הכבר הודעתי על זה שאני לא ממשיכה יותר את הסיפור.
נרלאי שאני יסיים אותו בפרק 60 או 70 . כדי שיהיה עגול ויפה.
התחלתי כבר לרשום סיפור חדש,
ככה שיהיה המשך.
אני לא יודעת מתי אני אעלה את הסיפור החדש..
אבל בנתיים תהנו ( :
פרק 58-
המסיבה הייתה נחמדה, כל השבועיים האלה . קצת יותר ישבתי בבית,
לא היה לי כל כך לאן לצאת.
חברות שלי אי שם מבלות להן עם הבנים, טום בסיבוב הופעות, ולא היה בא לי לצאת עם הבנות האחרות בכיתה.
ג'נה לא הפסיקה להציק לי כשהייתה רואה אותי עושה טיולים עם קלואי הכלבה שלי.
היא תמיד הייתה צורחת מהקצה השני של הכביש משו בסיגנון 'החבר שלך עזב אותך וחזרת לפה?' , 'הוא לא רצה יותר שתהיה איתו?' , 'חח מגיע לך ' , 'סוף סוף נפרדתם..' ועוד כל מיני דברים מפגרים כאלה.
אחריי שלושה וחצי שבועות ארוכים כמו נצח הם נחתו שוב בשדה התעופה בגרמניה אחריי חודשיים של סיבוב הופעות (שקצת התארך).
כל כך שמחתי לראות אותם , חוזרים.
כל כך התגעגעתי.
טום קנה לי כמה דברים, כמה שהוא חמוד.
שבוע אחריי שהם חזרו לי ולטום היה שנה ביחד, זה גם היה היומולדת שלהם.
של התאומים קאוליץ.
הם עשו בבר מגניב כזה מקרח , היה כל כך קר! אבל עדיין כל כך מגניב.
הם פאקינג בני 18.
עוד מעט גם אני יהיה בת 18, טוב נו עוד חצי שנה קצת יותר.
*כעבור קצת יותר מחצי שנה*
אז היום זה היום הגדול, אני בת 18.
טום אמר שהוא מתכנן לי הפתעה, משו שאני מאוד ירצה.
משו שאני מאוד יתרגש ממנו,
לא עולה בדעתי מה זה יכול להיות.
אני עכשיו בחדר, מקשיבה קצת למוזיקה בעברית.
משהו שהרבה זמן לא עשיתי,
מעניין איך בארץ. לא דיברתי עם לידור והבנות מאז הסיבוב הופעות בתחילת שנה שעברה.
האמת שאני בטוחה שלא כל כך הזיז לבנות שהן לא ראו אותי הרבה זמן.
חודש הבא אני כמעט 5 שנים בגרמניה.
אני עוד חודש גם מסיימת י'ב , זה עבר כל כך מהר.
רק לחשוב שהגעתי בסוף ז'-תחילת ח'.
טום מזמן סיים את הבית ספר.
הוא רוב היום רובץ בבית.
אם הוא היה חי אצלנו בארץ בטח מזמן היו מגייסים אותו לצה"ל.
למזלו פה זה לא ככה,
רק אנשים מסויימים הולכים לצבא, ויש לו גם עוד סיבה לא ללכת, כי הוא נחשב לאמן, ופה לא מגייסים אמנים.
אני עכשיו קוראת את כל מה שכתבתי עד עכשיו, ברור שלא סיימתי לכתוב על כל ה5 שנים האלה.
אני בעצם מכינה מעין סיפורון קטן שמתחיל מאז שהתחלתי חיים חדשים . פה בגרמניה עד גיל מאוחר.
אני לא יודעת עד מתי אני אמשיך לכתוב, בשלב מסויים לא יהיה לי זמן , וכוח וגם זה יהיה ממש מטופש להמשיך לכתוב.
הריי מה יכול כבר להשתנות ?
מה ששכחתי לכתוב עליו הוא שקייט אחותי הגדולה התחתנה עם אנדרס אחריי שנה קצת פחות שהם היו ביחד.
זה עשה לי כל כך הרבה חשק להתחתן עם טום.
הם עשו חתונה כל כך יפה . בגן כזה פורח . עם מלא מלא פרחים , ורדים ועוד צמחים שקייט מאוד אוהבת .
כרגע קייט עזבה את הבית. ממש לפני שבוע,
הם קנו דירה רחוב לידנו כדי שיהיה קרוב, היא התחילה ללמוד לתואר שני ברפואת ילדים ורפואה כללית . היא עדיין לא החליטה אם היא רוצה ללכת רק לרפואה כללית או רק לרפואת ילדים. או לשניהם למרות שהיא יודעת שיהיה דיי קשה ללכת לשניהם.
עכשיו אני שומעת עברי לידר, אני חושבת שבכל ה5 שנים האלה . אפילו יותר לא שמעתי עברי לידר.
היו לי קטעים ששמעתי מידי פעם עברית . אבל מאז ומתמיד נמשכתי לפופ אנגלית ורוק.
והוא היה בין הזמרים היחידים ששמעתי , בשפה העברית.
לפעמים אני כל כך מתגעגעת לדבר עברית, לשמוע ברחוב עברית.
מידי פעם אני שמה לב שאני מדברת עם קייט או עם אמא בגרמנית. בלי סיבה.
את טום אני מנסה ללמד עברית . דיי הולך לו, אבל יש לו מבטא וזה ממש ממש מצחיק.
ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב
חוויות מרגשות כבר לא פוגשים ברחוב
בין גשם לגשם על שני גלגלים
בן אדם קטן הרגלים גדולים
תשלם בזמן שיהיה רישיון
לקחת אותה סיבובים מסביב לשעון
תשמור על החופש שלך
לא אמרת מילה והיא כבר בלי חלק עליון
וזה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
אז מרוב התרגשות אני תמיד יכול לישון
חוויות מרגשות היום מוצאים בעיתון
תכתבי שהכל סתם קישקושים
האוכל מגעיל האנשים יפים
מסיבות מסיבות שכולם על כולם
הם בטח חשבו שהיינו ביחד
זה מכאיב כשאני
מסתכל אכפת לי אחרת לא הייתי שואל
אם זה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
זה יפני או סיני אני תמיד מתבלבל
וזה חשוב לי אחרת לא הייתי שואל
הוא פשוט כל כך מוצא חן בעיני
שרציתי לדעת איך כדאי להתחיל לדבר
את יודעת שפות אז תיגשי
המשולש הזה מנסה להיות אמיתי
תפסיקי לקרוא תתחילי לשמוע שירים
אז אולי תדעי על מה כולם מדברים
אומרים שזה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
כל כך השתנתי מאז שעברתי לפה.
אבל היו לי גם תקופות שמצבי הרוח שלי השתנו לגמריי.
הייתה לי תקופה ממש מבאסת, קראתי לה התקופה השחורה.
ברוב הפעמים מצאתי את עצמי לובשת רק שחור, מתאפרת שחור, שומעת רוק כבד ומאטל (ואין לי שום בעיה עם זה) ושמה המון ניטים.
שזה לא היה הכי הכי אני בעולם.
אחר כך הייתה לי עוד תקופה. תקופה הרבה יותר טובה.
התחלתי ללבוש דברים חוץ משחור, הורדתי קצת מכמות הניטים, השחור בעיניים נשאר והתחלתי לשמוע רוק קל ,פופ והיפ-הופ . מה שקצת הזנחתי.
בקיצור , עברו עליי לא מעט שינויים.
מדברים על שינויים והינה טום למטה, אני שומעת אותו עולה בצעדים ענקיים לחדר.
אם הוא יראה אותי ממשיכה לכתוב הוא ינסה לקרוא את זה, וממש לא בא לי .
אבל בעצם , גם אם הוא ינסה לקרוא , הוא לא כל כך יצליח. כתבתי את זה בעברית,
אני לא רוצה לשכוח את העברית ובגלל זה אני מנסה להשתמש בה כמה שיותר בזמן האחרון.
רק לא לשכוח את הדבר האחרון שקושר אותי לארץ. לישראל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
