תקדישו לזה 2 דק' מקסימום. זה באמת חשוב. אני לא רוצה לחפור, פשוט עכשיו יוצאים לי דברים מהלב.
חברות?! יש הרבה.
חברות אמיתיות?? לא יודעת אם מי שהמציא את המושג הזה באמת גילה שיש דבר כזה.
הכל בולשיט. אתם רוצים להגיד לי שיש לכם חבר אמיתי שאתם סומכים עליו בעיניים עצומות?
שאתם בטוחים שאחרי שהוא יושב איתכם, צוחק איתכם, לא הולך אחר כך ומרכל עליכם?
תמיד קיימת התחרות המעצבנת הזו. ביני לבינה.
היינו החברות הכי טובות. הייתי בטוחה ששום דבר לא יפריד ביננו..
היינו עושות הכל ביחד. היא הייתה בשבילי הכל.
מאז שיש לה חבר התחלנו להתרחק. אמנם בקצב איטי מאוד אבל התרחקנו.
והיום הגענו למצב שאנחנו באותה כיתה יושבות אחת לפניי השנייה ואפילו שלום אומרות בצביעות כזאת. חבל שזה ככה. למה תמיד כשיש משהו טוב הכל נהרס?
גיליתי שהיא מרכלת עליי, שהיא לא באמת התמימה שחשבתי שהיא ובעצם התמימה שכולם חשבו.
כ"כ כואב לגלות שבן אדם שאתה בטוח שאתה מכיר הכי טוב בעולם פתאום ברגע אחד נדמה כאילו הוא אדם אחר. זר.
ואני שותקת. בולעת את הרוק בכאב ומנסה לעכל שהחברות ביני לבינה הגיעה לרמת שפל.
אני יודעת שהפסדתי אותה. אבל אני בטוחה גם היא הפסידה אותי.
עצה שלי אליכם- משו מציק לכם, מישו פוגע בכם, ההתנהגות שלו, היחס, מילה לא במקום שאמר, פשוט תגידו. תגידו את האמת ואל תשתקו. הכי כואב זה לספוג ולהמשיך כאילו כלום וזה יחזור בהמשך.. להיות אמיתי זה הכי טוב בעולם. מניסיון.
הלכתי אליה. פרקתי הכל.
אני יודעת שלעולם לא נחזור להיות החברות שהיינו אבל אני שמחה שהוצאתי את זה.
שיהיה לכולנו ערב מדהים=] מוזמנים להגיב, להעיר, להזדהות או כל דבר=]
תות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
