אז זהו,
הגענו לפרק האחרון..
אני מקווה שנהנתם מהסיפור כמו שאני נהנתי לכתוב אותו..
כמו שאני רשמתי בפרק הקודם, אני לוקחת הפסקה קטנה מהבלוג הזה אבל אני לא מפסיקה לכתוב את הסיפור החדש.
אני מקווה שבעוד שבועיים-שלוש אני יתחיל להעלות את הסיפור,
אני פשוט רוצה שיהיו לי הרבה פרקים בשביל לא להיות בלחץ.
ועכשיו לפרק.
פרק 60-
התעוררתי למחרת בזרועותיו, נזכרת בחוויה של אתמול ומיד חיוך עלה על פניי.
שמעתי את ביל ומישל מדברים עם אמא שלי למטה בטח שאלו אותה אם אני ערה.
"שש.. נראה לי שהם עדיין ישנים, תעלו תבדקו." היא אמרה בחיוך,
אחח אחח אמא , אם היית יודעת מה הלך אתמול , חשבתי לעצמי.
שמעתי את ביל ומישל מצחקקים להם במדרגות ועולים במהירות,
"שש.." אמרה מישל ופתחה לאט את הדלת,
"בוקר טוב ." אמרתי בשקט,
"הופה רואים שהשתוללתם.." היא אמרה,
"כן בערך" אמרתי וקרצתי,
"אח שלי לא נח לרגע." הוא אמר,
"אל תגזים " אמרתי בחיוך,
"טוב תחכו פה שנייה" אמרתי והצבעתי לעבר הפינה בחדר, שם הייתה כורסא וטלויזיה
"הלכתי להתקלח ולהתלבש.." אמרתי ויצאתי עם שמיכה עליי.
"שש.. אתה תעיר אותו, בוא מפה !" אמרה מישל,
"שקטט הוא ישמע אותך" אמר ביל בצחקוק,
"מה ,? נעמה.. בואי מתוקה" אמר טום מתוך שינה.
"ששש.." אמרה מישל ושמה את ידה על הפה של ביל.
"אאיה.." אמרה מישל לאחר שביל נשך אותה.
"שש.. בואי נתקרב קצת," הוא אמר,
שניהם התקרבו ממש לכיוון ראשו כשהוא פתח את עיניו.
"אמא!" הוא צעק,
"חחח היא לא פה ." אמר ביל,
"מפגר" סינן טום,
"שתוק" אמר ביל בקול חנוק מצחוק,
"איפה נעמה?" הוא שאל,
"במקלחת" מישל ענתה,
"הבנתי שהשתובבתם בלילה" אמר ביל וקרץ לו,
"כאילו שאתם לא .." אמר טום וקרץ לביל,
"לך תדע" אמרה מישל בחיוך.
"כבר דיברת איתה?" שאל ביל,
"אה ? לגביי מה?" שאל טום,
"נו אתה יודע !" אמר ביל,
"אהההה.. " אמר טום,
"לא עדיין לא .." הוא אמר,
"מתי כן?" הוא שאל,
"לא יודע, בזמן המתאים" הוא אמר,
"טוב נו מה ? תעוף לטלויזיה" הוא אמר להצביע לכיוון מישל שכבר ישבה בספה,
טום קם עם שמיכה על גופו התחתון ונכנס למקלחת,
שמעתי רעש של דלת נפתחת ועצרתי את זרם המים,
"טום?" שאלתי,
"זה הוא שמי" הוא אמר בחיוך,
"היי מאמי, כנס" אמרתי ופתחתי את וילון האמבטיה,
"בכיף. איך אפשר לסרב?" הוא אמר בחיוך ונכנס יחד איתי.
הוא סיבן לי את הגב ולפעמים נישק אותי ברכות כזאת שזרמה כל כך נפלא עם המים.
זה היה כל כך נעים,
שהוא ככה קרוב זה הכי טוב.
"טום אני אוהבת אותך" לחשתי,
"גם אני אותך.." הוא אמר..
הלכנו לפינה איפה שמישל וביל ישבו וראו טלויזיה.
"אולי נצא היום בערב?" שאל ביל,
"כן כן.. שמעתי שיש איזה בר טוב בסביבה, הוא ממש חדש ואף אחד לא יודע עליו.." מישל אמרה,
"את רוצה?" שאל טום.
"כן למה לא ?" אמרתי בחיוך.
קבענו להיפגש בשעה 9 וחצי בבר.
אמרתי לטום לבוא לאסוף אותי ב9 כי לקח קצת הרבה זמן להגיע לבר הזה, הוא באמת היה דיי רחוק.
"אז מה אחי? אתה הולך להציע לה היום ?" שאל ביל את טום,
"כן, טוב תראה אחריי הרבה זמן ביחד, אני מרגיש כל כך מוכן, כל כך רוצה. אני כבר רוצה שהיא תהיה חוקית רק שלי.." הוא אמר בחיוך,
"שיהיה בהצלחה.." אמר ביל,
"תודה.." אמר טום,
"סידרת את כל הבר וזה?" שאלה מישל,
"כן , אמרתי לגיאורג ולגוסטב , אן ושירלי לבוא בשעה 10 . תבואו גם אתם ככה.. אני יגיד מקסימום שהיה לכם פנצ'ר בדרך.." אמר טום בחיוך.
"אין בעיה" אמרה מישל,
"טוב אז נדבר.." אמר ביל והפנה את גבו.
"ביי.." אמר טום.
הגיעה השעה 9, הייתי כבר מוכנה.
שמלת מיני כיווצים שחורה כזאת יפה , נעלי בובה שחורות עם גולגלות והשרשרת המיוחדת שטום קנה לי לחצי שנה.
"בייב אני בחוץ את באה?" אמר טום לתוך הטלפון בקול מתוק.
"כן שנייה מאמי" אמרתי וניתקתי.
ירדתי למטה וראיתי אותו ברכב החדש שקנה. נראה כמו ג'יפ גדול כזה, בצבע שחור בוהק.
"ואוו את ממש ממש יפה" אמר לי טום,
"תודה מותק , גם אתה" אמרתי ונשקתי בעדינות על שפתיו.
נסענו לבר הזה ובאמצע הדרך הייתה שיחת טלפון ממישל.
"היי מאמי איפה אתם?" שאלתי,
"אממ.. נתקענו באמצע הדרך כי יש פנצ'ר אז אנחנו מזמינים מונית ובאים.." אמרה,
"אוקיי אין בעיה" אמרתי בחיוך וניתקתי.
"הינה הגענו.." אמר טום,
"ואוו נראה נחמד." אמרתי,
"כן." אמר טום וחשב על תוכניתו.
נכנסנו אל הבר הכל היה מקושט עם פרחים לבנים, נרות ועל אחד השולחנות היה מוצב בקבוק שמפנייה עם שתי כוסות .
"ואוו טום אתה עשית את כל זה?" שאלתי,
"כן בטח, הכל בשבילך.." הוא אמר לי בחיוך.
"אוו טום שלי.." אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק.
"נעמה. אני רוצה להגיד לך משו.." הוא אמר בנימה רצינית.
"מה קרה מותק?" שאלתי,
"נעמה" הוא אמר וכניס יד אחת לכיסו.
"האם את רוצה להתחתן איתי..?!" הוא שאל, והוציא מכיסו קופסאת לב אדומה עם טבעת כסף עדינה בתוכה.
"מה ? כן. בטח שכן!" אמרתי בשמחה, וקפצתי עליו בנשיקה ,
הוא שם בעדינו את הטבעת על האצבע שלי.
"אני לא מאמינה. זה כל כך חלומי.." אמרתי,
פתאום ראיתי את מישל ואן נכנסות בפתח הדלת.
"אתן ידעתן?" שאלתי בשמחה.
"בטח שכן" אמרו שתיהן ביחד.
"מזל טוב" אן אמרה לי,
"תודה מאמי, תודה" אמרתי בשמחה.
כולם בירכו אותנו, רקדנו , שתינו, אני וטום היינו הכי ביחד בעולם.
דיברנו עם ההורים יום למחרת .
הם קיבלו את זה כל כך יפה, ואמא כבר התנדבה לעזור בתכנון של הכל.
מאז אותו יום עבר חודש וחצי קסום.
אני בהריון.
חודש שלישי,
זאת בת.
לא רואים כל כך בטן , אבל כן , אני בהריון.
מחר החתונה. הכל יהיה כל כך מדהים וקסום.
ארגנו הכל בגן ורדים מהממם ואחר כך נכנסים לאולם גדול ששם יהיה כל הריקודים והאוכל.
את הטקס אנחנו עושים בחוץ. זה יהיה שני טקסים.
אחד אזרחי ואחד מסורתי , כמו שלנו.
...:"אמא , אמא .." שמעתי קול ישנוני,
הרמתי את עיני מהיומן, הפסקתי לקרוא.
"כן אשלי מתוקה.." אמרתי ,
"אמא , קשה לי להירדם.." היא אמרה,
"בואי כנסי.." אמרתי והרמתי את השמיכה,
"שש.." אמרתי ושמתי אצבע על הפה,
"אבא ישן.." אמרתי,
"לילה טוב אמא .." היא אמרה ונתתי לה נשיקה.
"לילה טוב אשלי מתוקה." אמרתי.
הדלקתי שוב את האור במנורת הלילה וכיוונתי על אור עדין.
פתחתי את היומן והתחלתי לכתוב שוב.
"מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה, שנזכרתי פה בהכל היה יום לפני החתונה שלי. החתונה שלי עם טום.
הכל היה מושלם, בדיוק כמו שרציתי.
חצי שנה אחר כך , נולדה לנו אשלי.
תינוקת יפייפיה ובלונדינית. עם עיניים חומות ומתוקות.
הסתכלתי בתאריכים, מחר זה יום הנישואים שלנו. שלי ושל טום.
אנחנו כבר נשואים באושר 5 שנים.
אשלי גדלה והצטרף למשפחה גם תינוק חדש, ג'ון.
הוא בן חצי שנה עכשיו.
אני כל כך מאושרת מאז שהתחתנתי עם טום.
כעבור חצי שנה מאז שהתחתנו, ממש יום לפני הלידה שלי , ביל ומישל התחתנו.
החתונה הייתה כל כך יפה.
שבועת האחים של טום וביל לא נשברה.
הם אכן הבטיחו לגור אחד ליד השני וזה מה שקורה.
אנחנו גרים בוילה מקסימה כמה שכונות מהבתים הקודמים שלנו. ביל ומישל גרים שכנים לנו. ממש גדר לגדר.
מישל בחודש השמיני שלה , עוד מעט יוולד להם יתנוק . אבל הם לא מוכנים לבדוק אם זה בן או בת. הם רוצים הפתעה.
קראתי עכשיו במשך דיי הרבה זמן את כל הסיפור שלי,
קראתי את החלום שלי מגיל צעיר.
להתחתן איתו.
וזה קרה. אני הגשמתי את חלומי ומנהלת אורך חיים מושלם עם המשפחה היפה שלי." הפסקתי לכתוב והנחתי את העט במקומו במגירה והכנסתי לשם גם את היומן.
אם הייתי עוצרת, אם הייתי נשברת.. בחיים לא הייתי מגיעה למקום שאני נמצאת בו עכשיו.
רק התמדה וחוזק גרמו לי להגיע לפה.
הייתי צריכה להמשיך ולהילחם על החלומות שלי, על האהבות שלי בשביל שהם יתממשו.
והדבר החשוב ביותר הוא:
תלחמו עד שתצליחו לממש כל חלום !
-סוף-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
