגיע אחרי איזה 10 דקות.

נסענו, הגענו לבית חולים. ביל התעלף בדרך, אבל התאושש.


"אוקיי אנחנו נכנסים לחדר לידה! מי נכנס? מי האבא?" הרופא אמר וביל קפץ.

"אני אני האבא." הוא אמר והרופא הסתכל עליו מוזר.

"רגע, זה לא אתה מהלהקה המפורסמת הזאת? טוקיו הוטל? הבנות שלי מטורפות עליכם!" הרופא אמר ושכח ממני לגמרי. כמה שצרחתי הוא רק הגיב לי, "שקט!" ואני שכבתי בהלם עד שביל החטיף לו כאפה, "הלו! סליחה! אבל חברה שלי פה עומדת ללדת ואתה מדבר איתי על זה?! אחר כך אני אחתום לך! אבל בבקשה תטפל בה כבר!!" ביל אמר והרופא התעשת, "וואי כן! יאללה בואו ניכנס."


"מזל טוב, יש לך בן, ביל קאוליץ." הרופא הסתכל על ביל ונתן לו את הילד.

"אני לא מאמין." ביל אמר ושם לי אותו בידיים. הסתכלנו עליו ולא האמנו עד כמה הוא יפה.

"רוני, אני כל כך אוהב אותך. תודה שנכנסת לחיים שלי. עשית אותי הבן אדם הכי מאושר שיש." ביל אמר ונישק אותי.


-אחרי חודשיים-


הבנים קיבלו את הילד יפה מאוד. כולם אהבו אותו. החלטנו לקרוא לו עודד.

כולם טיפלו בו, והשקיעו בו המון. קנו לו צעצועים ופשוט הכל. גילי הייתה הילדה הכי מאושרת לצד טום, אנג'י וג'ון עדיין ממשיכים להיות זוג מקסים. ואני וביל, הזוג הכי מאושר שיש עם עודד.


"אוקיי, מכיוון שאתם הקהל שלי, ואני כל כך אוהב אתכם. אני רוצה שתכירו, את הילד שלי. עודד." ביל אמר במיקרופון ועליתי לבמה.

ביל הרים אותו למעלה וצעק, "אני הבן אדם הכי מאושר בעולם!!!!!!!!!!!!!!"

הוא החזיק את עודד ביד אחת ואותי תפס ביד השנייה. "אני כל כך אוהב אותך. את בחיים לא תביני כמה." הוא אמר, "אני אוהבת אותך." אמרתי והתנשקנו.


ה ס ו ף . :]

מקווה שנהנתם XD ואהבתם חח
זהו P:


אוהבת אותכם

נכתב על ידי , 25/7/2008 03:08  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביל קאוליץ משחקים בישרא' ב-10/8/2010 22:09



4,734

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל°•ליטלוש•° אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על °•ליטלוש•° ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)