בבקשה אל תקראו כאן..

אתה פשוט חרא ולא כי אתה באמת כזה, כי אתה רוצה להיות.

אני מתחיל להצטער על כל הקטע איתך.

אני מתחרט על זה שבכלל התיידדתי איתך כשידעתי שזה יגמר בזה, ואז בזה.

וזה מיוחד לי, כי עשיתי כלכך הרבה טעויות ועשיתי מסקנות מהטעויות האלה והבנתי שאלו היו טעויות

אבל לא התחרטתי because why regret on something you once wanted, something that felt right at the moment?

אז שלוש פעמים ראשונות איתך:

1. פעם ראשונה שבאמת הייתי עם מישהו שניקרא גבר ולא איזה נשנש גיי או בחורה (אדם ממין נקבה).

2. פעם ראשונה שאשכרה נישברתי ככה ובכיתי בהיסטריה מול בנאדם ממעגל ה"חברים".

3. פעם ראשונה שאני באמת מתחרט על משהו שעשיתי, מהלך שנקטתי בחיי.

מכירים אתזה שאתם לא רוצים להקשיב לאינטואיציה שלכם כי זה "נישמע" טוב מידי או נוראי מידי?

פה האבסורד מתחיל.. במקרה שלי זה היה שתיי האופציות, ולמען הפרוטוקול, פה תמיד מתחילות הטעויות הקשות שלי

(ככה אני מגדיר טעויות שלא באו ממקום של חיים פעם אחת בוא נלך על זה, אלא כאלו שבאו פשוט מטימטום ועקשנות)

הסיפור איתך זה פשוט עוד דוגמא מצויינת לטיפשות, היסחפות ונאיביות שיש בי..

הקטע הראשון שדפקת לי לקחתי באיזי כי הבנתי שאתה כזה וזה לא הפתיע אותי, פשוט לקחתי אתזה קשה 

כי לא ציפיתי למשהו מהסוג הזה, בכללי זה היה ניראה כאילו סתם חיפשת סיבה להתעצבן עליי באותו יום. ובכללי,

כל השרוטים שנפלו עליי וקראתי להם חברים, הסצנות שלהם לא הגיעו אף פעם לרמה שלך.

הבנתי, ידעתי שאתה דפוק ושרוט ואין מה לעשות עם זה, וגם אני כזה אז מי אני שאשפוט?

אז קיבלתי אותך איך שאתה, כמו שנתת לי הרגשה שקיבלת אותי

וכל אחד דפוק ושרוט בדרך שלו.

חלק אוכלים פראנויות, חלק שותקים

יש כאלה שמרימים ידיים, יש כאלה שבורחים מסיטואציה

הרוב מנסים להשמע להגיון כשהם נשרטים, חבל שאתה לא. אתה לא מקשיב לכלום.

ניכנס הג'וק לראש, זהו. אתה מתפלפ, הורס לעצמך ולכולם מסביבך ולא מוכן להקשיב.

חלק נאכלים לבד, חלק פותחים, מדברים..

חלקנו שקטים כשאנחנו צורחים מבפנים וחלקנו רוצים שישמעו אותם

רובנו נישארים כאלה, חלק מתאפסים מתיישהו.

כולנו שונים באופי, כולנו עברנו דברים שונים אז נידפקנו בצורה שונה.

אבל שניינו דפוקים. אני בקטע הפסיבי ואתה בקטע האגרסיבי.

אחריי אותו יום שדפקת לי את הקטע המפגר הראשון שלך, הבסיסי שלך

היום שיכל להיות ממש אחלה, היום שהיה אמור להיות היום האחרון שאני getting really wasted

היום ששמתי זין על משו הרבה יותר חשוב וקריטי מלראות אותך, כי סתם חיבבתי אותך וידעתי שאני אהנה לראות אותך

ואוליי כי סתם הייתי מאושר שעברתי לך בראש לשנייה ואשכרה עשית עם זה משו וכי כבר הייתי על הדרך לצאת מהבית..

זה הרגיש נכון ללכת באותו יום, זה מה שמפחיד אותי בסיטואציה הזאת.

אז היית שיכור כמוני מן הסתם, וכניראה אמרת מה שאתה באמת חשבת עליי כל הזמן הזה

אם כבר פורקן אז מגיע לי קצת כנות לעצמי לא? 

שומדבר ממה שאמרת לא הפתיע אותי, לא בטוח במאה אחוז שהתכוונת זה כן

אבל

לא הפתיע אותי

פשוט לא.

בקיצור, מזל שיש משו ששומר עליי, תמיד הרגשתי שיש משו כזה אבל הדרך שהגעתי הביתה

הוכיחה אתזה סופית, אפילו שלא ממש חיפשתי הוחכה לזה שזה קיים..

אז הגעתי הבייתה, סגרתי את הדלת בשקט שאימא חס ושלום לא תעורר ולא תראה אותי במצב הזה

התפשטתי בתוך המיטה ונירדמתי ישר. ולא מעייפות, מריקנות..

אחריי שבוע שלם של מחשבות בלתי פוסקות עלייך, פלאשבקים וחרדות

(מאוד אופייני לי להגיד לך שלא יצא לי בכלל לחשוב על הסיפור, כן בטח.. רואים שאתה לא מכיר אותי בשיט)

החלטת לשלוח לי סמס ב3 בלילה ולגרור אותי לקיבינימאט בשביל לבקש סליחה

ומי טיפש? מי נאיבי? מי? אני! :) 

התנהגתי כאילו הכל בסדר, "ההתנצלות מתקבלת". סלחתי לך ברגע שקמתי בבוקר יום למחרת, אין מה לדאוג ככה אני..

everyone has one chance to screw up with me, in the second time you screw it up

i'm done with you for good.

זה העיקרון שלי, חבל שהיו כלכך הרבה פעמים שלא עמדתי עליו.

חייכתי אלייך בזמן שצרחתי מבפנים ורציתי לרוץ ממך, ולקחתי אותך שוב אליי הבייתה, עצוב שאני בנאדם כלכך אדיב

אפילו כשזה מיותר, בזמן שהרגשתי מה שהרגשתי, ובאתי רק כי הסתקרנתי מה יש לך להגיד (לא הופתעתי גם מזה, אתה כלכך צפוי)

עדיין חשבתי על העובדה שהלכת שעה וחצי ברגל בשביל להתנצל, ועוד הלכתי בעצמי שעה בשביל להיות הוגן כלפייך 

וישלך עבודה מחר, באת בשבילי, וכשאמרת שגם אתה היית בסרטים על זה כל השבוע, מה אני אגיד? קנית אותי בפעם השנייה

לא ציפיתי שנשכב שוב, לא חשבתי על זה אפילו, כשהלכת לישון רק רציתי לחבק אותך כי התגעגעתי לישון איתך

אני לא יודע אם זה היה אשלייה, גם אם כן היא הייתה מאוד אמיתי כי

תמיד

היה לי את הקור הזה מבפנים, מאז שזוכר את עצמי

החלל הריק שתמיד ניסיתי עם סמים ואלכוהול, אמנות וחומריות

הרגיש חם, מתמלא קצת והתחיל להפשיר בקצב מסויים

זה היה הרגשה שמעולם לא הרגשתי..

הרגשתי משהו שאני לא יודע להסביר פשוט

בקיצור,

אני לא יודע מה הרגשתי בלילות הרצופים האלה אבל אני יודע שזה הרגיש טוב, כלכך טוב שניכנסתי לאשלייה קשה

ואני אוכל את עצמי כל יום על כמה מטומטם ונאיבי יצאתי איתך. למה אני כזה טוב, נחמד ופאקינג נאיבי?!?! למה אני אשכרה מסוגל להשלות את עצמי על שטויות כאלה?! ("שטן, בבקשה תיקח ממני את התמימות שלי קח ממני את הנחמדות וטוב הלב שבי נימאס לי להיפגע ולפגוע בעצמי כבר" המשפט הזה עובר לי המון בראש, קשה לי להתכוון אליו. אני לא מתכוון אליו, כי אני.. לא יודע זה חלק ממני הטוב לב הזה והוא שייך לי מסיבה מסויימת כניראה)

חבל שהקור חזר, יותר מקפיא מאיי פעם, שהריקנות מעיקה יותר ועכשיו יש עוד זיכרון רע והרגשה של הפסד

לפחות קיבלתי הפסקה של כמה לילות, אחריי 17 שנה..

ואוליי ככה זה צריך להיות?

אתה יודע משהו? הלוואי והיית מי שאתה באמת, כי מה שכתוב למעלה, בשורה הראשונה של הפוסט הזה,

שאתה "חרא"? אתה לא ושניינו יודעים את זה.

אני כזה יצור, ישלי יכולת, מתנה תקרא לזה איך שאתה רוצה, תאמין או לא

אני יכול לראות בניי אדם כמי שהם באמת, מבפנים.

ומה אתה? אתה לובש מסכה על פנייך וחיי עם חומה מסביבך

את חמוד ואתה מדהים, רגיש ומוכשר מבפנים ומבחוץ!! אפילו ראיתי קצת מזה מטפטף דרכך בלילות האלה

העניים שלי מתמלאות בדמעות כל פעם שאני חושב מה יכולנו להיות ביחד ומה יכולנו להשיג ביחד

יכולנו להוציא אחד את השני מהבורות שאנחנו שקועים בהם

יכולנו להשתקם ביחד

יכולנו להרגיש טוב ביחד

יכולנו לגרום אחד לשני להרגיש טוב

יכולנו לשנות את נקודת המבט אחד של השני בהרבה מובנים

יכולנו לכבוש את העולם

יכולנו להיות מאושרים..

יכולנו להוכיח אחד לשני דברים שלא חשבנו ש..

אבל, זה לא יקרה, לא בזמן הקרוב לפחות.. ואוליי אף פעם לא. (שוב, נאיבי)

קשה לי להגיד שלא יקרה, אפילו שחלק ממני מנסה להוציא את עצמו מהאשלייה שבאמת תבין מתיישהו

ואיפשהו שם בפנים.. אני עדיין מבקש אתזה ואוליי גם תמיד אבקש.. וארצה.

אני לא כמו כולם, חבל שלא ניסיתי אפילו להבין ולראות אתזה

וחשבתי שאתה שונה

אני מתחיל להשלים עם זה שטעיתי.

אני לא רוצה לטעות אני רוצה להאמין ואני רוצה לראות שאתה כן שונה..

אני לא יודע מה להגיד לך יותר אני חושב שאני ממשיך הלאה

היה שלום

אני תמיד אהיה כאן תדע אתזה..

למה ישלי הרגשה שבחצי השנה האחרונה היה לי התחלה של חברות אמיתית והתחלה של מערכת יחסים חיובית ואני הרסתי את זה עם הטמטום שלי?

שוב הטוב מידי ונוראי מידי מצלצלים לי אבל אני שוב לא מצליח להבין אם זה סתם סרט או שזה באמת ככה, שאני שוב הרסתי

לעצמי משהו שיכל להיות יפה, שיכל לעשות אותי מאושר ולתת לי חום, למלא את החלל הריק הזה

או שאני פשוט רגיל להאשים את עצמי בהכל?

ישלי עוד כלכך הרבה לכתוב כאן אבל אני יודע שאני אתחרט על זה

אם לפחות לא הייתי טיפש ושולח את הבלוג הזה לאנשים שלא הייתי צריך.....

אז אלו הלקחים שלי לזמן הקרוב:

1. if someone hurts you once forgive them, but don't keep being around them because they will always do the same things again and each time it's gonna get worse..

2.  people never change and they all just all full of shit in the same pathetic way and they are all the same

3. trust no one, expect nothing

4. stick around to the ones who really cares, you know who they are. but remember, they are too not perfect and you too need to give your part in the relationship

5. dont seek for any attention you don't get in the first place because then, its just pointless 

11. be positive, you get what you give

12. don't comper yourself to others and don't give any importance, significance or attention to what others think or might think about you

13. be silent around people, let them talk to you, talk less, listen more. and 

14. no one worth your time and pain of thinking and being upset about them, whats in the past is in the  past, not only people, it's all behind you now, stop reminding it to yourself and ruining you present just stop it

15. :) stop keeping track to the mistakes youve mad, its time to forgive yourself

זאת פעם אחרונה שאני נותן לבחורים to mess with my mind

למרות שחלק ממני מודע לזה שהיית משהו מעבר, וחלק ממני תמיד יכנע לך

וחלק ממני עדיין חושב עלייך ומחבב אותך בדיוק כמו לפניי מה שעשית היום

תודה על זה שגרמת לי להרגיש כלכך טוב אז, ותודה שניפצת לי תאשלייה

הגיע הזמן להמשיך האלה, להחלים. לא רק ממך, מכל שלושת השנים האכזריות האלה

i'm so afraid of feeling like this
you're so afraid of going past us
you just betrayed the one to never turn their back
i'm moving on

this is the last time you will betray me
this is the last time that you will hurt me
this is the last time you've destroyed my hope
i'm moving on

you built this up the best you could
but there things misunderstood
like how to love ,and how to care
and always trying to be there
when life hard and i fell down
you left me crawling on the ground
you let me suffer and you didn't care
and all i needed was you there
its time for me to be moving on, to start the life that's not begun
i'm moving on

i'll be fine after you have gone
without you life will still go on
but neither hope nor bliss
will undo the shit that you have done
i'm moving on

http://www.youtube.com/watch?v=Jc0_4Icma80

life with all its madness is like a carnival
you ride the horses, play the games,
release the inner child
but when it comes to games of chance,
you lose before you begin
when others make the rules of life,
you'll find you never win.

http://www.youtube.com/watch?v=UPgv-W4vMPA&feature=share

Two pale figures
Ache in silence
Timeless
In the quiet ground
Side by side
In age and sadness

I watched
And acted wordlessly
As piece by piece
You performed your story
Moving through an unknown past
Dancing at the funeral party

Memories of childrens dreams
Lie lifeless
Fading
Lifeless
Hand in hand with fear and shadows
Crying at the funeral party

http://www.youtube.com/watch?v=SdvgXBsmcXw

אני רוצה את השיר הזה בלוויה שלי.

טוב דיי עם השירי רגשי..

הייתי צריך תפריקה הזאת כלכך..

אני ממש מקווה שהנובי גוד הזה יהיה אחלה, אני צריך מסיבה טובה והרבה אלכוהול,

אני תקוע יותר מידי בבית.

למקרה שמישהו אשכרה עוקב אחריי הבלוג הזה הבחור שהכותרת עליו מהפוסט הקודם,

לא קשור בשיט לחפירה הזאת

ההוא זה סתם משו שהייתי צריך להוכיח לעצמי ואיזה קראש קטן שהשתמר לו ובסוף התגשם

אם היה לו יותר מחשיבות של אותו רגע בחיים שלי נכון לעכשיו, שלי הייתי מפרט עליו, אבל בגלל שהבלוג הזה

קיים בשביל פריקות אני לא רואה טעם לפרט כלכך..

לילה טוב או בוקר טוב לכולם, שיהיה..

http://www.youtube.com/watch?v=wi4DpThX-_E

:\