אתגר גלובלי

הסיפור מקבל תפנית דרמטית לפני קרוב ל250 שנה, תחילת המהפכה התעשייתית.

השנה היא 1850. קו הנוף של אנגליה קודר ומלא ערפיח, שכן מפעלים גדולים הוקמו ומוקמים בכל רחבי הערים. קשה לנשום. העצים אף הם מכוסים פיח בכמה אזורים.

החברה "המודרנית" משתנה מהר מאוד. הייצור מגביר בצורה ניכרת את החקלאות, שבתורה גורמת לעיור מהיר.

שבתורה מפתחת את התעשייה הכבדה והייצור. שבתורה מפתחת את החקלאות. תור זהב של פיתוח.

250 שנה עברו מאז. מישהו יודע מה זה 250 שנה במונחי חייו של כדור הארץ? במונחים של אבולוציה? של גיאולוגיה? פשוט כלום. פחות ממאית שנייה גיאולוגית. נאדה. אפס.

ובזמן הזה של המהפכה הגדלנו את הטכנולוגיה שלנו, שידרגנו אותה והפכנו אותה לחובקת עולם וגורסת הרים.

ובשביל להגדילה מה צריך? אנרגיה. כי סוסים צורכים פחות ממכוניות.

אז התחילו להשתמש ביערות ובעץ כחומרי דלק. בשביל להקים את הרכבת החיג'אזית הרבה אחרי כך ולקיים אותה נוסעת מדמשק למכה, כרתו את כל יערות השרון. שרונה- יער בערבית.

אבל עץ לא מספיק. ולא רק זה, גם היערות הן חלקות מוגנות של אצילים... אז צריך אנרגיה אחרת. ורצויי גם זולה.

ואת האנרגיה הזאת מצאו בשני מקורות עיקריים- נפט ופחם אבן.

שניהם זולים להפקה, ידועים מזמנים עתיקים, ובעלי פוטנציאל שימוש נרחב ביותר.

"וואו! תראו מה מצאנו! זהב שחור! מאיפה הוא מגיע? למי איכפת?" זעקו האנשים באושר.

אבל לשני המקורות האלה יש היסטוריה אפלה...

לפני 65 מיליון שנה אי שם מתו וחיו הדינוזאורים. העולם שלהם היה עולם של שפע. האנרגיה של השמש נקלטה ע"י הצמחים שהפכו אותה לאנרגיה כימית (סוכרים) וחמצן בתמורה לפחמן דו חמצני. עסקה שווה לכל הבריות, שאחרי זה אכלו את הצמחים וחיו עליהם. וכשהם נשמו חמצן ועיכלו סוכרים הם פלטו פחמן דו חמצני. אבל זה לא היה מעניין אף אחד כי הצמחים היו לוקחים אותו, והופכים אותו שוב לחמצן וסוכר. ומי משלם על הכל? השמש.

ואז בא מטאור. או אולי התפרצות געש. והעולם היה בתהליך הכחדה המונית. וחלק מהגופים והחיים שהיו ומתו נקברו. ואיתם כל האנרגיה הכימית של הצמחים. כל מצבורי השומנים.

ואיתם כל הפחמן הדו חמצני שנשאב מהאטמוספרה ע"י הצמחים ונהפך לחומר אורגני. ונקבר.

כל הדברים שבאו מהחי והשמש אך אינם יכולים לשוב להיות עפר.

כי בשביל פירוק צריך פעילות של חיידקים. ולא תמיד היו מספיק חיידקים בתחתיות האוקיינוסים ובבוץ הרותח. ככה האבות שלנו תפסו פיקוד. ועברו הרבה שנים מאותה תקופה. ועברנו הרבה מהפכות מאז.

"איזה יופי! יש כאן אוקיינוס של זהב! נוכל לזקק את הדלקים מהנפט ולהניע את המכוניות שיהיו לנו!"

ומהו הדלק שבנפט ובפחם? מה בוער מאותו חומר שהיה קבור באדמה 65 מיליוני שנים? סוכר. אנרגיה כימית.

סוכר עשויי מפחמן. פחמן בשריפה עם חמצן נהפך לפחמן דו חמצני.

שלא היה באטמוספרה שלנו ב65 מיליוני שנה האחרונות- אלא היה קבור באדמה.

האם זה פשוט לא נשמע כמו גרסה משופרת של "המומיה"?

לצער העולם, הפחמן הדו חמצני הוא גז ללא צבע. וכשראו איך כורתים את היערות, זה בטח הזיז למישהו. אבל כששרפו מוצרי נפט ופחם, זה לא הזיז לאיש. אבל מילא, העולם כל-כך גדול ויש מספיק יערות בעולם. לכולם.

המצב לא כך כיום- "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה" .