בבקשה אל תקראו כאן..

הכותרת מתארת יותר מידי מה אני מרגיש עכשיו, ועל מה אני חושב.

בכל זאת, הייתי מעדיף לא לפרט על זה יותר מידי. אוליי בהמשך.

אני חושב שהפראנויות שלי ממש התעצמו במלוא מובן המילה בשבועיים או.. חודש? האחרונים..

אני צריך לבלות קצת זמן סחי עוד פעם, יש יותר מידי דברים רציניים וחשובים שאני צריך לעשות ולפטור בחיים

וכשאני מעושן ושיכור או ישן עשרים ורבע שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע

אז כמובן שאני לא מסוגל להתעסק בכלום חוץ מבסרטים רעים, חולניים ודכאוניים, כמעט לגמריי בלי סיבה הגיונית.

ואני מדבר על פראנויות, ממש קשות. זה לא מרגיש לי שפוי כבר אני מרגיש שאני משתגע..

אני מרגיש כאילו אני על סף איזה התקף פסיכוטי קשה

מצד שני, מדובר בשינה עמוקה וארוכה (כמו שאני צריך עכשיו) ואז להתעורר כמו חדש לכמה זמן..

בכל מקרה, קיבלתי סיטואציה אירונית היום בבוקר..

אתמול נשאלתי ע"י ידיד (אהמאהמ) אם ישלי קצינת מבחן..

והייתה אמורה להיות לי הרי, כי היה לי משפט על אחזקת סמים לפניי חודש בערך.

מצחיק שזה הגיע דווקא הבוקר, אחריי שהיום בלילה הבנאדם הספציפי הזה שאל אותי תשאלה הזו.

זה חייב לומר משו, כניראה שהגזמתי. אני צריך להיות סחי. ולא לחודש. סחי לתקופה. הגעתי להרבה תובנות בחודש עישונים הזה,

אני חייב להגיד. אבל לכל דבר טוב יש סוף נכון? אז הגיע הזמן לסוף כזה.

החלטתי לעשות אבחון כנה עם לעצמי עם עצמי.

אז מה שאריק? מה מצבך? תיהיה כנה עם עצמך.

מצבי? או. מצבי רע. נישארתי לבדי, ללא חברים. 

לא למדתי מכיתה ז', עכשיו אני אמור להיות י"ב.

אינלי בגרויות, אף על פי שאני מתכוון להשלים.

למה?

כי העדפתי להקדיש את הזמן הזה לשתייה, מסיבות, התנסות בסמים,

יציאות לאורך השעות הקטנות של הלילה.. הסקרנות,

והניתוק הרגשי שהסמים של הממסד עשו לי,

הייתי חייב להרגיש משהו, מרץ, התרגשות כלשהי.

וחברים?

אני לא בטוח שאף פעם היו לי יותר מידי,

אף על פי שאימא שלי חושבת שכן. אני יודע שלפחות לא אמיתיים.

רוב החברים שלי תמיד היו לתקופה קצרה, חבריי הילדות

נעלמו לאט לאט עד סוף היסודי, וכל שאר ה"חברים" שהיו לי

היו לתקופה קצרה של שנה-שלוש שנים 

רוב החברים שהיו לי אלו היו חברים של שימוש בסמים ביחד,(למרות שהיו גם כמה שלא, כי הייתה לי תקופה קצרה לפניי שלוש שנים שלא השתמשתי במשניי תודעה, אבל אני לא יודע אם אפשר לקרוא להם חברים אמיתיים, אולי זה מרגיש ככה כי זה ניגמר מאוד מכוער, אבל בכל מקרה אוליי אפשר לקרוא לזה ככה אם מסתכלים מנקודת השקפה מסויימת..),

לא באמת התעסקנו במשו חוץ מאיך שאנחנו נראים וכמה שבאלנו להתפוצץ היום.

כמה שהעולם חרא ואנרכיה וכאוס יסדרו הכל.. 

וגם פה ושם גם דיסקוסים על מוסיקה וטבעונות אבל לא יותר מזה..

מה גרם לכם להשתמש במשניי תודעה כלכך הרבה, ואיך אתה יכול להגדיר את המצב הנפשי שלך כרגע?

המצב הנפשי שלי הולך ומתדרדר, אף על פי שאני

מגיע לתובנות מאוד חיוביות בחודש האחרון, והיום ספציפית אני מרגיש יותר טוב בהרבה.

אבל למרות זאת אני חש באופן כללי בפאראנויות וחרדות קשות

שמתלוות לדכאונות פסיכוטיים, ערך עצמי נמוך, חוסר תאבון,

עישון סיגריות כפוי, אינסומניה, מיזנטרופיה חרדתית קשה,

ועייפות גם אחריי הצלחה להרדם למספר שעות בריא.

אני חושב שגם ההורים שלי התייאשו ממני כבר.

והשימוש במשניי תודעה נבא בעיקר (לפחות לדעתי) מסקרנות, שעמום ואוליי גם אצל חלק

מרצון להראות או להוכיח משהו, להיות "מגניב". אצל האנשים שגם השתמשו שיותר התחברתי אלייהם,

היה בעיה או משבר שונה, כמו אצלי. בריחה, ושיכוך של כאב שנבע מהעבר ומההווה.. הרבה פעמים

הרבה דברים אחרים כמו ונדליזם ומגוריי רחוב היה בא יותר ממרדנות נעורים טיפשית.

האם אתה אוכל כמות בסיסית, אוכל בריא? מתקלח, יוצא מהבית לפעמים, מטפל ומטפח את עצמך?

אני לא אכלן גדול בכללי, וגם טבעוני שלא אוכל מזון מעובד.

אני תמיד משתדל לסיים את הכוס תה שלי לפניי שאני מתחיל סיגריה של בוקר,

אני גם תמיד אוכל פרי עם כוס חלב שקדים לפני הראש של הבוקר.

ארוחה אחת ביום של קטניות מבושלות ולזרוק לשם אבוקדו, פטריות ונבטים טריים

ונשנושים של אגוזיי מלך\לוז\פקאנים\שקדים פה ושם בהחלט מספקים אותי..

כמובן גם פירות וירקות, בקיצור, מבחינת אוכל אני בסדר,

אם מבחינת הגיינה אישית, קשה לי למצוא מישהו או מישהי שמוצאים חן בעניי,

אז יוצא שאני לא מקיים יחסיי מין לעתים קרובות מידי אז להיות פדנט בלהוריד שיער בכל מיני

מקומות זה מיותר, אבל מתקלח תמיד לפניי שיוצא לאנשהו, ואם לא יוצא אז כל יומיים ככה..

עצלן רצח ללכת לרופא שיניים, זה אחד הדברים שמטרתי להיות סחי בשבילך.

וכן, כל החוסר טיפוח שיש בי זה דברים לא בולטים לעניי הציבור שאני צריך לטפל בהם בזמן הקרוב.

ואם אני תופר לעצמי בגדים לחורף, אני מאמין שהמצב שלי עוד טוב בקטע הזה..

                    -THINKING-       

כניראה שאני באמת צריך את השרות מבחן הזה.

יש פה פרק בחיים שלי שצריך כבר להסתיים ולהשאר מאחור.

אני מאמין שהשירות מבחן המזדיין הזה לפחות יביא לי מוטיבציה לא להתמסטל

ואני מקווה שלא יחזרו לי ההתקפיי עצבים והאגרסיביות בגלל זה.

בכל מקרה יאללה צריך לקחת את עצמי בידיים.. ימים אחרונים של סטלה

בפוסט הבא את יכתוב על הקשר שלי איתך.. אינלי כוח לכתוב יותר היום.

וגם אסביר על הכותרת..

http://www.youtube.com/watch?v=dMcRINFZ3KU

http://www.youtube.com/watch?v=DF0zefuJ4Ys

נו מה יהיה עם השירי רגשי האלה שוב..

21-22.10.13

אני אזכור את התאריך הזה הרבה זמן.. 

מקווה מקווה מקווה.