לפני שנתחיל בפוסט ארצה להודיע שהפרק השני של "בטיטול" יצא אל האתר No-r והפעם לכבוד השנה החדשה,
הוא עיסוק במורה עם כמה בעיות נפשיות שנגרמו כמובן... בגללנו! אז כנסו ותגיבו! 
לחצו כאן לפרק השני של בטיטול!
ובחזרה לשנת הלימודים החדשה. היום הראשון עבר אצלינו מאוד מהר. אני מזכיר לכל הקוראים שאני לומד בבצפר של היפים, ביחד עם תלמידים היפים שיושבים על הדשא ומנגנים בגיטרה או מעשנים פטריות. ולכן, במקום ללמוד ביום הראשון לקחו את כולנו לבריכה!
אז העיניים שלי שורפות מרוב כלור (למרות שמינון הפיפי היה דיי נמוך יחסית בבריכה ההיא) ואני שמח להודיע שזה מאוד מוזר. מוזר לחזור לבית הספר. מוזר להיות ביחד אחריי חודשים של לבד. אני אצטרך להתרגל לזה מהר או שחבל על הזמן!
לרגע עצרתי את הפוסט כדי לעדכן את רשימות "יום יבוא", אחרי הכל, אני בכיתה ט' כבר!
ונמשיך בפוסט.
מיד אחרי היום הנפלא מאוד מאוד שלי, הלכתי למסעדה עם ההורים. (אין להם כוח להכין אוכל, עצלנים!)
ואכלתי בפעם השניה בכל חיי אוכל לא כשר! הזמנתי מנה גדולה של שרימפס וקלמארי (זרועות תמנון!). האוכל היה מפחיד במיוחד.
שרימפס הם בכלל ג'וקים, למען האמת. הם אוכלים חרא ולא מתקלחים. אכלתי ג'וקים ימיים! 
כמו שאתם יודעים, ילדה מיוחדת מאוד תחגוג בקרוב יום הולדת.
תוביק שלי, המאממת המושי מושלמונת חוגגת יום הולדת ולתאריך נפלא זה אפילו ציירתי לה ציור מדהים (שהיא לא מרשה להראות כי היא רוצה שהוא יהיה רק שלה) אז אני פשוט אגיד לה מזל טוב ואזכיר שהיא זונה מסריחה.
בכל מקרה, הכרתי אנשים מגניבים, אכלתי שרימפס- יום מצוין.
מי יתן שלי וגם לכם תיהיה שנה נפלאה, מהממת, מדהימה, מושי-מושלימונת.
ולסיום, אולה-לה-ציור!
שמואל הדג המרוקאי, סיי הלו!
אפילו לגרעפס שלי יש טעם של שרימפס!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
