אני כתבתי..
את הכי יפה כשאת בודדה איש אינו יודע כמה אהבה את צריכה
את הכי יפה כשאת עצובה איש אינו יודע כמה את פגועה
את הכי יפה כשאת שיכורה אינך מבדילה בין טוב לרע
את הכי יפה כשאת כעוסה איש אינו יודעת איך את מרגישה
את הכי יפה כשאת בודדה אינך יודעת כמה אותי את צריכה
אבל את הכי יפה כשאת ישנה ורק אני יודע איך את מרגישה
אמרתי אוהב ואת אמרת שקרן
אמרתי רוצה ואת אמרת זה היה מזמן
אמרתי בואי ואת הלכת
אמרתי כנסי ואת יצאת
שמרתי את עצמי ואת הלכת והשתרללת
ידעתי שאני טיפש שמחכה
אבל קיוויתי לטוב מכולם
קיוויתי שתהיה שלי לעולם
קניתי לך פרח ואז זרקת עלי את הקוצים
קניתי לך דובי ואת קרעת אותו לחלקים
לקחתי אותך רחוק ועד לשם הגעת
לקחתי את קרוב אבל ישר ברחת
ניסיתי לגרום לך לראות אבל עינייך נשארו סגורות
נשקתי לך על שפתייך הן היו מתוקות
אמרתי לך "אני אוהב אותך" ואת ברחת עם דמעות
כשאת עצובה אז אחרי כמה דקות הכל נרגע
כשאת צוחקת החיוך שלך משאיר רק שימחה
כשאת הולכת ראשך מורם בגאווה
כשאת מדברת קשה להתרכז מיופייך הנורא
אז נכון שלפעמים את אלי קרה
ונכון שלפעמים אני מרגיש כאילו את שונאת אותי נורא
ונכון שלפעמים קשה לך לראות שיש עוד איש בעולם שאוהב אותך
והוא אוהב אותך אהבה מאוד גדולה
ונכון שלא כל חיבוק שלך בא מאהבה
ונכון שאת מתאהבת בכל בן שני שבא
אבל אותך אני אוהב ואני לא מתפשר על אהבה
אז תגידי מה שאת רוצה כי..
את הכי יפה ששווה את הזמן לחכות ושכל בן היה רוצה איתה להיות
ונכון שאת משתרללת כאילו אין מחר
אבל אותך אני אוהב
האם זה מאוחר?
עיזבו אותי באמא שלכם
אל תגיבו.... תגיבו... לא באמת אכפת לי
לא הפעם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
