פרק 3:
"ואיך בדיוק הרסתי לך את החיים?את בכלל לא מכירה אותי" הוא אמר ונכנס לכיתה.
יצאתי לחצר לפינת העישון מחכה בקוצר רוח להפסקה בעוד 20 דקות.
הלכתי מאחורי בית הספר והתישבתי שם לבד היה שלט איסור כניסה אז ידעתי ששם יהיה לי שקט.
"סופסוף קצת שקט" אמרתי לעצמי ונשענתי על הקיר הענק.
"תיארתי לעצמי שפה אני אמצא אותך" שמעתי קול וראיתי את הקיפוד"למה אתה לא בכיתה?" אמרתי ברוגע,לא היה לי כוח לריב באמת.
"החלטתי שהיום אני ישאיר את טום עם כולם לסתם שיעור התחלה על מוזיקה" הוא אמר והתישב לידי"אפשר סיגריה?"הוא אמר מושיט את היד "אתה מעשן?"אמרתי מופתעת "כן" הוא צחקק.
"תגידי,כשאמרת שהרסתי לך את החיים,למה התכוונת?" הוא שאל מביט לשמיים.
"אתה לא תבין" אמרתי ולקחתי עוד שאחטה.
"את לא נראית לי מישהי שתריב סתם עם המורה שלה,לפחות לא ביום הראשון" הוא אמר והעיף את מבטו עליי "אני באמת לא כזאת,אבל לא משנה" אמרתי והוצאתי עוד סיגריה.
"את יודעת,פעם הייתי כמוך,שנאתי מורים במיוחד חדשים..הייתי מתנכל להם בלי שהיו שמים לב אבל את פשוט לא מסתירה את זה,כל הכבוד שלא אכפת לך מה שחושבים" הוא אמר וחייך.
"אכפת לי,אבל לא מכולם" אמרתי ולקחתי עוד שאחטה "מה בעצם יש לך נגדי?לא אמרת לי עדיין"
"אמ משהו אישי מדי,עזוב" אמרתי מנסה להתחמק "טוב אני זזה ביי"אמרתי וקמתי .
נכנסתי לחדר האוכל שכבר היה יחסית מלא ויש רק עוד 5 דקות צלצול ראיתי את ברוק ולאנה "היי בנות" אמרתי והתישבתי כאילו הכל בסדר "איך הולך לך לבד?" הן שאלו בפרצוף מרחם "אני עם קלארק בכיתה,אה ואם חשבתן עליו תפסיקו,הוא הומו" אמרתי ואכלתי את פלח התפוז.
"טוב,תקשיבי אני צריכה שתשלחי לי את השיר הזה שהורדת לפני שבוע,אני צריכה אותו למשהו שכתבתי לשיעור הבא" לאנה חייכה מאושרת "אוקיי רגע" אמרתי רוצה לפתוח את ריצ'רץ' הכיס שבמעיל אבל הוא היה פתוח "שיט!" פלטתי ורצתי החוצה לחצר האחורית "אוו אתה עדין פה" אמרתי והתנשפתי "כן אני עוד פה" הוא חייך "שכחת את הפלאפון" הוא אמר והושיט לי אותו"יש לנו עכשיו עוד שיעור,אל תאחרי טוב?" הוא אמר הולך.
חזרתי לחדר האוכל "הינה" אמרתי ושלחתי ללאנה את השיר.
"את נראית מודאגת הכל בסדר?"ברוק שאלה אותי במבט חושד "כן אני צריכה ללכת" אמרתי ורצתי לכיתה .
הבטתי מהחלון הקטן ולמזלי ראיתי שביל וטום שם לבד ,דפקתי בדלת "ביל?" אמרתי חלושות "כן קלואי?" הוא אמר בטון של מורה "אפשר לדבר איתך רגע?"שאלתי בביישנות "טוב אני זז לכיתה שלי ביי" טום אמר ויצא.
"תסגור את הדלת" ביל צעק ונשמעה טריקה "ואוו כמו בבית" אמרתי וצחקתי.
"כן הא?אי אפשר לצאת ממנהגי הבית" ביל אמר וסימן לי להתישב לידו "הכל בסדר?" הוא שאל בחיוך.
"תראה,רציתי רק לדעת אם הסתכלת לי בפלאפון במקרה.." אמרתי מנסה שלא לעורר עצבים "אממ א אני אממ אה רק אה ראיתי תמונות מצטער אם זה לא בסדר" הוא אמר טיפה לחוץ "את כל התמונות?" שאלתי בלחץ "כן,גם את התמונות שלנו ושלי" הוא אמר לא מבין למה היו ההצגות כעס.
"תראה,זה אישי תשכח ממה שראיתי זה לא קשור אלייך"אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון היציאה "זה קשור אליי!אני זה שמופיע לך בתמונות" הוא אמר קם מהכיסא ,לא רציתי אבל התעצבנתי "זה לא העסק שלך!זה העסק שלי למה התמונות שם!"אמרתי מרגישה את הגרון שלי נחנק מדמעות .
"למה את מתיחסת אליי ככה?יש לך תמונות שלי בפלאפון אני לא יודע למה אבל לא ציפיתי שתתנהגי ככה" הוא אמר בשקט"אל תתערב בתמונות אתה לא קשור לזה!זאת רק אני!" זרם הדמעות החל לשחרר את גרוני ולצאת על גבי פניי.
"מה קרה?" ביל התקרב וחיבק אותי "למה?למה לעזאזל?"אמרתי בוכה ומחבקת את ביל בחזרה"שש הכל בסדר,תשחררי" הוא אמר וחיבק אותי חזק יותר "למה זה היה חייב לקרות!" בכיתי ובכיתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
