מפתיחת הבלוג הועפו לכיווני כמה אצבעות מאשימות על כך שאני משקר אודות היותי מטורף ואידיוט. תגובות כגון "אתה בכלל לא מטורף!", "סבתא שלי מטורפת יותר ממך, והיא לא יודעת אפילו לאכול!", "תתבייש! ההפקה מתערבת בהכול! ואתה בכלל חיי בוילה ולא על אי בודד בקאריבים"!

ולכן, הכינותי רשימה של סעיפים מתורבתים ובהם הוכחות חותכות על היותי אידיוט גמור.

הוכחה מספר אחת- הארנק במקרר

לא מזמן ביקרתי במסעדה (אותה המסעדה שאכלתי בה את השרימפס והקלמארי) והופקד בידי לקחת את הארנק כי ההורים שלי החזיקו את התינוק.

ובכן, יום אחר כך קמתי ואימי הסתובבה בכל הבית בהסיטריה וגיליתי שהארנק נעלם. גורל העולם (או רק הארנק של אמא שלי) הופקד בידי.

ישבתי וחקרתי את עצמי שעות על גבי שעות וניסיתי לשחזר פרט- פרט איפה הוא נמצא.

ואז מצאתי אותו במקרר ליד החבילה של השוקולד.

ארנק אחרי יום במקרר הוא דבר נפלא, מכיוון שהשטרות קרירים מאוד.

הוכחה מספר שתיים- שכבתי על הכביש

כשהייתי עוד פעוט רבתי עם ידידה שלי. היא אמרה שפאוורינג'רס הכחול הכי שולט ואני אמרתי שהאדום (זו בדיוק הסיבה לעימותים בין ישראל למדינות ערב, אנחנו לא מסכימים איזה פאוורינג'רס הכי גרובי!). בכל מקרה, נורא רציתי שהיא תחזור בה כדי שארגיש צודק ושולט, אז נשכבתי על הכביש שליד הבית שלה ואמרתי שאם היא לא תגיד שהאדום הוא גרובי ושהיא לא מבינה כלום תבוא מכונית ותעשה עליי קאלאבוש.

אדם נורמאלי היה שמח מהעובדה שאני אהפוך לעיסה, ובכן- לא היא!

היא חזרה בה וכך העולם ניצל.

פאוורינג'רס! טם-טם-טם!!!! חוחו!!!!

הוכחה מספר שלוש- אכלתי כלנית.

ככל שאנו ממשיכים בהוכחות הן ניהיות יותר ויותר ביזאריות. ובכן, זה נכון. פעם אכלתי כלנית. אני יודע שכלנית היא פרח מוגן, אבל הייתי ילד קטן ופושטק שרצה ללמוד לנסוע על אופניים עם יד אחת כדי שיוכל לגעת לילדות בציצי עם היד השניה, תסלחו לי.

ובכן, אתם בטח שואלים מה הטעם. האמת היא שאני לא זוכר, אני רק זוכר שתלשתי עלה עלה ואכלתי את כל עלי הכותרת.

אני מצטער!

הוכחה מספר ארבע- החזקתי שלט הפוך במשך הצגה שלמה.

לוהקתי בהיותי ילד לתפקיד מהמם בהצגה לשבועות- בטור הילד שמחזיק שלט עם הציור של אחד משבעת המינים- הגפן. כולנו עמדו בצורת ח' והיינו אמורים להחזיק את השלטים לאורך כל ההצגה, ורק אני החזקתי את השלט שלי הפוך. כשאמרו לי להפוך אותו- הפכתי צד במקום להפוך מלמטה למעלה. וכך הרסתי את ההצגה.

העולם לא ניצל הפעם.

אתה תלמד לסלוח לי, עם הזמן!

עוד כמה דברים שעשיתי:

• שברתי את היד במלון באילת.
• נתקעתי בעמוד.
• נכנסתי אל תוך מכונת כביסה.
• נפלתי מספה בזמן ששכבתי עליה.
• נקעתי את אותה האצבע חמש פעמים השנה.
• אהבתי להדביק לעצמי מטבעות כשהייתי מזיע.
• השתנתי בבקבוק של חומר ניקוי.
• ניסיתי לדבר עם עקרב.
• פתחתי בלוג ובו פירסמתי קומיקסים מטומטמים.

אני בטוח שכולכם עכשיו בשוק. אני צחקתי לאורך כל כתיבת הפוסט הזה.

ובכן, תסגרו את הפה הפעור שלכם/ העיניים הדומעות מרוב צחוק/ האגרוף המוכן להכות אותי בטענה "איךךך אכלתת פרחחח מוגןןן יא נאצייייי",

ותגיבווווווווווו 3>>>>>>>>>!!!!11אחתאחת

מישהו קרא את הפרק האחרון?

תובל וקארין, כמה מידידיי המכוערים אך הטובים ביותר יחזרו בקרוב מחו"ל. תובל תחזור מהאיזור הקנגרואי של אוסטרליה וקארין מן הרחובות האפרוריים של אנגליה. אתן בטח מאושרות למכביר לחזור לכל החברים הטובים, אל הארץ המוב(תחת) ולחיות חיים מאושרים עם בעל וחמישה ילדים גרוזינים. כמובן שכל עוד לא תכניסו אותי למיקרוגל עד שאתפוצץ- אני פה כדי לנפץ לכם את הבועה. הנה כמה סיבות נחמדות מדוע לבאס אתכן שעזבתן את חו"ל. (כמובן שיש מדינות הרבה פחות טובות מאיתנו, אבל בפוסט הזה אדבר רק על בריטניה ואוסטרליה)

סיבה מספר אחת: חיות הבר.

משהו שיש באוסטרליה למשל הוא חיות בר נפלאות ומדהימות. בכלל, בחו"ל תמצאו חיות שבארץ בחיים לא תראו (אלא אם הן מעוכות על הכביש הראשי).  בחו"ל יש חיות שעירות וחמודות כקנגרואים, ואצלנו... יש חיות שעירות ולא ממש ידידותיות כמו ערסים.

כמובן שקנגרואים הרבה יותר חכמים מערסים. והם לא דוקרים אותך.

סיבה מספר שתיים: חום תמידי

משהו שלא תמצאו בבריטניה הוא חום נוראי. ואתם כבר יודעים עד כמה אני שונא חום, חפרתי על זה שעות על גבי שעות. אצלנו גם בחורף יש קיץ, יש לנו רק הר אחד מסכן עם שלג וגם הוא מלא בגולשים מסריחים וחרא של כלבים. בבריטניה יורד שלג! פאקינג שלג! ה"חומר הלבן" היחיד שתמצאו בארץ הוא לא שלג, אלא דברים לבנים אחרים! (לא דברים שאני אשמח לספר עליהם כאן)

"ואההההההההההההההההההההההה"

בכל מקרה, בישראל אתם בעיקר תזיעו. תזיעו? אתם תמותו מחום! אבל הכל אשמתו של אברהם. דווקא במדבר הוא היה צריך לתקוע אותנו, הזקן הסנילי? כוסעמק.

סיבה מספר שלוש: אין לאן ללכת

נכון שכל מדריכי הטיולים, החנאג'ים האלו, אומרים תמיד שארץ ישראל גדולה ויפה ויש כל כך המון לראות? בולשיט. כל ארץ ישראל נראית אותו הדבר, או מלאה בחול או מלאה בדשא. אין שום דבר יפייפיה בארץ חוץ מחוף הים שמלא בנשים שעשו ניתוחים כדי שהשדיים שלהן יהיו שוות ערך לאבטיחים. חוץ מזה אין מה לראות פה. באוסטרליה הענקית למשל- יש הרבה לאן ללכת והרבה לאן לראות. הרבה חיות בר (ראו סיבה אחת). ובריטניה? בכלל! אתרים היסטורים, הביג-בן, לונדון, ועוד-ועוד.

הכל נראה אותו הפאקינג דבר!

סיבה מספר ארבע: אנחנו הורסים שמות של סרטים!!!1

זה מחרפן אותי שהמתרגמים הדפוקים האלו למעלה חושבים שהם כאלה-חכמים-יודעים-הכול, ככה שסרט כמו Knocked Up מתורגמים ל"הדייט שתקע אותי". בחו"ל זה לא היה קורה! בחו"ל לא צריך בכלל לתרגם כי בחו"ל מדברים פאקינג אנגלית! במקום לראות סרטים מדובבים של שבת בבוקר לכו ללמוד אנגלית! או לחילופין, עברית תקינה! ותלמדו שלא כל סרט צריך להתחיל ב"מת ל_____".

מת למות. או להגר לבריטניה לחלופין.

ובקיצור, תחזרו לחו"ל יא פרות מיוחמות! מי צריך אתכן פה בכלל?!

ובקיצור 2: תובל וקארין, כמה נחמד שחזרתן אלינו. מי יתן ואני אשכב איתכן כל הלילה עד שלא תוכלו לשבת יותר

שלהלהלהלהללהלהלהלה.

אני והגורילות כדלקמן- תובל, יערה (אמילי), ופלסט-לינה, החלטנו להפגש שוב בזכות הצלחת המפגש הקודם. רק שהפעם החליטותי לא לנסוע עד תל-אביב והבנות המסכנות נאלצו לבוא אליי. כן, אל הקיבוץ. איפה שהפרות מחרבנות ולכל זקנה שניה קוראים שרה.

בכל מקרה, לאחר ציפיה של שנים על גבי שנים (שבוע בערך) הגורילות הגיעו לקיבוץ, נפגשנו קודם בארומה של הצפון (בית קפה עם שם צרפתי שגלידות הוניל נראות כמו זרע) ואחר כך נסענו אל הקיבוץ. היה מצחיק, ניגנו בגיטרה, אכלנו שניצל ואפילו הכתי את תובל.

בכל מקרה, החלטתי לחזור איתן באוטובוס וללון אצל תובל היקרה, וברגע שהגעתי אליה אחותה הסינית אמרה שאני קוף והלכנו לישון.

בכל מקרה, הפאנץ' ליין של כל המפגש הזה הוא מור (לא קילמי, אנאדר סייקו) הפסיכית.

מור היא ידידה טובה של תובל ומכרת- אינטרנט כזו שלי, מור אינה שפויה והיא זאת שגרמה לי להגיד "חוחו", "מהההה" ואפילו "עילגגגג" וכולי.

שלושתינו עמדנו על גג הבית של תובל, ולפתע מור ראתה אישה עם כובע קש שהלכה ברחוב ומור פשוט צרחה:

 "גברת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

אלוהים ישמור, הרמת-שרוניקים פסיכים לגמרי, וזה עוד כלום.

החלטנו להזמין חברה של תובל ומור אלינו, התחבאתי בארון הענקי של מור (אזהרה, בדיחת קקי-פיפי-פלוצים לפניך, נדבר על זה אחר כך בכל מקרה)

החברה נכנסה אל החדר ואני... עשיתי קולות של פלוצים מתוך הארון.

היא נכנסה ללחץ אטומי והתחילה לבכות כשמור ותובל אמרו שהן לא שומעות כלום- היא צעקה שיש מישהו מתחת למיטה ושזה מישהו במחשב- ואז קפצתי החוצה וצרחתי והיא רצה משם בבכי וקראה לנו זונות מסריחות ואמן שנמות.

ונסיים את הסיפור בזה ששאלתי את תובל מתי היא תצא מהארון.

ובכן, זו הסיבה מדוע נעדרתי בימים הקרובים.

ועכשיו לנושא הבא, ולו אקרא:

"אני מקבל את דעתך, התנסחת בצורה חכמה ועניינית. אני אוהב אותך. 3>"

לאחרונה אני מקבל תגובות כגון "היחס לקוראים שלך השתנה, נהיית מגעיל לקוראים" או "הבלוג הזה לא מה שהיה פעם" וכולי, ראשית כל- אתם ממש טועים בקשר לזה שנהייתי מגעיל לקוראים. תמיד הייתי מגעיל לקוראים הטיפשים שבינכם, אלו שמפרסמים הודעות שרשרת או אומרים לי שהם מאוכזבים מהבלוג. אני משתדל, מי שלא אוהב מוזמן לצאת, אאלץ להתמודד עם הפרידה שלו ולבכות.

 ואפילו קיבלתי תגובה ש"בזכות הקוראים בלבד הגעתי לפעילים". אז זהו שלא, הגעתי לפעילים (ויצאתי ושוב נכנסתי וככה המשיך ) בזכות עצמי, בזכות זה שידעתי בדיוק אילו פוסטים לכתוב, בדיוק על מה לעשות קומיקסים, בדיוק איפה לתקוע קישור לבלוג ועוד.

אני מכבד את הקוראים שמכבדים אותי ויודעים שמעל לכל הכתיבה אני בן-אדם שלא חייב לאף אחד מלבד ההורים שלו שהביאונו עד הלום והאכילו אותו בביסלי.  ותוכלו למצוא בתגובות אנשים שכיבדו אותי, אמרו את מה שרצו בטאקט וידעו מה אפשר להגיד ומה יכול להיות מגעיל- ואני כיבדתי אותם.

מי שאמר לי משהו שלא הסכמתי איתו, או הפגין טיפשות- החזרתי לו.

(או שהייתי בבית של תובל והגבתי דברים בלי קשר לשום דבר מרוב שהייה ארוכה במצב כפית)

ובכן, מכיוון שאני רוצה לשפר את השהייה בבלוג אני אתייחס לבקשה שאמר הכותב בקישור פה למעלה שלכל קורא יש לי יחס אחר ולכן אתן לכם בדיוק את אותו היחס- כל מי שיכתוב לי נאצה, (וכשאני מדבר על נאצה כוונתי לתגובה שנכתבת במטרה לפגוע בי, להשפיל אותי, לזרוק לי חול לעיניים או לשים לי מלח בקולה- ולא מנסה לתת לי ביקורת בונה) יקבל את אותה התגובה ללא כל התייחסות אחרת:

"אני מקבל את דעתך, התנסחת בצורה חכמה ועניינית.

 אני אוהב אותך. 3> "

וזהו. כי מי שיקבל את התגובה הזו ידע שהוא טמבל רצח.

ציטוטיישן

מפלצתובל: אשחר! אתה קורא מחשבות! צריך לשלוח אותך לאן שהוא!

אשחר: למוסד אברבנאל לחולי נפש?

תמונות מהמפגש

תובל מקללת אנשים מהמסנג'ר שלי- כל מי שנעלב, זו היא.

זאת ג'ניפר לופז והיא שרה על זה שהיא אוהבת בוריטו וטאקו.

אין יותר תמונות, מכיוון והזונות (אמילי לא זונה או חשופית פשוט אבא שלה לא מרשה ) חושבות שפדופילים יאוננו על תמונות שלהן.

כאילו, מי ירצה בכלל לאונן על תמונות שלכן?! אתן נראות כמו חשופיות!

שמכבד את דעתכם וחושב שאמרתם אותה בצורה חכמה ועניינית.

ואוהב שניצל בניחוח פרדסים.

היי נאו! טל יו סאמפינג- איי ואנה הולד יור הנדדדד! איי ואנה הולד יור הנדדד!