סערה בכוס תה |
| 2/2009
שבוע
השבוע הזה היה מוזר. באופן מסויים הוא עבר נורא מהר,ובאופן אחר כל יום נמשך לנצח.
ביום ראשון לאביב היה טקס סיום קורס. רציתי ללכת,אבל אביב אמר שלא חשוב לו שאני אבוא,אז אמאבא אמרו לי ללכת לטיול של בצפר לכנסת. היה קקי.
היה משעמם ולא מחדש ולהקשיב למבוגרים מדברים על דברים "רלוונטים", נראים גאים בעצמם שהם גורמים לנו להכנס ל"עניינים",ולדעת שבעוד יומיים נשמע אותם אומרים איך הנוער של היום מדורדר ולא איכפת לו משום דבר.
יום שני היה יום שני. אין יותר מדי מה להגיד בנושא.
ביום שלישי בא צלם מעיתון הארץ כדי לצלם את מגמת רובוטיקה (שאני בה) לכתבה בעיתון הארץ. היינו מאוד נרגשים וזה בזבז בערך שעתיים מתוך השלוש שיש לנו רובוטיקה ביום ההוא,למורת רוחו של סרגיי (המורה). הצלם אמר לנו לשבת צפופים ו"לתקן" את הרובוטים שלנו (שסיימנו לבנות בשיעור השני של תחילת השנה,ומאז אנחנו רק מתכנתים אותם). הוא רצה שנשב צפופים כי בדרך כלל כל אחד יושב בפינה האפלה שלו ומתעסק עם הרובוט שלו,אבל הצלם רצה שיהיה יחס ילדים לרובוטים גבוה, אז ישבנו צפוף. ליד התמונה ששמו בעמוד לפני האחרון בעיתון (שבה רואים את היד שלי וחלק מהראש שלי), שמו קטע קצר שמסביר על המגמה,ובו היה כתוב שבמסגרת המגמה, הגיוס שלנו נדחה בשנתיים, ואנחנו נכנסים ישר למערך הטכנולוגי של צה"ל. יפה שהודיעו לנו.
יום רביעי לא היה מיוחד. אכלנו פיצה בערב,ממש מאוחר. שמעתי שלאכול פיצה מאוחר בלילה לפני שהולכים לישון גורם לסיוטים. זה לא היה סיוט. זה סתם היה חלום מוזר. הייתי באיזה תחרות עם הכיתה שלי והיינו מחולקים לקבוצות של בנים ובנות. והיינו צריחים לטפס מעל כל מיני שערים וגדרות,שבחלק מהם היה תייל. אחרי שכולם עברו את הגדר האחרונה,כבר לא היינו מחולקים לבנים ובנות. וכדי להגיע לסוף היינו צריכים לעבור על פני כל מיני אריות, שהיו ממש קרובים עלינו,ויכלנו לראות את הדם של מה-שהם-לא-צדו עדיין על הפנים שלהם. והיו כל מיני איברים מבותרים בכל מקום. בעיקר ידיים ורגלים (של אנשים). ממש בסוף עברנו ליד מבנה קטן, ומאחוריו יכולנו לראות אריה אוכל שערית של גופה, והיה אפשר לראות את היד המבותרת שהוא בידיוק אכל, וגם הראש היה מנותק מהגוף. ואז הגענו לסוף והתעוררתי.ומה שעוד מוזר, הבן אדם היחיד שאני זוכרת בברור מהחלום הוא יובל מונצה. שזה מוזר. כי אני לא מחבבת אותו. והוא אפילו לא במגמה שלי.
יום חמישי היה נחמד. היה "יום טוביה". לגמרי. כל היום למדתי רק מתמטיקה ופיסיקה,וטוביה מלמד אותי את השניהם. הסיבה שהיה לי יום טוביה, היא כי המורה לתנך לא הגיעה,מה שאמר שהיה לנו ארבע שעות פנויות באמצע היום, רק כדי לסיים משעה תשיעית. וזה היה מבאס. אז ביקשנו להעביר את השעתיים פיסיקה שבסוף היום לאחת מהשעתיים החופשיות שבאמצע היום. וטוביה הסכים. ואז היינו צריכים לחכות רק שעתיים לשעה מתמטיקה נוספת,והלכנו הבייתה שעתיים מוקדם. וגם הבנתי את כל מה שדיברו עליו בשיעור. שזה שינוי מרענן. ובערב אביב קיבל חמשוש מהצבא אז הלכנו למסעדה ואני ואביב אכלנו סושי.
ביום שישי היה לי שעתיים פיסיקה על הבוקר, שהיה די בסדר. אחרי זה הלכתי למרכז למידה ועשיתי את כל השיעורי בית של מתמטיקה. במרכז למידה פגשתי את גיל ודיברנו קצת. כשסיימתי היא שאלה אותי לאן אני הוכלת אז אמרי "להתעלם מחוקי הפיסיקה". ובאמת, הלכתי לרמפות. והיה לי כיף שמה. חוץ משני קטעים שבאחד נפלתי נורא קשה, ובשני כמעט נמחצתי מאופניים שעפו באוויר. ואז חזרתי הבייתה,התקלחתי, והלכתי לחזרה קצרה של התזמורת עם תזמורת הבוגרים,כי יש לנו הופעה איתם שבוע הבא. וגיליתי שלאחד מהמתופפים הבוגרים יש צמת ג'די. מאוד מגניב. ואז חזרתי הבייתה וראיתי המון סרטים ביניהם "בחזרה לעתיד" אחד ,שתיים,וחלק משלוש.
היום,יום שבת,התעוררתי ב11וחצי. אכלתי והמשכתי לעשות כלום עד עכשיו.
שבוע טוב
נזק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
