"טוב, תקשיב לי טוב! " אמרה תובל במרירות, אנחנו צריכים לכתוב פיק לאמילי המסכנה, היא לא מרגישה כולכך טוב.

"יש לי! ענה אשחר בשמחה, "בואי נכתוב פיק כחול עליה ועל ג'ורג' מהארי פוטר שילך ככה:

אחרי סקס סוער, ג'ורג' ואמילי יצאו מהחדר. אמילי חייכה אל ג'ורג' במבט מפתה ואמרה לו "איך אני אוהבת שאתה עושה לי את הדבר הזה.. עם השרביט.." ג'ורג' חייך בחזרה והרים את הגבות שלו, "את רוצה..שנעשה את זה שוב?" אמילי נענעה את ראשה בהסכמה ושניהם רצו חזרה לחדר בצרחות"

מיד אחרי הכאפות שאשחר חטף, תובל פצתה את פיה.

"טוב, אחרי שהקטע הזה נגמר, אפשר להתחיל בפיק," נאנחה ואשחר הביט בה באשמה. "מצטער, אני לא אעשה את זה שוב, מבטיח!"

"טוב, נו, נתחיל?" שאלה בקוצר רוח, והוא הנהן. שניהם החלו לכתוב במרץ.

אשחר לא ידע מה לכתוב, הוא דפק את הראש במסך המחשב עד שראשו התחיל להשפריץ דם וחתיכות מהמוח שלו על כל הקיר. בגלל שהוא סופר חכם, הוא לקח פלסטר, חוט ומחט ופתר את הבעיה. מיד אחר כך ניסה להמשיך לחשוב על רעיון לפיק.

בינתיים, תובל כבר הייתה שקועה בכתיבה, מכיוון שהיא יותר חכמה ויותר מוכשרת. היא צחקה על אשחר, שמרוב טיפשותו ניפץ את ראשו הכתום.

"נו, באמת, אתה לא יכול לתאר אותי בצורה טובה יותר?" שאלה אותו ברוגז. "למה אני תמיד המפלצת חסרת הרגשות?!"

"ככה!" ענה אשחר בפרץ צחוק חרישי. הוא היה מאוד מגעיל לאחרונה.

 "את תהיי בשקט, חתיכת עצבנית, מה קרה? המחזור מבאס?" ענה לה וחטף את הכאפה של חייו.

"נראה שאתה יודע הכול על זה!" אמרה זו ועיניה רשפו. אשחר התכנס בתוך עצמו והתיישב בפינה אחת של החדר, מייבב כמו גור כלבים עזוב.

"רגע אחד!" צעק אשחר, "אני לא בכיתי כמו גור כלבים עזוב, אני לא רוצה לכתוב איתך את הפיק הזה!" הטיח בה בכעס.

"לא! סליחה!" התחנפה תובל, כרגיל.

 "עכשיו תורי להתעצבן!" זעמה. "אני מעולם לא התחנפתי לאף אחד, ובטח שלא אליך! אתה זה שעושה פאפי פייסז כל הזמן!"

שניהם שלפו סכינים והתחילו בקרב אגרופים, במהלכו עף אשחר על הקיר והפך לפיתה. לפתע תובל נעצרה. "רגע, למה סכין? אני דורשת זנפקטו, אם לא כישרון בכשפות כלשהי!" התלוננה.

"לא! רק אני את והדילדו!" ענה אשחר, תובל הסתכלה עליו במבט שהשתאה מבורותו השכלית.

"אה, אמרתי את זה בקול רם?" שאל בטמטום וברח על נפשו בבכי.

"אלוהים ישמור אותנו מטמטום כמו שלך," נאנחה תובל בהזדהות.

"אל תשאי את שם אלוהים לשווא! " נשמע קול מאיים מהשמיים, וברק פגע בה.

"הו, אני לא מאמינה באלוהים," נפנפה תובל בקלילות את הצעתו של אשחר לפיק. "לא הגיוני כלל וכלל."

"אבל זה יהיה אחלה רעיון! תחשבי על זה! את כאילו תהפכי לפחם, ואז אני אבוא עם מטאטא ואטאטא אותך!" אמר בהתלהבות.

 "לא זה לא, זה רעיון טיפשי. אולי אתה תיכנס בטעות לתוך הר געש? מתאים לך."

"לא אכנס לתוך הר געש!" צרח המטורף, והשתין על תובל.

"פתאום הפכת להיות המטורף?" שאלה תובל בקרירות ולאחר מחווה קצרה בגדיה התייבשו ואווררו לחלוטין. "תלך לשירותים או משהו אם אתה צריך."

 "אוקי" אמרה אשחר, והשתין עליה שוב.

 "חה, כתבת אמרה!" לגלגה תובל, והחוותה בידה תנועה מוזרה. חיתול ענקי הופיע וכרך את עצמו סביב אשחר.

"טוב, בואי נחשוב על רעיון אחר, כל העניין של החיתולים והשתן לא טובים משהו" אמר אשחר, והוציא דף חדש.

"נעעע, אתה לא חושב ככה?" שאלה אותו בציניות. "ובכלל, אמרת שנגמלת מהומור פיפי - קקי - פלוצים!" "המטורף נגמל, לא אשחר" אמר אשחר בצחוק מרושע.

"מוחאחאחאה. אניוואי, אנחנו צריכים נושא." אמרה תובל שוב, נושפת בכעס.

 "אולי נכתוב משהו מותח? על רוצחים, רוחות מהטינה, והפרצוף של אבי ביטר!" אמר אשחר בחיוך אווילי במיוחד.

 "אוי, טמבל אחד, הומור אבי ביטר שלך פשוט לא מצחיק!" השיבה לו תובל במרירות הרגילה שלה.

"לא להתעצבן, לא להתעצבן, לא להתעצבן, לא להתעצבן," מלמלה את המנטרה על מנת להרגיע את עצמה. כמובן שהדבר לא עזר, אז פנתה לשיטת 'תנשמי עמוק במשך עשר שניות'. לאחר עשר שניות שאותן ספרה במדויק, התפרצה. "למה לעזאזל אתה מוציא אותי OOC בכל משפט שלי שאתה כותב?!"

"המ... מה זה ooc?" שאל אשחר ועיווה את פניו בצורה מגוחכת.

"אתה כותב פיקים בלי לדעת מה זה OOC? ועוד מעז אחר כך לא להוסיף רווח אחרי הפסיק?!" צרחה עליו, ואשחר ניגב את פניו במגבת שמצא על הרצפה.

"רגע אחד! אני לא מנגב את הידיים שלי עם מגבות, יודעת מה? חרא, אני מסיים תפיק הזה עכשיו!" צרח עליה אשחר באחת הקריזות המפורסמות שלו, וברח לארה"ב. שם התחתן עם מישהי כוסית ועשירה.

ומה עלה בגורלה של תובל, קרן האור שבסיפור מעייף זה?

היא נישאה לנהג משאית שמן שהרביץ לה, ברחה ממנו בריחה נועזת, והתחתנה בשנית עם זוקו. (חה, בדיחות אבי ביטר לא ייכנסו לכאן אם זה תלוי בי!)

הסוף.

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

וכעת נעבור לחלק השני של הפוסט, שני ציורים ממש מגניבים שהכנתי.

אומגד! הוא באמת מת!

אמרו לי שהוא מפחיד, המגה באני הזה.

אתם מורשים לברוח באימה.

טוב, אשמח לשמוע תגובות על היצירות הנ"ל.

קומיקס מגניב בקרוב.