| 7/2009
המטורף ממליץ על תעסוקות מהנות לחופש - סיקורים של ספרים, סרטים, וסדרות!
החופש. כולנו מחכים אליו, וכשהוא מגיע, אנחנו רוצים רק שיעבור. לרוב, בחופש, נערים כמוני וכמוכם עושים שלל של תעסוקות מאוד מעניינות לשעות הפנאי: במקום לעזור לזקנים בבתי אבות, הם יושבים על ברזלים באחת בלילה וזורקים בקבוקי סמירנוף אחד על השני. במקום ללכת לאירועי התרמה לילדים עניים, הם מקיימים סייבר סקס עם ילדות שמנות בכינוי "כמעט כמו בר רפאלי 123" באינטרנט. לא שאני מתיימר להציל את האוקיינוס או לעזור לזקנים (אני לא אוהב זקנים. אני חושב שאמרתי את זה כבר) אבל אני חושב שלמצוא תעסוקות יותר מועילות - אם לא לאחרים, אז לפחות לעצמינו. מה שאני אוהב לעשות בחופש, הם שלושה ס'מכים. סדרות, ספרים, וסרטים. שלושה מהדברים האהובים עליי, ובכלל, הדברים הכי כייפים שאפשר לעשות. למענכם, סיקרתי שניים מכול תחום, שני ספרים, שתי סדרות, ושני סרטים שבטוח יעבירו לכם את הזמן בחופש הזה, וכל זה בלי להיהרג באיזה מועדון. ראיתם כמה הרווחתם? יופי, הבה נתחיל.
יש פה שני ספרים שבקושי רב מאוד, תוך כדי להכריח את עצמי לבחור ובצעקות על עצמי- בחרתי.
קורליין / ניל גיימן
קטגוריה: אימה, פנטזיה, ילדים.
מומלץ לגילאים: טוב, לכולם. לא שהייתי מקריא אותו לאחים הקטנים שלי, הם גם ככה בוכים כל היום.
קורליין ג'ונס היא ילדה קטנה ומבריקה שגרה בבית הזוי לחלוטין עם שכנות זקנות ולהן עבר בתיאטרון, ורוסי משוגע מלמעלה שמנהל, לדברו, קרקס עכברים. (איי איי איי, וכולנו מכירים רוסי משוגע אחד לפחות) הוריה מאוד עסוקים. למרבה הצער, הם כל היום בבית. אביה עובד כל היום על המחשב, במן גרסה מבוגרת שלי, וחייה של קורליין ללא חברים ותעסוקה (פרט לחתול שממילא בורח שמנסים ללטף אותו)- משעממים למדיי. למרבה המזל, קורליין מגלה שדלת מסתורית בחדר האורחים מובילה אל עולם מקביל. בו חיים אביה האחר ואימה האחרת, ושניהם נפלאים. הם מאכילים אותה במטעמים ולא בארוחות מוכנות, הזקנות מנהלות הצגה תמידית בתוך סלון ביתם, קרקס החלודות של הרוסי המשוגע מדהים ביופיו, והארגז בחדרה מלא צעצועים. כמובן, שאם הכול היה כל כך נפלא לא היה לנו סיפור. לכל האנשים האחרים הללו, יש כפתורים במקום עיניים. ואימה האחרת ואוהבת-בצורה-סדיסטית-וחולנית-לחלוטין מאוד מעוניין לצרף את קורליין לאופנה. למזלה של קורליין, היא מצויידת בחתול מדבר, אבן עם חור, שלושה ילדים-רוחות-וואטבר וכמובן כל פיקחותה והאומץ שלה וכל אלו יעזרו לה לחזור הביתה אל הוריה. הספר, כתוב בצורה מצמררת לחלוטין. הוא בהחלט החוויה הכי קריפית וביזארית שאתם יכולים לחוות, והוא הספר האהוב עליי. הוא מצחיק לעיתים, והוא מפחיד לעיתים. הוא כתוב בצורה קולחת ומשעשעת. ההמלצה שלי לקרוא אותו בערב, בסלון או בחדר, ולהשתמש בכפתור במקום סימניה. תודו שזה יתרום לאווירה.
אנשי הקש/ מייקל מרשל
קטגוריה: מתח, בלשי, אימה.
מומלץ לגילאים: אלים, מאוד אלים. מאוד מאוד אלים. אלים במקדולנדס, אלים כלפיי ילדים קטנים. 14+.
היכונו לרכבת הרים של אקשן. אף סרט, אף טיפול פסיכולוגי או עשרה כדורי הרגעה לא יכינו אתכם לאנשי הקש.
הספר נפתח בטבח אכזרי במסעדת מקדולנדס שמבוצע על ידי שני גברים לבושים בשחור. הם מחוררים בשקט ובשלווה ארבעים מלקוחות המקדולנדס (אם השומן לא יהרוג אותם הרובים יהרגו, אז מה זה משנה?) וכותבים בדם על אחד הקירות "אנשי הקש". לאחר מספר שנים, אנו פוגשים את וורד הופקינס. הוריו של הופקינס, בהעדר מילה יותר טובה- התפגרו בתאונת דרכים. (סתם, ברור שיש מילה יותר טובה) והוא עסוק באבל הרגיל. הוא מקבל את ביתם, ובזמן שהוא נכנס לשם, להיזכר או מה שאבלים לא עושים- הוא מוצא פתק. על הפתק כתוב "אנחנו לא מתים". רחוק-או-אולי-לא משם מתבגרת נודניקית למדיי בשם שרה בקר נחטפת מרחוב הומה אדם. אותו אדם בעל מבטא בריטי מזויף אשר חטף אותה- גוזז את שיערה, כולא אותה ומרעיב אותה, כמו שעשה לנערות רבות עד שמתו, ולאחר מותם שלח סוודר רקום משיערותיהן אל הוריהן. כמה סדיסטי, אמרתי לכם. ג'ון זאנדט, בלש והורה של אחת הקורבנות, ושותפתו למיטה לשעבר ולעבודה כיום נינה ביינהאם חוקרים יחדיו את חטיפתה של שרה. כל קווי העלילה האלו מתאחדים לבסוף לסיפור אחד, על העבר, ההווה, והעתיד, של הכת הענקית והבלתי מנוצחת של אנשי הקש. מדובר בספר מצמרר, מחליא לעיתים, ומעורר השראה. הכתיבה האירונית והעלילה המפותלת עושים יחדיו את אנשי הקש לספר המתח והבלשים הכי טוב שתקראו אי פעם. למי שאהב, אגב, מומלץ לקרוא גם את השנים הבאים. חפשו בגוגל.
הגענו לחלק שהיה אמנם יותר קל בשבילי לבחור שניים מתוך מבחר של 100,000,000 סרטים שראיתי, אבל עדיין!
המסע המופלא/ Spirited Away / קשקוש בלאבוש ביפנית
קטגוריה: פנטזיה, ילדים, רומנטיקה, הרפתקאות.
גילאים: 12+. לא מפאת מין או אלימות, פשוט כי הסרט הזה חכם מדיי בשביל ילדים מתחת לגיל הזה.
במאי: הייאו מיאזאקי הגדול, המופלא, המדהים, המגניבולי וכולי וכולי וכולי. (שכתב גם את התסריט)
שחקנים: מדובבים, יותר נכון: דבי צ'ייס, ג'ייסון מרסדאן.
הסרט נפתח עם ילדה ושמה צ'יהירו והוריה הסתומים להפליא, אשר נוסעים אל ביתם החדש אי שם ביפן. צ'יהירו המתוסכלת, לא ממש נהנית מלנטוש את חבריה. זר הפרחים שהם שלחו לה נובל, אבא שלה לא יודע בכלל איך להגיע לבית החדש, ובכללי, החיים בזבל. כשאביה (שלא שמע על GPS) לוקח פנייה אל חורשה שלה הוא קורא "דרך קיצור", צ'יהירו ומשפחתה מגיעים למערה נטושה באמצע היער. בגלל שמבוגרים אוהבים לעשות שטויות כמו להכנס למנהרות חשוכות שהם לא מכירים, באמצע היער, כשפסל מפחיד שומר עליהן- הם נכנסים לשם. הם מגלים בצד השני פארק שעשועים באמצע אחו ענקי, והוא מלא רק בדוכני אוכל. ושוב, מפני שמבוגרים חכמים במיוחד, שני הוריה רואים אוכל, וכמו היהודים שהם אינם הם מתחראעים על האוכל, בתירוץ של "לאבא יש כרטיס אשראי". צ'יהירו החכמה מחליטה לא להשאר עם הוריה הגררניים, ויוצאת לחקור. כשיורד הערב, היא מגלה שהפארק/יריד/וואטבר הנטוש הזה הוא כלל לא נטוש- הוא מלא בשדים, רוחות, יצורים שנראים כמו צפרדע ועוד שלל דמויות ביזארים לחלוטין שמגיעות להתחרץ בבית מרחץ ענקי באמצע העיר. ואם זה לא מספיק, הוריה הגררניים הופכים לחזירים. דבר לא מפתיע במיוחד. למזלה הרב, נער מסתורי ששמו האקו עוזר לה להשיג עבודה אצל בעלת בית המרחץ - המכשפה יובאבאה, זו שהפכה את הוריה לחזירים מפני שאכלו את האוכל של הלקוחות שלה. סיבה מוצדקת למדיי. במהלך מסע ההתבגרות שלה בעולם הרוחות, היא עובדת בבית המרחץ ופוגשת עוד מהיצורים הזויים פרי מוחו הקודח של הייאו מיאזאקי, במאי האנימה נחשב ומהולל. הסרט בא כביקורת על תרבות המערב, עם כמה נגעים של אקולוגיה ועוד מסרים חברתיים. למזלנו, לא מדובר בסרטי דיסני, ולכן אין מוסר השכל חשוב ומגעיל שנדחף בכפית אל פה הצופים.
הסרט זכה באוסקר, הפסקול גורם לאורגזמה, והסרט הוא תענוג לעיניים. תהנו!
ג'ונו/ Juno
קטגוריה: קומדיה, דרמה, רומנטיקה, ואלן פייג', שהיא קטגוריה אחת שלמה.
גילאים: יש מין, לא מפורט במיוחד, ניתן לזה את הגבלת הטלוויזיה הרגילה של 14+.
במאי: ג'ייסון רייטמן.
תסריט: דיאבלו קודי.
שחקנים: אלןןןן פייג', מייקל סרה, ג'ניפר גארנר.
הסרט עטור השבחים בכיכובה של אלן פייג' מספר על נערה נחמדה בעלת השם המוזר למדיי ג'ונו, אשר נכנסת להריון. גם אחרי בדיקה שניה ושלישית, ושתיה של כמה בקבוקים בגודל בקבוקי אקונומיקה של "סאני די" (משקה אמריקאי, אני מניח) שום דבר לא משתנה. הו, אך ג'ונו אינה נערה רגילה בהריון! ג'ונו היא אישה בת שלושים וחמש שכלואה בגוף של נערה מתבגרת. היא קורעת, היא סוטה, היא אוהבת להקות מטאל וסרטי אימה ישנים וזורקת משפטים וציטוטים כל דקה בערך. החנון הפושע שחילל את גופה של אלנג'ונו היקרה שלי הוא פולי בייקר, אחד שלא שמע על מכנסיים ארוכים. ביחד עם חברתה הטובה, מעודדת תיכוניסטית עם מנת משכל של כפית דבש ג'ונו מחליטה למסור את התינוק לשני הורים עקרים שאם הם היו יותר רגילים הם כנראה היו רוצחים סדרתיים. כמו כן ג'ונו נאלצת לתהמודד עם אביה התמים במיוחד ואימה החורגת חובבת הכלבים, שבסופו של דבר תומכים בה (לפני שסיפרה להם, הם חשדו שהיא בהריון, אבל קיוו שזה משהו לא נורא במיוחד, כמו סילוק מבית הספר או משהו נוח יותר) הסרט, שמחולק באופן נפלא לעונות השנה, מגולל את תשעת החודשים של ג'ונו ואת הלידה, את אי הנוחות ושאר הדברים המגעילים שיש בהריונות, ומוכיח לכולנו, שגם לתינוקות יש ציפורניים.
לכו, תראו.
והנה לכם החלק האהוב עליי, אנא התעלמו מכל תגובה שתבוא מתובל.
דם אמיתי/ Trueblood
קטגוריה: אימה, רומנטיקה, פנטזיה, מתח, והרבה הרבה ארוטיקה.
מומלץ לגילאים: טוב, 18+ אבל זה דיי צבוע, בימינו מגיל ארבע עשרה בני נוער מתחילים להזדיין.
יוצרים: אלן בול (עמוק באדמה)
שחקנים: אנה פאקין, סטפן מויר, כריס באוור ועוד רבים.
הסיפור הוא על סוקי סטאקהאוס, בחורה ביישנית שגרה בעיירה טיפוסית בלואיזיאנה. איפה שהמבטא הוא דרומי וכבד ואפשר לדרוס צבי בלילה אם לא נזהרים. בכל מקרה, בעולם בו מתרחש הסיפור חיים ערפדים. כן, כמו בחצויה ודמדומים, אני כבר יכול להריח את הפאנגירלז. הערפדים, באירוניה מסוימת, "יצאו מארון המתים"- משמע שגילו לעולם שהם מתים, ומאוד אוהבים דם. מזל שיש דם סינתטי- טרו בלאד, כפי שהמשקה הנחמד נקרא. נכון, יש לו טעם של קריסטל ענבים וגרוע מכך, אבל הוא משביע לערפדים שמעדיפים להשתלב בחברה. סוקי גם היא מוזרה במיוחד, היא אמנם לא ערפדית, אבל יש לה מוגבלות מסוימת. סוקי יודעת לקרוא מחשבות! טם טם טם! טוב, היא לא ממש יודעת, המחשבות באות אליה אם היא רוצה ואם היא לא רוצה. מה שאומר שקשה לה להחזיק מערכת יחסים, עבודה, או כל דבר נורמאלי אחר. לילה אחד סוקי פוגשת את ביל, ערפד ידידותי למשתמש. לאחר שהיא מצילה אותו מאנשים שמנסים לקחת את הדם שלו כאילו הוא איזה חד קרן מזדיין בהארי פוטר היא מגלה שלא רק שהיא דלוקה עליו בטירוף, היא גם לא מצליחה לקרוא את המחשבות שלו. בזמן שהם מתחילים לצאת פרשיית רצח מיתועייבת מתחרשת ברחבי העיירה, ותושביה הגזעניים מפנים אצבע מאשימה בהתחלה אל ביל, ואז אל אחיה. רק סוקי יכולה לפתור את התעלומה בעזרת כוח הטלקניזס הקולי שלה, ובדרך, יהיה המון, המון, המון! סקס. הסדרה הזו היא פורנו במסווה, זה מאוד נחמד, אבל לא הייתי ממליץ אותה כבילוי משפחתי. אלא אם כן אתם משפחת ג'קסון. הסדרה כתובה מעולה, השחקנים משובחים למרות שאני מתעב את המבטא הדרומי הקאבויאי הזה, אבל נו, מילא, לא הכול מושלם.
אוואטר/ Avater
קטגוריה: ילדים, פנטזיה, הרפתקאות.
מומלץ לגילאים: לכל הגילאים.
יוצרים: מייקל דימרטיני וברייאן קונייצאקו
שחקנים: (מדובבים): זאק טיילר איסן, מיי וויטמן, ג'ק דה-סנה.
הסדרה מספרת על עולם דימיוני ובו חיים ארבעה אומות: אומת האש, אומת המים, אומת האדמה ואומת הרוח. בכול אומה קיימים גם כשפים (benders באנגלית) שמסוגלים לשלוט ביסוד של האומה שלהם. (כשפי האש שולטים בברקים במגמה ובאש, כשפי המים במים ובקרח, וכן הלאה) וכולם חיים להם בשלום יחסי בעולם הנפלא הזה שמורכב גם מחיות שהם שילוב ביזארי בין חיות מעולמינו. או בקיצור: אל תנסו לזווג בין דובי קוטב לפינגווינים אם אתם לא מספיק מוכשרים כמו יוצרי אוואטר. בכל מקרה, יום אביבי אחד אומת האש מחליטה שלא מתאים לה כל האיזון הזה והיא מרכיזה מלחמה על שאר האומות. נכון, זה ממש כוחות שלאומה אחת יש כוח בכוחות הרסניים ולוהטים בעוד שאומה אחרת היא אומה של נזירי אוויר חננות שעסוקים בלרכב על ביזונים מעופפים כל היום וכל מה שהם יודעים זה לעשות קצת רוח ולהתעופף כמו פיטרפנים, אבל עזבו פרטים קטנים. בעולם הזה חי גם האוואטר, אדם אחד שמסוגל לשלוט בכל ארבעת האלמנטים והוא קיים כדי לאזן בין ארבעת האומות. אממה, האוואטר נעלם בדיוק שצריכים אותו, כמו מפתחות רכב.
לאחר מאה שנות כיבוש קטארה וסוקה, שני אחים אסקימואים משבט המים הדרומי (שנמצא, למרבה הפליאה, בקוטב הדרומי) מוצאים את האוואטר- כשף האוויר האחרון, ושמו אנג, קפוא בכדור ענקי של קרח יחד עם הביזון המעופף שלו. בעקבות שחרורו הוא משחרר קרני לייזר מגניבות שמאשרות גם לאומת האש, או לפחות לנסיך אומת האש- זוקו שהאוואטר חזר. זוקו, שנמצא בגלות עד שימצא את האוואטר, (כנראה בגלל שהוא דרמטי ומעצבן ועם צלקת על כל הפרצוף שאביו הנחמד, מר. אדון. קיסר אומת האש סידר לו) שמח וטוב לבב, כי הרי הנזירים האלו קלים לתפיסה, הרי אומת האש השמידה אותם בקלי קלות. אנג האנרגטי והאווטארי במיוחד, יחד עם הביזון המעופף שלו ושני הסיי קיקס החדשים שלו (קטארה וסוקה, כפי שנאמר) יוצאים יחדיו למסע חובק עולם, כדי ללמד את אנג את הכשפות האחרים, בתקווה שאולי הוא יביא קצת אור לעולם. וזוקו? רודף אחריהם, ובעיקר צורח. מזל שיש לו דוד מגניב. הסדרה המשובחת הזו זכתה בפרס האמי, ולא סתם. מדובר בהרפתקאה לצופים ולדמויות כאחד, וללא ספק דרך מעולה להעביר את החופש.
זה היה פוסט ארוך במיוחד. אני מקווה שזה לא אומר שלא תגיבו, תמליצו עליו לעמוד הראשי ואם אתם ממש נחמדים תקשרו אליו בבלוג. וזהו חברים, יש לכם עכשיו הרבה תעסוקה לחופש. מקווה שנהנתם,
שיש לו את הסאונדטרקים של כל הסרטים והסדרות שאתם רואים פה. 
ואגב, הפוסט בעמוד הראשי! בויה! תודה רבה למי שהמליץ! (:
|
נכתב על ידי
,
23/7/2009 18:54
בקטגוריות קולנוע, סדרות, סרטים, ספרים, טלוויזיה, שחרור קיטור, ביקורת, סיקור, אוואטר, אנימה, ניל גיימן, אקטואליה, קצת תרבות!
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
Salami ב-3/8/2009 20:41 |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
