סערה בכוס תה |
| 1/2009
חדש חדש
החלטתי לפתוח עמוד ראשון חדש לבלוגי היקר.
לא בידיוק ראשון ראשון,אבל יותר כמו להציג את עצמי שוב.
כי
השתנתי מאז שפתחתי את הבלוג. כשהתחלתי אותו,התלהבתי מסגנונת כתיבה של
אחרים וניסיתי לחקות אותם. ליהיות מאוד צינית או פשוטה או מצחיקה.
לקח לי זמן להתחיל לכתוב בסגנון משלי,ועכשיו אני בתהליך של לפתח אותו.
אז לכבוד ניצני האישיות האישיים שלי: אני.
קוראים שלי נעם. בדברים רשמיים כגון תעודת זהות ורשימות של בצפר וכדומה, אני כותבת את השם שלי עם ו'. בכל הזדמנות אחרת, בלי.
אני בת 16 וחצי, גרה בקרית אונו,אבל לומדת ברמת-גן. יש לזה סיבה מאוד טובה, שאני לא אפרט כאן.
יש לי שני הורים,ואח גדול, וכולנו חיים תחת קורת גג אחת. לאחי הגדול קוראים אביב. הוא בן 20 וכרגע הוא בצבא.
אני אוהבת: לנוסע ברולרבליידס, ספורט בכלל ובעיקר ספורט אתגרי. לתופף בתופים. מוזיקה מרוב הסוגים, לראות טלוויזיה ולקרוא.
אני גאה בזה שאני: בתזמורת (מתופפת ראשית!!!), מלמדת את עצמי לנגן בפסנתר, שומרת על כושר, בעלת ידע כללי נרחב ביותר.
אני שונאת\מעצבן אותי מאוד מאוד מאוד כש: נוגעים לי בראש,
לוקחים לי את העט שאני כותבת בו, מסבירים לי משהו ואני אומרת
"אוקי,הבנתי,תודה",ובכל זאת ממשיכים להסביר בשלוש דרכים נוספות,מזלזלים
בי,"יודעים" עלי דברים בלי להכיר אותי בשיט, שואלים אותי "אתה בן או
בת?",צועקים עלי.
עוד כמה דברים:
גלידה בטעם עוגת גבינה עם פרורים,הרבה שגיאות כתיב,עם כוונה מועטה לעשות
משהו בעיניין, לצייר,למרות שאני לא מאוד טובה בזה,סושי, מדע בידוני
ופנטזיה,אייקון,להמציא סיפורים בראש,לטייל,לבהות.
שיער חום בהיר קצר
עיניים חומות-ירוקות.
נזק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
