אני יותר מדיי זמן דבוק עם התחת למחשב, לא זז לאף מקום. גם כשמציעים לי ללכת, העצלנות גוברת על הרצון- הגיע הזמן להפסיק זאת. כחלק מהתוכנית המרושעת שלי למצוא חיים, הסכמתי ללכת לבריכה עם הנעורים של הקיבוץ. ובכן, זאת אומרת- לא לקלוט שההסעה יוצאת בצהריים וללכת את כל הדרך עד לקיבוץ השני ברגל עם עוד ילד. נו, היה בריכה, היה הטבעות, היה כלור, אתם יודעים.

הצעד הבא בהשגת החיים היה ללכת עם חברים למה שהיה לפי איך שהסבירו לי, ערב סרטים ופיצה. אבל לא! אנשים אוהבים לעבוד עליי, הגעתי לערב מונופול. כן, מונפול חברים- המקום היחיד שבו תוכלו לקנות את תל אביב מבלי להיות גאידמק.

בכל מקרה, דווקא היה לא רע.

על מה אני מדבר? היה רע מאוד! הפסדתי! נפלתי! פשטתי רגל!

אבל אני עוד אחזור. *נעלם אל תוך האפלה וצוחק*

החלטתי לנטוש את הבלוג בתפוז, בלוג הסיפורים שהיה לי- ולעבור חזרה אל הבית החם של הבלוגרים, ישראבלוג.

יש גם סיבות רבות לעזיבה חוץ מזה, אך הן לא חשובות.

לכל הילדים המגניבים באשר הם- כנסו, תביטו, תגיבו, אני אהיה מאושר כמו חציל.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=559170

להפתעה-

היום מצאתי תמונה שלי- תמונה מכיתה ג'.

החלטתי לסרוק אותה למחשב, ולפרסם אותה, כדי שכולם יוכלו לראות למה לא לעשות לילד שלכם תסרוקת פטריה.

נו, אני רציני! קראו לי "ראש פיטריה" עד כיתה ה'! זה התעללות לשמה!

אני לא הייתי פוטוגני.

לא, בכלל לא.

אשחר אוהב אותך, ואותך, ואפילו אותך!

אבל אותך לא

פוסט הבא- הפרק הבא של מלחמת הנאצה! בהשתתפות... רק המנויים קיבלו את השמות!