היא לא אומרת כלום
לא מספרת כלום
רק לפעמים בלילה, בוכה קצת
אבל לא אומרת כלום
דיברנו כל היום
סיפרנו לה הכל
והיא סגורה בחדר, בשקט
ולא אומרת כלום
וכל היום, כל היום
אנשים מתאספים, שואלים, מדברים המון
וכל היום, כל היום
מנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל.
אבל היא לא שומעת כלום
אולי היא לא יודעת כלום
וגם שמתקרבים ו... לוחשים לה
זה לא עושה לה כלום.
רצינו שתזכור
שיש סיבה לחזור
והיא לבד בחדר, שוכבת
ולא אומרת כלום.
וכל היום, כל היום...
[לא מצאתי קליפ אחר><, אל תתיחסו]
אני ממש אוהבת את השיר הזה, ובכלל עוד כמה שירים של מטרופולין, אחלה להקה, או לפחות חלק מהשרים שלהם. ^^"
השיר הזה אומר המון, מזכיר לי גם קצת את עצמי כמו עוד כמה שירים שלהם..
כמובן שהשיר מזכיר לי את עצמי בצורה קצת יותר מוגזמת מאיך שזה, אבל יש דימיון.
תיכננתי אתמול בערב לכתוב פוסט מסוים, היו בי רגשות מערובים.
חשבתי אפילו לכתוב אותו על דף ולהקליד למחורת, וויתרתי-אמרתי שאני כבר אכתוב אותו מחר..
הפוסט הזה לא מתאים עכשיו, הוא כבר לא ממש רלוונטי בכלמקרה.
אז אני לא אכתוב על השינאה שלי כלפיה,
על כמה שאני מתאבת אותה.
ואני לא אכתוב על זה שכל פעם שאני רואה אותה,
בא לי לתת לה סטירה, שתהייה חזקה-חזקה, על הכל.
ואני לא אכתוב על זה שאני לא מבינה,
איך עולמות כ'כ שונים כ'כ מחוברים.
ואני לא אכתוב על זה שנמאס לי,
כי אין מה לעשות.
ואני לא אכתוב על זה שאני אבכה ואתבאס,
כי זה לא יעזור בכלום.
אבל אני כן אכתוב ויגיד,
שאני מחכה ליום, אם יש כזה בכלל, שהשינאה שלי כלפיה, כלפיו, כלפי המקום מגורים שלי, השכבה שלי, אולי קצת תרפה ותשחרר אותי.
* * *
יש עיצוב חדש,
אני לא ממש סגורה עליו,
תגיבו לי את דעתכם? ^^
היום בערב אני הולכת לקניון לרואת סרט עם ליה וקמי, אני מקווה שיהיה כייף. (:
להית',
מאיה. 3>