שוב מזוודות קטנות פתוחות על המיטה שלי
אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי
והסיפור אותו סיפור של מוות ופרידה
שלום געגועים להתראות לאהבה
הזכרונות מאחורי ישארו קפואים
חנות של מזכרות אקנה לי כמה חדשים...

ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור
אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור
אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי
אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי
החברים מאחורי ישארו שלך
במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך...

רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק...

בכל סיום יש התחלה של משהו חדש
ומרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש
האהבה שלך אלי היתה לאזיקים
סגורה בתוך קופסא
נשארת תלויה כמו בובת חוטים
הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן
רבות הן הדרכים וארוכות...אבל לאן?

זה שיר כ"כ יפה,

אני ממש אוהבת אותו, את המילים. זה שיר שותן חומר למחשבה^^

"רבות הדרכים לאהוב אותך

ארוכה ביותר הדרך לשכוח"

זה ממש מדבר עליה.

כל פעם שאני חושבת שאולי נשלים, באלי לחטוף עליה

תג'ננה.><

נמאס לי מה: "מה את רוצה ממני? "מה את רוצה שאני יעשה?" "זה לא אשמתי"

נמאס. פשוט נ מ א ס.

מה אני רוצה שתעשי ? שתעשי משהו פאק!

כ"כ קשה ?

ופעם הבאה שתשאלי, אני באמת יגיד לך "עזבי ליה, עזבי. כבר לא חשוב, את

לא אשמה בכלום ולא עשית ואל תעשי כלום"

ובזה אני אגמור לתמיד.

אמא שלי לפני כמה ימים אמרה,

סתם כזה בערך בצחוק כמו שהיא לפעמיים אומרת שהיא קוראת עיתון

"אולי נעבור לאחד ההרחבות בקיבוצים?" אמרתי לה "כן! יאללה"

ובדר'כ שהיא הייתה שואלת הייתי לגמרי מתנגדת לכך בכל מחיר.

והיא תהתה לעצמה למה פתאום אני רוצה. היא חושבת שקרה משהו והיא התחילה לחקור אותי וזה..

ואז היא התחילה לתהות לעצמה ולשאול "מה קרה את כבר לא חברה של ליה וכל החבורה?"

חח, זה כ"כ הצחיק. "כל החבורה" אפילו אמא שלי רואה שזה "חבורה"! אבל לא סתם "חבורה", אלא "ליה וכל החבורה".

ולא עניתי לה, נו אני לא יסביר לה עכשיו. אני לא אוהבת לשתף את ההורים והאחים בעיניינים שלי.

היא רק יודעת שרבתי איתה.

שפוטים. החלטתי פעם לדבר קצת על נושא המקובלים, השפוטים ועוד כמה..

אצלנו בשכבה עוד אין ממש "חבורת מקובלים" אבל בכיתות ח' אפשר מאוד לראות את זה,

חבורה של איזה 13 בנות בערך שבדר'כ מפוצלות לשני קבוצות כאלו, שיושבות בספסלים עם הבנים ה"מקובלים"

ולפעמים גם עם הבנים "החתיכים" |לא| מהשכבה שלנו.

אני רואה אותם וחושבת..

מה הפך אותם לכאלה מקובלים? מה יש בהם שאין באחרים?

אבל אני מניחה שזה מתאפיין על הלבוש, החברים והמראה-.-"

ועוד משהו שרציתי להגיד עליו כמה מילים - שפוטים.

לילדה שרבתי איתה יש שפוטות כאלו, מין חבורה. שהייתי בה פעם ועכשיו אני כבר לא כי פאקינג אין לי כוח לזה.

עכשיו, כל הזמן כולן סביב ילדה אחת שהיא יפה, "מקובלת כיביכוול", "מושלמת", מדהימה, נחמדה,

וכל זה..

אבל כל הבנות האלו הן בנות כאלו ילדותיות כאלו שצריכות להיות בכתה ה'.

הן לא נחשבות כמו ה"טופ גירלז".

וזה שליה כזאתי ילדה שאוהבים לא אומר שאם הן ידבקו אליה הן גם יהיו.

כי אף אחד לא שם עליהן.

הן גם לא חבורה כזו שמתמיירת עם בנים, אלא סוגשל חבורה כזאתי שמתנזר מבנים..XD

לא בדיוק, אבל ככה זה.

הן לא בקטע של בנים. הן בכתה של בלוגים וכתה ה'. /:

וזה ממש חבל. אין להן חיים חוץ מלהיות השפוטות שלה,

שכל הפסקה הולכות אחריה, לא משאירות אותה לבד לרגע.

כמו כלבות, שומרות ראש.

זה עלוב כ"כ, ומצחיק.

ואני מקווה שיום אחד הן יבינו....

למרות שהן חושבות שהן לא שפוטות שלה. הן כן.

וזהו, זה מה שרציתי להגיד.

בגלל שזה בלוג חדש והכל,

אז החלטתי להעלות תמונה,

אפילו שלדעתי המראה שלי זה לא מה שחשוב. אבל שיהיה,

לפעמים זה עוזר להבין יותר את מה שאתה קורא, לדעת איך הוא נראה, כי אז אתה מדמיין אותו כותב את זה..לאדעת ככה אנ מרגישה><

בכלמקרה בלי זיבולי מוח ...

אני ובת דודה שלי בסוכות חח D:

[אני מאחורה]

אני ובת דודה אחרת.P:

[מיותר יהיה לציין שאני עם החולצה הלבנה]

הוו מאיה מה את חשה?@#$%

ואוו, פוסט באמת חופר..

שיר, תמונות, ועוד הרבה זיבולי מוח לא קשורים.

מקווה שתסתדרו.

ומי שקרה הכל להגיד "שיר יפה ואת לא" XDD

( זה יעיד שקראתם הכל )

טוב כאן אני אסיים |הוו סוףסוף|

ביום שישי מסיבה שאני ועדן מארגנות הו יא D:"

ביי 3>