פוסט זה מלא ברגשות ושיט מסוגו ואני לא בטוח שיצחיק אתכם, אני מקווה שהוא יותר יפתח את העיניים שלכם.

זה מתחיל להמאס, העובדה שהמראה החיצוני שלי אף פעם לא משחק לטובתי, אומנם אני באמת יכול לעלות על מתקנים בלונה פארק- אני לא מתלונן בקשר לזה, מה שמרגיז אותי היא העבודה של האנשים למחוק בראשם את מי שלא שייך אליהם. בהתחלה כשהגעתי לבית הספר החדש לא הפסיקו (ועדיין ממשיכים) לרדת עליי בגלל העובדה שאני ג'ינג'י, שאני חלש, שאני לא נראה כמו ילד בכיתה ח' אלא כמו ילד בכיתה ו'. זה נותן לאנשים מוטיבציה לרדת עליי, להשפיל אותי.

אבל אנשים חייבים להתחיל להבין ששנאת בן אדם, על פי צבע עורו, שערו, גובהו, או משקלו, היא יותר גרועה מכל גניבה או קללה.

זה הדבר הכי פוגע, הכי משפיל, שאתה שנוא ואין לך מה לעשות עם זה, ואני לא חושב שאני אצבע את השיער או אשים המון גרביים, כי אני נעלב מזה רק בלב, אבל מבחוץ אני לא מראה את זה בכלל.

ובכלל, הקטע של נמוך, אנשים מתנהגים אליי כמו אל ילד בכיתה ד', מרביצים לי "בצחוק" בלי להבין שבשבילי זה לא צחוק, למרות שאני צוחק מבחוץ אני בעצם מגדל טינה נגדם בליבי, ובשלב כלשהו פורק עליהם את העצבים והם לא מבינים למה, חושבים שאני מגעיל.

מוזר לי, משהו גורם לי לכתוב הרבה, כי מי כמוכם יודעים על הפוסטים הלא-מושקעים והקצרים במיוחד שלי, ופתאום אני נפתח, אין לי מושג מה גרם לי להפתח ככה, אבל אני מקווה שזה ימשיך. אני ממש אוהב להסתכל על הפוסט ולראות אותו גדול ולא קטן, ובדרך כלל אני טיפוס שגומר הכול מהר.

מעניין עם מישהו יטרח לקרוא את הפוסט,מעניין אם למישהו אכפת. זה מה שאני שואל את עצמי כרגע.

בדרך כלל כשאני כותב פוסטים ארוכים מהרגיל וקצרים הרבה מזה, אנשים בקושי מגיבים, אנשים מגיבים לפוסטי תמונות, קומיקסים, או "יש לי פרו! הראשון שמגיב מקבל!" למניהם.

בקרוב אגיע לחלק השני של הפוסט, בו אני אמור להראות לכם כמה לוגואים שהכנתי בזמני הפנוי ואתם תגידו לי מה דעתכם עליו.

אה, הגענו לזה.

את הלוגו הזה עשיתי ממברשות בלבד, והוא יצא מכוער.

את הלוגו הזה עשיתי ממברשת אחת, והוא יצא מאוד מכוער.

______________________________________________

אם מישהו טרח לקרוא את הפוסט, הוא יגיע לגן עדן ויתעורר בגן עם מלא שיכפולים עירומים של בר רפאלי, או מייקל לואיס בשבליכן בנות.

אני מאוד רוצה שיכפולי בר רפאלי ערומות, אז סלחו לי, הלכתי לקרוא את הפוסט הזה.