| 4/2009
מספרים לא מחוקים
היה לי משעמם, ורציתי ללכת לקיר טיפוס.
אבל הידידה שלי שגם אוהבת ללכת לקיר טיפוס לא בעיר עד שבוע הבא, אז עברתי על השמות מספר טלפונים בסלולארי שלי, בתקווה שאחשוב על מישהו נוסף שמתאים למשימה. הוא לא ענה לי, אז עברתי על שאר השמות ללא הצלחה. ושמתי לב, שיש לי די הרבה שמות בספר טלפונים הסלולארי, אבל רק מעטים מאוד זוכים לשיחה ממני. שמונה, בעצם. מתוך 58 אנשים שהכנסתי לזיכרון הסלולארי שלי, רק שמונה מהם אני באמת מתקשרת איתם.או אפילו לא מתקשרת, כי אני אוהבת SMSים. אמא ואבא כמובן, והשאר כוללים את החבר הכי טוב, את הידידה הטובה, את המורה הפרטי וזהו פחות או יותר.
אז למה יש לי כל כך הרבה שמות בזיכרון הטלפון, אם אני אף פעם לא מדברת איתם?
כמה מהשמות הם הכרחיים, אנשים שבקושי מתקשרים אליהם, אבל כדי מאוד שיהיה אפשר במקרה הצורך.
חלק הם אנשים שפעם היו חברים. עד שהבנתי שרק אני מתקשרת אליהם, אבל הם אף פעם לא מתקשרים אלי. והרי חברות היא רחוב דו-צדדי נכון? אז למה לטרוח.
אחד, אני יודעת, הוא שם מתוך תקווה. כי לחשוב עליו זה כיף, ומתוך תקווה שאולי עוד יש לו את השם שלי, אי שם בזיכרון הטלפון שלו, והוא יתקשר אלי, ואז אני אוכל להעמיד פנים שאני לא יודעת מי זה, והוא יגיד מי זה ואני אגיד "אה, הי!! מה נשמע?".
חלק הם אנשים שאמרנו בטח שנתקשר, ונדבר וניפגש, וזה אף פעם לא קרה, אבל זה לא נורא,כי לא באמת התכוונו לזה, ומישום מה עוד לא מחקתי את המספר.
השער הם שם מסיבה לא ידועה, אולוי כי אז חשבתי שצריך, או שבאמת היה צריך, אבל עכשיו כבר לא, והשמות ברשמית הטלפונים רק מזכירים דברים נחמדים, או פחות נחמדים.
אם היייתי יכולה לעבור על רשימות הטלפונים של מישהו, ולהתקשר אל כל מי שברשימה, ולשאול למה לבן אדם הזה יש את המספר שלהם, ואם הוא מתקשר אליהם, וכמה ומתי, הייתי יכולה לדעת הרבה על בעל המכשיר.
אתם לא חושבים?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
