אהבה נשכחת - פרק סיום !

תודה על כל התגובות וסליחה על העיקוב לא אשגע אותכם הנה הפרק חח

לדעתי יפה לקרוא את הפרק הזה עם השיר הזה אז מי שרוצה:

אפרת גוש - לראות את האור

פרק 13 - מפגש משולש.

אלכס התחיל ללכת המשכתי לצעוק בשמו אך הוא לא ענה, אפילו לא הסתובב, הוא הלך מהר ולאט לאט נעלם מנקודת הריאה, לבסוף ויתרתי וחזרתי לביתי.

- כעבור שבועיים -

אני וגיל יוצאים קבוע , אך למרות זאת לא נפתחתי אליו , התחלתי לאהוב אותו וזה הפחיד אותי , פחדתי שעוד מישהו יעזוב אותי.

בכל השבועיים האלו לא יצא לי לדבר עם אלכס ניסיתי להשיג אותו מספר פעמים אך הוא תמיד התחמק והמרדף הזה נמאס עלי אז הפסקתי לנסות.

הקשר שלי עם נעמה דיי התרחק , כנראה מה שהיא רצתה זה רק את אלכס, וזה די עבד לה, כי בפעמים היחידות שראיתי את אלכס הם היו ביחד, לעומת זאת הקשר לי עם ליאן התחזק ואפשר להגדיר אותה כחברה הכי טובה.

"הלו" עניתי לצלצול הפלאפון שלי.

"היוש מעיין?"

"היי ליאן , מה קורה?"

"הכל בסדר, רוצה להסתובב איתי היום בפארק"

"סבבה , מביאים עוד מישהו?"

"ניראה לך רק שתינו, הכי כיף"

"חח טוב סבבה, בואי לגלידרייה של יוסי שהיה גם טעים"

"טוב מותק רבע שעה ואת שם" היא אמרה וניתקה.

לבשתי מכנס קצר בצבע קרם מעליה גופיה אפורה מעט נוצצת, הוספתי מעט מסקרה ועיפרון שחור ויצאתי מהבית, ממזמן הפסקתי להתגנדר רציני.

"ליאני" אמרתי כאשר ראיתי אותה וחיבקתי אותה.

התחלנו לספר לאחת השנייה על החיים האישים ומה קרה בשבוע האחרון, מכיוון שלא יצא לנו לדבר הרבה באותו שבוע , עד שלפתע ראיתי את מורן ואותו מתנשקים.

"לא ,לא עוד פעם" בכיתי, נפלתי על בירכי וחפנתי את ראשי בין שתי ידי.

"מה, מה קרה?" באותו זמן ליאן לא ידעה איך נראתה מורן ולא הכירה אותו.

"זו..זו..מורן"

"אז זאתי זו שפגעה בך בואי נראה לה מה זה"

"לא...זה לא היא , זה..זה..הוא" גמגמתי מעט ונשארתי על בירכי.

"מי זה?"

"זה גיל , ההוא מבורגר קינג"

"זה שאת יוצאת איתו?" היא שאלה ואני הנהנתי עם ראשי.

"בואי, בואי הגיע הזמן שהוא יקבל לקח "

"לא עזבי"

"נו קומי" הוא משכה בידי וניגבה את עיני.

"קודם כל שלא יראו שאת בוכה בגלל הבן אדם הקטן הזה" היא אמרה ובלי ששמתי לב הייתי מול הזוג המתנשק.

"מה את עושה פה?" מורן אמרה כאשר שמה לב אל שתינו, רק אז גיל הסתובב אלינו.

"גיל למה?" פניתי אל גיל בלי להתייחס אל מורן.

"א..אני מצטער" הוא אמר והשפיל את ראשו , לא יכלתי לסבול עוד בגידה לקחתי את ליאן בידיה והלכנו משם.

-

התנשקתי עם גיל , הרגשתי שהקשר בנינו היה רציני.

לפתע מעיין עמדה מולנו , אחרי כבר כמעט שנה שלא ראיתי אותה , היא כל כך השתנתה, במראה, בביטחון , כך עוד יותר שנאתי אותה.

פניתי אליה אך היא לא התייחסה, היא פנתה לגיל , הופתעתי מאיפה היא מכירה את גיל? , אחרי כמה דקות היא הלכה ואני הייתי מוכנה לשאול את גיל הרבה..שאלות.

"מאיפה אתה מכיר את מעיין?"

"את..את מכירה אותה?" הוא שאל אותי

"ברור שאני מכירה אותה , אבל זה לא משנה עכשיו, מאיפה אתה מכיר אותה?"

"היא עובדת איתי"

"אז למה אמרת לה שאתה מצטער על הנשיקה בנינו"

"לא אמרתי לה על זה"

"אוי נו באמת אתה לא יכול להאכיל אותי בשקרים שלך, ספר לי למה"

"טוב אם את מתעקשת אז יצאתי איתה קצת" הוא אמר והשתתקתי.

"מורן?"

"מה?" אמרתי בלחש

"אז זורקת אותי?" הוא שאל

"לא" אמרתי ועל פניו הופיע מבט מופתע , הוא הלך להגיד משהו אבל לא נתתי לו.

"בתנאי שאתה לא תתקרב אליה אלא אם כן אני יאמר לך, גם בעבודה!"

"בסדר" הוא חייך אלי והתנשקנו

"רגע..אבל מאיפה אתן מכירות?"

"היינו החברות שהכי טובות, ועכשיו האויבות הכי גדולות" אמרתי ופרצופו המופתע גדל

-

ליאן ניסתה לעודד אותי , עד שנגמרו לי הדמעות.

"ליאן , תודה , אבל אני כבר לא עצובה"

"מה?" היא שאלה מופתעת

"נימאס לי לבכות על גברים, אני כבר לא בוטחת בהם ולא יודעת"  אמרתי

"באמת לא צריך לבכות עליו! בסוף יבוא הבן אדם האמיתי"

"את חושבת?"

"ברור"

"אבל כבר בגדו בי שניהם ואחד סתם ניצלתי" התחלתי מעט לבכות

"מספיק מעיין הוא לא שווה את זה"

אחרי נסיונות רבים היא החזירה לי את הביטחון והבכי הפסיק.

העברתי נושא וסיפרתי לה על כל מה שקרה עם אלכס.

"את חייבת לברר את זה עם רון" היא הציעה.

"את חושבת?"

"אה- הא"

"טוב אני יתקשר אליו" דיברתי עם רון , הייתי צריכה לשכנע אותו שזו לא פגישה רומנטית ואני רק רוצה לברר כמה פרטים.

"נו..אז קבעת?"

"כן , אני הולכת לברר את זה אחת ולתמיד" אמרתי וחייכתי התחבקנו והלכתי לקראת הבית של רון , ליאן נשארה , כנראה להיפגש עם מישהו או סתם לאכול גלידה.

צלצלתי בדלת של רון , רון פתח את הדלת והוא ניראה ישנוני במיוחד.

"בואי כנסי" הוא אמר ופיהק מעט.

"אמ..תודה" אמרתי והתיישבתי.

"קולה?"

"רון אתה יכול לשבת שנייה זה חשוב"
"ישר לעניין אה.." הוא אמר וצחקק מעט אך לא שיתפתי פעולה אז הוא הפסיק.

"כן, טוב אז מי כתב את המכתב ששלחת לי?"

"אני" הוא אמר בהחלטיות.

"רון ברצינות , אתה או אלכס? מי אמר את כל הדברים האלו עלי?" שאלתי ברצינות

"אני?" הוא אמר ספק שאלה ספק אומר

"רון זה באמת אלכס כתב את זה ?" הרמתי מעט את קולי

"כן" הוא אמר בלחש

קמתי בסערה ויצאתי מביתו , הדברים של אלכס היו כל – כך יפים , התחלתי לבכות , אולי אני מתחילה להתאהב באלכס?,

אבל מי אני כועסת? על רון ששיקר או על אלכס שסיפר רק עכשיו או בכלל על עצמי שישר ביטלתי את דבריו ש לאלכס, הייתי כל כך מבולבלת.

-

"זה התפוצץ מהר מהצפוי" אמרתי למייק.

"מה קרה?"

"מעיין תפסה אותי מתנשק עם מורן"

"אוווו" חיקה קול של כאב

"ולא רק זה, התברר שהן היו החברות הכי טובות והן כרגע אויבות"

"אווווי , אז הכל התפוצץ לגמרי?"

"לא נשארתי עם מורן"

"גם טוב מה רע?"

"לא רע פשוט היה נחמד גם עם מעיין"

" נסה לשכנע את מעיין שלא תדבר יותר עם מורן , זה תמיד עובד"

"זה מה שהבטחתי למורן"

"רואה!"

"טוב אני ינסה"

"אתה הגבר!" הוא אמר וצחקנו.

-

"הלו? רוני את לא תאמיני מי ראיתי היום!" אמרתי בטלפון לרוני

"מי?"

"את מעיין"

"מהחטיבה?"

"כן והיא הכירה את גיל! כנראה היא רוצה גם להשיג אותו"

"באמת?"

"בטוח" כיוונתי אותה נגד מעיין

"אז מה את הולכת לעשות?"

"היא כבר נפגעה מימנו, מתברר שהם היו ביחד"

"בזמן שיצאת איתו?"

"כן אמרתי לך היא מנסה להשיג אותו בגלל שהוא איתי" עיוותי מעט את האמת.

"את לא הולכת לעשות עם זה משהו?"

"אני כן הוא זרק אותה ונשאר איתי וכך אוכל לפגוע בה"

"מה זאת אומרת?"

"את עוד תיראי" אמרתי בערמומיות וחייכתי לעצמי

-

עד לפה ,

סיימתי אותו ממש עכשיו , אני יודעת שהפרקים מעט נמרחים אבל אין לי זמן ויש לי כבר סוף

וקצת קשה לכוון לסוף הזה, בכל מיקרה מה דעתכם?

הכותבת.