לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אתגר גלובלי


קללה סינית אומרת: "הלוואי שתחייה בזמנים מעניינים". היום, בזמנינו, בדורינו,אנו חיים בזמנים מעניינים מאוד. אומרים התחממות גלובלית. אומרים הנמסות קרחונים. בלוג זה מנסה להסביר את התופעות - שכולנו נוכל לשנות את העולם למקום טוב יותר.

כינוי:  הצופה בגל

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ערבות הדדית


 

סיפור יפה שמצאתי בספר של טליה שניידר "גן עדן בפתח הבית" הולך כך (לא בציטוט מדויק):

 

"שני אנשים היו מפליגים בספינה אחת. לפתע החל אחד מהם להוציא מתיקו עורות של בעלי חיים ולפרוש אותם לייבוש בשמש. העורות הסריחו (ממש) והאיש שישב לצידו ביקש ממנו להרחיק את העורות. ענה לו האיש הראשון:

' מה שאני עושה במושב שלי הוא לא עניינך'.

האיש השני חשב רגע ואז הוציא מתיקו מקדחת נגרים. הוא התחיל לקדוח חור מתחת מושבו.

האיש הראשון קפץ וצעק: 'מה אתה עושה יא משוגע?!!! אתה תהרוג את כולנו!' (הם היו בלב ים כן?).

ענה האיש השני:

' מה שאני עושה במושב שלי הוא לא עניינך'."

 

(מעובד מתוך ויקרא רבה)

 

אם נקביל את כדור הארץ לספינה (במקרה שלנו ספינת חלל נידחת) מצומצמת ואת האנשים בספינה לאומות ותרבויות העולם אז נגיע לקו סיפורי שמתאר לפי דעתי את האמת. יהיה זה עצוב עם נניח לספינה לשקוע נכון?

בשביל לא להניח לה לשקוע אנו זקוקים לשיתוף פעולה. כלל חברי. בכל הרמות. שיתוף פעולה זה מתחיל במשפחה והחברים ונגמר בארצות ובמעצמות. כי כולנו על הספינה הזו. נכפיל פתרון פשוט ב9 מיליארד ונגיע להשפעה עצומה.

 

ראית את הסרט "תעביר את זה הלאה"? אם כולנו נעביר את זה הלאה ונלמד בעצמנו את הנושא נהיה ערבים זה לזה, זה לזו האם נצליח לעשות שינויי גלובלי? לאור האיומים הכבדים של מה יקרה אם לא נצליח?

לפי דעתי התשובה היא חד משמעית והיא-

כן.

 

אגלה לך הקורא סוד קטן. כל פעם אני נפגש באנשים שעוסקים בזה. הם נראים כמוני, כמוך ולרוב אני פוגש אותם ברכבת. הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם במקומות משונים. שאל על קיימות, הם שם. שאל על ההתחממות הם שם. חפש בתקשורת, הם שם. זה לא באמת סוד. זו מגמה כוללת שרק תתחזק. זו מגמה של איחוד.

היית ב"שעת כדור הארץ"? האירוע התחיל בסידני. ביום שהוא הושק וייצא לפועל בשנה שעברה, הדבר הראשון שאמרתי "זה לא מספיק". עד כה האירוע הגיע לישראל ולערים נוספות ורבים האנשים שנהיו קצת יותר מודעים לנושא.

בית הספר שלי נעשה "בית ספר ירוק". בסינמטקים תמצא סרטי "אקולנוע" מוקרנים בימים הבאים.

קהילות נבנות. כי לאנשים יש על מה לדבר שיעניין גם את הימין וגם את השמאל. גם את הירדנים והפלסטינאים זה מעניין. גם את המצרים. אני משוכנע שגם את הלבנונים.

 

אני מחפש אנשים שרוצים לתקן ולשפר, שלא יפחדו לעמוד מול הנחשול העתידי, שמוכנים ללמוד את החומר

ולשאת את הלפיד הלאה. אני חושב שכל אדם שמפיץ טוב העולם למעשה הופך אותו לטוב יותר. אני מאמין שבניה של עשייה טובה ומודעות תקדם את כולנו.

 

הקורא, אנו עוברים לשלב הבא כרגע.  

ומה שנאמר עד כה, חשוב שעוד בני אדם יידעו.

אם אתה יכול ומעוניין להפיץ את הידע הלאה, אתה מוזמן להגיש בקשה

לקבלת מידע לאמייל-  [email protected] ואשמח לעזור ולקשר...

אני מודה לך על ההתמדה ומקווה שכבר בשבוע הבא אפיץ בפוסט את המידע הנגיש לכולם של מה אפשר לעשות כדי להתמודד מול האתגר הזה.

 

 

נכתב על ידי הצופה בגל , 17/5/2008 00:56   בקטגוריות קהילות, אופטימי, אקטואליה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה יש כלכך הרבה בלבול במידע?


היכונו היכונו: שעת כדור הארץ בפתח. ה-27 לחודש שעה 19:00, אירוע מדהים שיהיה בתל אביב ולכל מקום שנרצה לקחת אותו.  כבר אתמול דיברתי עם שבט לוטם בחיפה על חשיבות הנושא, בואו בהמוניכם.  אתר השעה: http://www.e-h.org.il/

  

למה יש כל-כך הרבה בלבול במידע?

ע"פ ספר המצוין של אבנר דה שליט "אדום –ירוק" וסרטו החובה של אל גור "אמת מטרידה" אין למעשה כל-כך בלבול- השאלה את מי שואלים לגבי המצב. אצל המדענים אין ולא היו באמת דעות חלוקות. כשנכנסו האינטרסים הפרטיים נכנס גם הבלבול המכוון.

 

לקוח מספרו של אבנר דה שליט "אדום-ירוק'" ע"מ 21-22:

 

"בשנת 1990 הגיש הפנל הבינלאומי העוסק בשינויי מזג אויר ((IPCC דו"ח למוסדות האו"ם ולקהילייה הבינלאומית ובו המלצות ספציפיות לשינויים ולצמצומים בהליכי הייצור בעולם כדי למנוע פליטה של גזי חממה בכמות מסוכנת. החלו ההכנות לועידת קיוטו...

"תגובתם של קונצרנים גדולים של תעשייה ונפט... הייתה מהירה..

"...בשעה שממשלות רבות עמלו על הכנת הטיוטות להסכמים, הציפו גופים אלה את התקשורת בממצאים של מחקרים 'מדעיים' " {הם לא פורסמו באתרים או בדרכי תקשורת שעברו שיפוט מדעי- ועל כן, הן אינם מדעיים}.

"במקרה של גזי החממה היתה האסטרטגיה משולשת:

 

  1. הכחשת העדויות בדבר התחממות כדור הארץ והכפשת מחקרי המדענים המזהירים מפני התחממות כמדע בלתי אמין (junk science). {הערה נוספת כתובה בספר, אך איני רוצה להעלות אותה פה על הכתב- עמכם הסליחה}
  2. הצגת הטיעון שלפיו גם אם ההתחממות תתרחש, היא רק תשפר את חיינו. טיעון זה נשען על תחושה ש"קור" אינו נעים...
  3. הצגת טיעון נוסף, שלפיו המדיניות נגד ההתחממות הגלובלית תפגע בביטחון הלאומי האמריקאי ותסכן את דרך החיים האמריקאית (The American way of life)." ...יש לשאר שטיעון זה נפל על אוזניים קשובות: המכונית היא חלק בלתי נפרד מאורך החיים והתרבות האמריקאים, וצמצום השימוש בה היה נתפש כאיום שהוא יותר מאיום כלכלי..." {לקוח מתוך ההערה ע"מ 27}

 

"... הקמפיין הצליח. בשנת 1997 הציע הסנאט האמריקאי לדחות את הסכמי קיוטו, אלא אם כן יוכנסו בהם שינויים כך שההסכם לא יזיק לארצות הברית." {הערה אישית: בבאלי לפני זמן לא רב עמדת ארה"ב הייתה דומה בהתחלה ואם איני טועה, גם בוועידה זו ארצות הברית ניסתה להשיג הקלות}. על הסכמי קיוטו חתמו כ100 מדינות,  ועל פיהם תצומצם פליטת גזי החממה בתוך 15 שנה לרמה של 5.2 אחוזים מתחת לרמה שנפלטה בשנת 1990."

 

"הבעיה היא אם כן פולטית וחמורה: אם ארצות הברית, כמזהמת הראשית אינה משתפת פעולה עם הסכמים בין לאומיים, מה הטעם בהם?"

 

ואולי הבעיה אף יותר חמורה? האם זה נכון לתת לתאגידים בעלי כוח שררה וממון לעוות ידע מדעי מוכח?

האם זה אינו פוגע במטרת הדמוקרטיה- לשרת את העם?

איך זה יכול להיות שקומץ חברות יכולות לגרום לאי וודאות שעלולה להשפיע על עתידינו כמין האנושי על הכוכב הזה?

 

הכל מתחיל ונגמר בנפט. הסיבה העיקרית שיש לתאגידי הנפט כל-כך הרבה כוח, היא שאנו פשוט מכורים אליהם. הדם שזורם בכלכלה המערבית שלנו הוא נפט. בין השאר, נפט אירני עוין.  נפט כיום מנוצל כמעט ע"י כל דבר - 

מה10 קלויות של נפט שנשרפות בייצור ובהובלה של כל קלוריה של האוכל שלנו,

מהמכוניות בהם אנו נוסעים בהם יהיה לנו קשה להפסיק לנסוע (מה שמוביל לפיתוח המכונית ההיברידית),

מהתעשייה שלנו שמייצרת בין השאר חשמל.

 

למעשה אין בלבול כלל. יש התחממות גלובלית. האם היא נגרמת ע"י האדם? אולי לא. למרות שלי זה רק נראה הגיוני שכן. האם זה משנה אם היא נגרמת ע"י האדם?

האם לא נצא להתמודד מול האתגר הזה,

בכל מקרה? ועדיף מוקדם יותר מאשר מאוחר?

 

האם נשאר מכורים לאנרגיה "זולה" ומזהמת?

 

 

למקורות מעולים בנושא:

  • "אדום- ירוק" הוצאת אבנר דה שליט {נמצא בסטימצקי}
  • אתר "שיא תפוקת הנפט"- http://peakoil.org.il/

 

נכתב על ידי הצופה בגל , 26/3/2008 11:07   בקטגוריות אקטואליה, הסטוריה, ביקורת, דמוקרטיה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחממות גלובלית כאתגר חדש


כשאני הגעתי לנושא ההתחממות הגלובלית, הייתי בקורס החברה להגנת הטבע. לא הבנתי הרבה, כמה עקרונות, אבל הנושא עניין אותי והרגשתי שאני מחויב אליו במסגרת העבודה. הבום הגדול קרה כשראיתי את סרטו של אל גור- והיופי שבסרט- שהוא מתמצת, מראה תמונות מרהיבות, ומסכם אותו נהדר. וחוץ מאי אלו חצאי אמיתות ופרטים אישיים, סרט באמת שווה צפייה.

ועכשיו דיי לפרסומת, אנסה להסביר את המשבר כמיטב יכולתי ממרום זוטרותי.

לפני המון זמן, בתחילת חייו של כדור הארץ, שכבת האוויר המקיפה אותו, האטמוספרה, הייתה מורכבת בעיקר מגז הפחמן הדו חמצני (co2). מחומר בסיס זה נוצרו החיים הראשונים, יצורים פשוטים מאוד. יצורים אלו נשמו co2 ושחררו לסביבתם גז הרעיל להם- חמצן. אם חלוף השמים הגז הזה נהייה יותר ויותר נפוץ באטמוספרה. ואז קרתה מהפכה.  יצורים חדשים הגיעו, יצורים שיידעו לנשום co2 ולייצר ממנו חמצן ומזון-  כמעט אך ורק בעזרת כוח השמש.

נס בכל קנה מידה.

יצורים אלו הם ראשוני הצמחים ורק בעזרתם העולם שלנו כל כך יציב, ומגוון.

אך מאז הניצול המסיבי של דלקי מאובנים מהמהפכה התעשייתית, וכריתת היערות- תהליך קריטי לחיים המורכבים על כדור הארץ יצא מאיזון. תהליך הנשימה של כדור הארץ התחיל להשתנות.

היציבות של כמות ה co2 שנשמר באיזון באטמוספרה עד כה מאבדת את שיווי המשקל העדין שלה.

הצמחים נכרתו בשטחים נרחבים והשימוש התלותי בדלקי מאובנים גורם לכך שכל שנה, נוספים מיליוני טונות פחמן דו חמצני לאטמוספרה  שאיתו הטבע כבר לא יכול להתמודד.

השינוי והעלייה ברמת ה co2 באטמוספרה יחסית ל400000 השנה האחרונות (מויקיפדיה- התחממות עולמית). כבר הכפלנו את ריכוז ה co2 בלא הרבה זמן האחרון:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Carbon_Dioxide_400kyr-2.png

 

חריגות טמפרטורות חמות:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Instrumental_Temperature_Record.png

למה גורם עודף פחמן דו חמצני באטמוספרה:

 כדור השלג של אפקט החממה- פחמן דו חמצני משמש כסמיכת חלל טובה מאוד. הוא שומר שהחום של השמש לא יברח מכדור הארץ. הוא ממש מבודד טוב. אבל כמו כל דבר טוב, אם יש יותר מידי ממנו (כמו בנוגה), הטמפרטורה יכולה להיות מאוד חמה על פני הכוכב (460 מעלות צלזיוס). עליה בלתי מבוקרת של co2 בין השאר בהיכרח תשנה את הטמפרטורה הכללית של כדור הארץ בכמה מעלות. שכן חום השמש לא יפלט מכדור הארץ. 

תמיד היו עליות ומורדות באחוזי ה co2 באטמוספרה זה לא דבר חדש. אבל שינויי הצפוי ושקרה עד כה (הכפלת ריכוז ה co2 באטמוספרה) שונים לגמרי מכל תקדים אקולוגי- ושונים לגמרי ממה שהיינו מורגלים אליו עד כה. ובנוגע להשלכות המצב הזה, כמה מעלות בעולם שלנו זה המבול הבא:

  • רוחות מושפעות מהבדלי טמפרטורות באוויר. שינויי קטן ישנה את מזג האוויר לקיצוני ולא צפוי (על פי תחזיות קודמות).
  • לחות מתגברת גם בעקבות הטמפרטורה, ובעקבותיה יכולת הרוח לשאת מים- מה שיגדיל את הסופות לקנה מידה גדול מהרגיל.
  • קרחונים נמסים. מה מחזיר יותר קרינה, לבן או שחור? קרחוני הקוטב הם למעשה מראה ענקית המשקפת אור שמש לחלל. בגלל שהמים שעליהם הם צפים כהים יותר, הם המים מתחממים יותר, שבתורם מחממים את הקרחונים וגורמים להם להינמס. כך ככל שנמסים יותר קרחונים כך יותר מים מתחממים ונמסים יותר קרחונים.
  • הקרחונים הצפים על הים תומכים בקרחוני יבשה כבדים. אם הראשונים ינמסו (והם נמסים) קרחוני היבשה יתדרדרו לים ויגרמו לעליית מפלס פני הים בכמה מטרים ברחבי העולם (כרגע התחזיות מדברות על 14 מטר). יש לציין כי רוב האזורים המיושבים בעולם הם קרובים לשפת הים או למקומות נמוכים כמו נהרות.
  • חוסר בהיווצרות קרחונים מתוקים בשרשרות הרים עשויי ליצור בעיית מים חמורה לכ40% מתושבי כדור הארץ-
  • מה שודאי יוביל להמוני פליטים רדופים ומלחמות נרחבות. בעיקר ממדינות העולם ה3 המנוצל.

  • מתחת לאזורים הקפואים בצפון סיביר ורוסיה, יש מאגרי ענק של פחמן דו חמצני ומתאן (גז חממה חזק פי 30 מפחמן דו חמצני ביצירת אפקט החממה) מתחת לקרח. אם הקרח יימס... הם ישתחררו ויכפילו את קצב ההתחממות.
  • בעלי חיים רבים, אינם מותאמים לשינויי במעלות ובמזג האוויר.  התחממות גלובלית גורמת לשינויי במיני בעלי החיים באזורים בעולם, ולחדירת מינים פולשים. ראו ערך- מיינה.
  • בעלי חיים קשורים למארגי מזון ובעלי חיים נוספים. מערכת כה מורכבת, שאין לדעת ללא מחקר מעמיק היכן הנזק יפסק.
  • בעקבות שימוש לא נכון \לא נבון בהנדסה גנטית ושיטות גידול  לא אקולוגיות, מגוון הגנטי של צמחים רבים התדלדל. הם יותר אחידים ודומים אחד לשני. ולכן יותר מותאמים לתנאים מסוימים. ויותר רגישים לתנאים אחרים לא צפויים. עמידות המינים עומדת בסכנה מול עליית הטמפרטורות.

זה חלק מכדור השלג של אפקט החממה.

אתגר לא קטן.

עוד אלמנט של פחמן דו חמצני ממבט כימי שמשפיע על עניינים ברומו של עולם-

co2 הופך כשהוא נספג למים לחומצה חלשה. אבל שינויי זה של חומציות המים עשויי לשנות לגמרי את החיים בימים.

  • שוניות אלמוגים שהם יער הגשם של האוקיינוס יתקשו לחיות. החום המתגבר, וחומציות המים יקשו עליהם לבנות שלד גירני (גיר תוסס בחומצה). כך גם כל הצדפות וכל החיים הבונים שלד. מובן שאם בעלי חיים אלו ימותו, גם כל בעלי החיים שניזונים מהם ימותו. על כמה בעלי חיים גדולים זה ישפיע?
  • גורמים מסוג זה, מעודדים עליה במספר בעלי החיים הפשוטים יותר. כמו יצור שאנו בישראל לא כל כך אוהבים- המדוזה. שגם היא תורמת את חלקה לבלגן שנוצר כמין פולש.

 אני טוען- המשבר הוא משבר סינרגטי. הוליסטי. מה שהוליד אותו הם בעיות ערכיות, מוסריות, חינוכיות, תרבותיות. ולכן כל אחד מהמשברים האלו שבנפרד קל יותר לפתרון, ביחד הם מקבלים משקל נוסף ומאיים שחודו- ההתחממות הגלובלית.

מצד שני, אם אנו יצרנו את המשברים ובסופו של דבר את המשבר הגדול והמאיים הזה, אנו גם יכולים לעצור אותו.  לפורר אותו ולהבנות ממנו.. לנצל את המומנטום שהוא ייתן לנו כדי להגיע רחוק יותר, לרמה מוסרית גבוהה יותר, תרבות טובה יותר, עולם טוב יותר בו ילדינו יגדלו. זה יהיה חתיכת אתגר, לא?

נכתב על ידי הצופה בגל , 14/2/2008 20:02   בקטגוריות אופטימי, אקטואליה, ביקורת, עבודה, הסטוריה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
574
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצופה בגל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצופה בגל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)