החיים שלי, על המשקל.

אז כנראה שאני לא מתכוונת להרים ידיים ולותר לעצמי, בטח שלא בכזו קלות.

שלושת הימים האחרונים היו בסימן של דף חלק, התחלה חדשה ונקייה - אליה אני לא גוררת את הכשלונות הקודמים ואת תחושת הדחייה העצמית וההלקאה העצמית, בלי תסכולים וכעסים מיותרים. שקט ושלווה. והאמת, שבינתיים זה עובד, ולמרות שעברו רק 3 ימים ואתמול בלילה הייתה סוג של נפילה - זה הרבה יותר טוב ממה שעברתי בתקופה האחרונה, וזה גם מרגיש נכון, זה מרגיש בריא.

סדר, אני צריכה סדר! ועל זה אני עובדת עכשיו. אני אהיה מסודרת, ואתעד הכל.

מה שבטוח, זה שאין לי מה להפסיד.

יום שלישי 15.07.08

אוכל: נשנושים קטנים בעבודה (באמת קטנים, לא עובר את ה-150 קל' לדעתי, בהגזמה), סוכריה על מקל ללא סוכר (25 קל'), 4 מנטוס בטעם אניס.

שתייה: 2 כוסות קפה (את הקפה שלי אני שותה עם הרבה מאוד כפיות קפה, מעט חלב, בלי המתקה כלשהיא) והרבה מאוד מים (מעל ל-4 ליטר, בהתחלה ניסיתי לספור כוסות אבל הבנתי שאין צורך, שהכמות מספקת מאוד), חצי כוס של ברד וודקה עם תרכיז פסיפלורה בעבודה.

ספורט: סוף סוף אפשר לנשום טיפ-טיפה לרווחה. ריצה אחרי העבודה. 4.2 ק"מ - 22 דקות סך-הכל.

נקודות חוזק: הריצה. לא האמנתי שאני אעשה את זה, אחרי מעל חודשיים (!) שלא יצאתי לרוץ בחוץ, כשהריצה האחרונה שלי הייתה סוג-של כישלון - אומנם רצתי פחות מבדרך-כלל (5-6 ק"מ ככה) אבל היי, לא האמנתי שאני אפילו אצליח את ה4.2 ק"מ האלה, והאמת - שניחן עליי שאני בכושר גרוע, הסוף היה קשה להחריד. אבל עשיתי את זה. מישהו אמר פעם (לא יודעת מי, אבל לקחתי את זה מהבלוג שלה) שהחלק הקשה ביותר בריצה הוא לצאת מהבית, וזה כל-כך נכון. הרגשה מדהימה, מקווה להתמיד הפעם.

נקודות חולשה: לא יותר מידי בקטע של להכנס בעצמי, אבל היום הזה היה בסימן של צום נוזלים. צום מוחלט, והוא היה יכול להיות מוחלט - הנשנושים הקטנים האלה לא באמת הוסיפו משהו לתזונה שלי, וה-4 מנטוס האלה היו מיותרים להחריד. לפעמים אני מתבאסת כי אני יודעת שאני יכולה, אבל כאילו אני לא מוכנה לתת לעצמי לעשות את זה בצורה מושלמת ולהיות גאה בעצמי עד הסוף, אבל שיהיה.

יום רביעי 16.07.08

את היום הזה פתחתי בגישה קצת אחרת, שונה מכל דבר שניסיתי עד היום, ומה שבטוח - יותר בריאה. החלטתי להתחקות אחרי המדהימה הזאת, אומנם מבחינת ספורט וכושר גופני אני בחיים לא אגיע לקרסוליים שלה, אבל החלטתי לפחות לנסות ללכת על גישת האוכל הבריא והאורגני, אז נכנסתי לחנות בריאות שכזו אחרי העבודה, והשארתי שם 150 ש"ח (בתור התחלה, תכננתי על יותר אבל הכספומט סירב לשתף פעולה) ויצאתי עם חבילת מוצרים מאוד בסיסית (כאמור, זאת רק ההתחלה) כגון לחם מלא, פיתות מלאות, חומוס אורגני, ברנפלקס אורגני, ממרח חרובים ועוד כמה תוספות קטנות. החלטתי לתת לקיבה שלי לנוח קצת גם היום אבל כבר בימים האחרונים לנסות להרכיב לעצמי תפריט יומי שרובו מורכב מהמזון הזה. מקווה להצליח.

אוכל: בעבודה טעימה קטנטונת ממשהו שהטבחית הכינה לאורחים, אני צריכה להפסיק לוותר לעצמי ולחזור להתחמק מהטעימות האלה (למרות שאת הטעימה השניה זרקתי לפח)* כל הסיפור עלה לי בסביבות ה-150 קל' ובאמת שלא תרם לי לכלום. בבית הכנתי לי סלט ממלפפון (20) פלפל גדול (50) חצי קופסת פטריות (15) ומלפפון חמוץ (10) וקינחתי בגלידל בטעם קפוצ'ינו (33), אממה - לא הסתפקתי בגלידה אחת ולאחר מכן לקחתי לי עוד אחת (33). חבל.

בלילה יצאתי לשתות וחזרתי כרגיל אחרי שאני משתכרת - מורעבת בנכונות לפתוח את המקרר ולרוקן אותו. למזלי חשבתי והחלטתי שאני ממש לא מעוניינת להרוס לעצמי, אז הכנתי לעצמי אותו סלט כמו אחה"צ (100 קל' גג) וכשהרגשתי עדיין לא מסופקת הכנתי עוד אחד, בתוספת של עגבנייה (120 קל'?), בנוסף פינקתי את עצמי (כנראה בעקבות ההצלחה המסחררת של הסלט) בפיתה קטנה מקמח מלא (100 קל') עם 2 וחצי כפיות חומוס גרגירים אורגני (50 קל'?). החלטתי לקנח בגלילית שקניתי בחנות הבריאות, מקמח מלא במילוי ממרח חרובים. 25 קל' ליחידה-  לצערי לא ידעתי שאני כל-כך אוהב את הטעם של הממרח, ובלי לשים לב (או יותר נכון - עם לשים לב, ובהתעלמות מוחלטת מהמצב) סיימתי את כל החבילה של הגליליות (379 קל'). היום הזה נסגר בקצת יותר מ-1000 קל', רובן מהירקות, ועוד חלק מכובד מהגלילות.

שתייה: 2 כוסות קפה, המון מים (מעל 4 ליטר) והרבה הרבה אלכוהול (קלוריות מיותרות, אבל כרגיל - זאת אני, אני אוהבת אלכוהול - זה העקב אכילס שלי בכל הסיפור, לכן בימים של שתיית-יתר חשוב לי לקצץ באוכל)

ספורט: תכננתי, אבל לא יצא לפועל עקב מטלות בלתי צפויות בבית (שגם בהן הזעתי לא מעט, אבל בעיקר בגלל החום), ניסיתי קצת קפיצות במקום אבל התייאשתי אחרי 2 דק', מאוד משעמם, מאוד לא בשבילי.

נקודות חוזק: הסלט אחרי המועדון. רעיון נפלא. למרות שהייתי שיכורה לא ויתרתי לעצמי ועמדתי וחתכתי ירקות כי ידעתי שאני רעבה, ושהראש שלי לא עובד, ושאם אני לא אחזיק את עצמי אני אטרוף את כל המקרר. ח"ח

נקודות חולשה: שוב, בלי יותר מידי כעסים, למרות הבולמוס המיותר של חבילת הגליליות השלמה שהייתה אמורה להספיק לי לפחות לשבוע, אין מה להגיד - בכל החבילה הזאת יש פחות קלוריות מבארוחה ממוצעת שלי בחודשים האחרונים. להבא אני אדע שכשאני מעט שתוייה - לא לפתוח חבילות של מוצר כלשהו כי אני מתפתה לסיים את כולו ולא מפסיקה אחרי אחד. את הלקח שלי למדתי. הלאה.

וואו, מה שבטוח אני בהחלט צריכה לקצר בפירוט. שיעממתי אפילו את עצמי.

אני מניחה שזה יהיה ככה בימים הראשונים עד שאני ארגיש טיפה יותר בטוחה, ואסמוך על עצמי קצת יותר בכדי לשחרר את החגורה (תרתי משמע?) - בינתיים זוהי הרוטינה של הפירוט.

יום חדש בפתח, התחלתי אותו מעט מוקדם מידי, יש לי עבודה אחה"צ עד הלילה. עבודה זה טוב, בעבודה אני אוכלת פחות וחושבת על אוכל פחות, מקווה להספיק ספורט לפניה (הליכון בבית) ואם לא - אז חובה אחריה (לצאת לרוץ). נראה. נקווה לטוב. רק לזכור שהכל תלוי בי.

יום טוב לכולן

3>

*הפירוט לגבי כל עניין ה"טעימה" הוא בכוונה מאוד שטחי, אני לא מעוניינת לפזר יותר מידי מידע, הבלוג הזה הוא אנונימי, וכך אני רוצה שיישאר.