אני לא יודע אם יצא לי להגיד את זה בבלוג, אבל אני בחור ממורמר.
אני ממורמר בסגנון קארל פרדריקסון, ולכן אחד הדברים שגורמים לי להיכנס להתקף מרמור וציניות הם אירועים משפחתיים. אלה זמנים רעים בשבילי.
לפני כמה ימים חגגנו בריתה לאלה, אחותי הקטנה (האירוע הכי לא נחוץ בעולם, מה זה שווה אם כלום לא נחתך) ואני חייב להודות שחוץ מזה שהיא נורא חמודה היא חסרת תועלת.
אולם האירועים שאסון ורסאי 2 (מוקדם מדיי?) עמד להתרחש בו היה מרווח וכחול, עם פסלי קרח מזויפים ומפלים מקלקר. אתם יודעים, מקום שכל נערה רוצה לדמיין את עצמה מתחתנת בו. התפריט היה מורכב מערבוב לא מוסבר של אוכל "מזרחי" ואוכל "אשכנזי" לא תאמינו כמה מוזר (ומזוויע) זה לאכול סושי וחומוס. את רוב האירוע ביליתי בהתלוננות אין סופית, שאותה אסכם בנקודות קצרות:
אם עד לבריתה עדיין לא מאסתי מרבנים ומדת, הרב העילג הצליח להמאיס את כל זה עליי. הנה ציטוט נבחר מהברכה שהוא נתן לכבוד אלה: "שחייה יהיו מלאים בשלמות, ללא מורדות, ללא עליות, קו ישר של שקט ושלווה" תודה לך שאתה מאחל לאחותי חיים משמימים וריקים מתוכן, עובדיה, אני מקווה שתשרף בגיהנום.
כשנגשים אליך אורחים, לברך אותך- מה אתה אמור לעשות? מסתבר שצריך ללמוד כל אורח ולדעת מה הוא בדיוק רוצה לעשות: לחבק, לנשק בלחיים, ללחוץ ידיים... כן, אני לא טוב בלקרוא אנשים. מצאתי את עצמי מחבק אנשים שאני בקושי מכיר ולוחץ ידיים לחברות הכי טובות של אמא שלי. ומנגב אודם מהלחיים. זקנות גועליות.
איך זה שבתור המשפחה המארחת, לא מצאתי מקום לשבת בו? המקום היחידי שנשאר היה שולחן הדחויים שהתיישבו בו כל האנשים שאיחרו. הגעתי-לשם-שעתיים-מוקדם-אני-רוצה-מקום!!!!!
למזלי, על פי הדת אסור לנגן מוסיקה במהלך אירועים אם אתה באבל. ככה נחסכו ממני רגעי הריקוד המגעילים שלהם בכלל לא ציפיתי, וכל האירוע קיבל נימה קצת יותר אשכנזית וקרה. כמו שאני אוהב. אני חושש בסופו של עניין עברתי דיי יפה את זה. תמונות אין.
בגלל שכבר המון זמן לא כתבתי עליי כלום, ובעצם אתם לא מכירים אותי, אז קצת מוזר להזכיר שאני במגמת תקשורת. רוב הזמן זה מעניין, לפעמים מדברים יותר מדיי על עספור. כהרחבה של תקשורת, אני לומד רדיו, ולכיתה שלי יש פינה שבועית ברדיו, כל יום שלישי.
עד עכשיו העלתי שלושה אייטמים, כל אחד מהם השתבש בצורה איומה וגרמה לי להביך את עצמי. בפעם הראשונה הייתי נורא לחוץ, ובגלל זה בזמן שהשותפה-שלי-לאייטם נחנקה לא שמתי לב, וכשקלטתי שההסעה שלי מאחרת צעקתי למיקרופון "מצטער אני חייב ללכת ביי!!!!!" כן ילדים, השפעות פחד הבמה עלולות לרצוח את שארית הביטחון העצמי שלכם. האייטם השני הלך בסדר, עד ששכחתי מה רציתי להגיד וגמגמתי. פאשלת האייטם השלישי לא הייתה באשמתי (קטעו אותי מוקדם והפכו אייטם של ארבע דקות לדקה וחצי) ועדיין, פאדיחה.
אניוואי, הפואנטה. כל יום שלישי אני משדר ברדיו, אם אתם רוצים לשמוע את הפאדיחה הבאה שלי אתם מוזמנים. רדיו קול הגליל העליון, משתיים עד ארבע (שוב, כל יום שלישי) הנה קישור לשמיעת הערוץ דרך האינטרנט:
אני יודע שאתם איכותיים מדיי בשביל לראות האח הגדול, ושאתם רואים רק נשיונל ג'אוגרפיק וקוראים ספרים בחלוק הרחצה שלכם, אבל אני פחות איכותי. חוץ מזה, ארבע שעות בשבוע עם יואב מאור? מה עוד גבר צריך בחיים? אבל לא על הילדה הכונפה והדחויה של הכיתה אעסוק כאן, אלא בפרידה: לוויתן שנסחף אל בית האח הגדול. כיף לראות את פרידה מקדמת את עצמה באמצעי מקורי במיוחד לאח הגדול: רצח אופי. אם היא תהפוך את כל האנשים סביבה לאנסים, קפיטליסטים, אשכנזים מתנשאים, מאפיונרים, נאצים וכו' אולי אף אחד לא ישים לב שהיא פוסטמה מטומטמת. אני שמתי לב.
הפעם אין קומיקס. עוד לא העלו את הפינה השבועית שלי לוואלה zone, ולכן אני עצוב כדוב פנדה (לא כי יש להם פנים עצובות, כי הם בסכנת הכחדה. זה עצוב) אבל אני חושב שגם הפעם אסיים בשיר מיוטיוב. זה לא עומד להיות קבוע, אני פשוט אוהב לראות סרטון מיוטיוב בסוף הפוסטים שלי.
בזכות האתר המופלא LastFM מצאתי לי המון זמרים ולהקות.
הקטע הוא פארודיה פרועה על האבא בן ה13, אין לקחת אותו ברצינות, ליישם אף אחד מהסעיפים בו או לנקות איתו את התחת בשירותים!
החברה בהריון
לחברה הפסיק המחזור? היא אוכלת מלפפונים חמוצים בחומוס? ברכותיי! נדפקת! ילד קטן עומד להגיע אליך! עכשיו תהיה מגניב כמו החבר של ג'ונו!
אז כך, ראשית כל אני ממליץ לך לא להכנס לפאניקה! נכון, החיים שלך הלכו לעזאזל, לעולם לא תיהיה חופשי או מאושר ותתאבד בגיל מוקדם, אבל זה לא סיבה לבכות, לא לא לא. אז קח נשימה עמוקה, וצא לשופינג שחבל"ז! התינוק דורש המון המון דברים, ולכן אתה מוכרח לקנות:
בקבוקים ואבקת חלב, כי אין מצב שהציצי השטוח של החברה שלך יספיק לתינוק!
חיתולים, כי החדר שלך גם ככה מספיק מסריח ומלוכלך!
צעצועים, כי לא באמת חשבת לתת לתינוק לשחק עם אזיקי הפרווה שאתה מחזיק במגירה כל היום, נכון?
בגדים, כי לא באמת חשבת להלביש אותו בבגדי הבובות של אחותך!
והכי חשוב: ערכת עזרה ראשונה! אתה באמת חושב שהוא לא יאבד יד אצלך? חה!
אחרי הלידה
מזל טוב! אתה רשמית אבוד! זה סיבה למסיבה! אבל מה עושים עכשיו עם הדבר הזה, היצור המעוות שלך?
קודם כל, אל תשים אותו בפח של השכונה! מי יודע מה היה שם! קח אותו הביתה ושים אותו בפח שבבית! כי רק אתה יודע מי היה בפח שלך! אחר כך, הכן את המיטה שהכנת מראש לתינוק (ואני לא מתכוון לשטיח הפרסי בסלון, או לכלב), שים את התינוק במיטה ולך לאונן! רגע, מה זה היללות האלו? האם הם מגיעות מהתינוק? כן! יש לך מושג איך לטפל בהן? לא, נכון? אתה ממש ממש אידיוט? לכל צרה שלא תבוא הנה כמה שאלות נפוצות לגבי טיפול בתינוקות שזה עתה נולדו:
התינוק עשה קקי לא נורמאלי בחיתול, איך לנקות אותו בלי להקיא את נשמתי?
ובשביל זה המציאו את מכונות הכביסה! קח את התינוק, שים אותו בעדינות במכונת הכביסה, ואז שים על טורבו מהירות ותראה אותו מסתובב שם ומתנקה! ואחר כך, לא רק שהוא יהיה נקי ללא רבב הוא גם יריח ריח של סנו מקסימה! איזה יופי זה!
התינוק בוכה משום מה, החיתול נקי והוא כבר אכל לפני חודש! מה לעשות?!
טוב, כדי להשתיק נשים צריך לשכר אותם, ונשים הם כמו תינוקות! בכייניות וחסרות אונים! אז תשכר אותו! קח וודקה מהמקרר של השכן הרוסי, תן לתינוק איזה עשרים לגימות טובות וברגע שהוא יתחיל להקיא ויפסיק לבכות, אתה תבין שאתה חתיכת אבא טוב!
לתינוק יש חום, הוא חולה, ומקיא עליי! מה לעשות?
תן לו כדור אספירין!
התינוק בוכה חזק, וכשניסיתי להרגיע אותו המניאק משך לי בשיער!
תבצע עליו מכות שלמדת בשיעור קראטה!!!!
התינוק מת!
אני משתתף בצערך.
זה תינוק חי, השווה אותו לתינוקך ובדוק אם גם הוא חי!
דיבור עם התקשורת
התקשרת גילתה על פרשת התינוק שלך? עכשיו אתה מפורסם כמעט כמו עינב בובליל? כל הכבוד! אבל איך לדבר לאותם אנשים נחמדים, מקסימים, שכלל לא יפנו את המידע שמסרת להם נגדך או ישנו דברים כדי שתראה רע? אז ככה! הנה כמה עצות שימושיות משהו אעש לדבר עם התקשורת!
הצטלם עם התינוק, והשתדל להראות חסר אונים, כך שאנשים ירחמו עליך!
בשלב כלשהו עוד ילדים רודפי פירסום ידרשו אבהות על התינוק מסיבות שונות, תן להם אותו בלי לחשוב פעמים ותברח למכסיקו!
במקרה של ראיונות עם עיתונאים, חשוב לזכור מה זה המילה "פיננסי", אתה לא רוצה לצאת טמבל, נכון?
תגיד עד כמה אתה מאושר ותשתדל להסתיר את דמעות הצער והיגון!
דרכים יפות ללמד
ובכן, אם חשבת שפיית הרגליים מלמדת את הילדים איך ללכת, אתה על סמים!
נחזור אל השאלות הנפוצות כדי להמשיך ללמד אתכם איך להיות אחלה בחלה של אבות!
איך אלמד את ילדי הקטון ללכת?
בעזרת מכות רצח! סתם, לך על שיטת החמור והגזר! קודם כל, שב לו על הגב כדי להרגיש באמת כאילו הוא חמור (הנהלת הבלוג לא לוקחת אחריות על כל שבירת גב או מוות כתוצאה מכך) ואחר כך החזק מקל שאליו תקשור את האוכל שלו! אם הוא לא יצליח לתפוס, הוא יגווע ברעב! זה יתן לו דחיפה טובה להתחיל ללכת אחרי הבקבוק!
איך אלמד אותו לדבר?
טוב, יש הרבה קלטות חינוכיות שיכולות לעזור לו ללמוד לדבר, אבל אני ממליץ על הופ! ככה הוא יצא הומו!
איך אלמד אותו לסדר את החדר?
יש לי רעיון יותר טוב: אל תתן לו חדר! תכריח אותו לישון בשרותים! ככה אין לו מה לבלגן, לבן זונה!
איך אלמד אותו להיות נחמד כמוני?
שישכב עם אמא, כמוך וכמו כל השכונה!
הנהלת הבלוג מקווה ששאבת מידע חיוני ומאחלת בהצלחה למשך שארית חייך!
וכבדרך אגב נחמד, פורסם פרק חדש וסלמנולי של בטיטול!
הסיבה שלא הייתי פה כמה ימים היא פשוטה. חתכו לאח החדש והקטן שלי את הדבר היותר קטן שלו, נו אתם יודעים.
אנחנו היהודים סדיסטים. מרעיבים ומצמיאים את עצמנו במשך יום שלם, חותכים לילדנו את הבולבול, ואפילו חלקנו שומעים טוקיו הוטל (עדיף למות בצמא). אז הברית תוכננה היטב (אוקיי תשים פה את הסכין ופה את הרב ואנחנו נמשיך מכאן!) ויצאה לפועל.
אני רוב הברית השתדלתי להתרחק כמה שיותר מאיזור ה..חתיכה... והסתובבתי עם לירן (שלא אוהבת פולס גארדן! פאק יו!)
האחים השטניים שלי והחברים שלהם רדפו אחרינו, התחבאו לנו במעליות, זרקו עלינו עלים ואבנים ואפילו שיניי תותבות של כמה זקנים מסכנים.
אני שונא ילדים קטנים!!!1
ואני שונא בריתות! (ולהקות בנים! וצמר גפן מתוק! ומדוזות!) אבל אני הכי שונא את העובדה שבטעות ראיתי את הרגע האיום שבו חותכים לו!
זה רודף אותי בלילה! (מתחרפן)
תובל עזבה לאוסטרליה.
תובל עזבה לאוסטרליה והשאירה אותי בודד וגלמוד. היא תחזור בעוד חודש ועד אז אני אאלץ לדבר עם לינה (הצילו!)
(עכשיו הבנתם את כותרת הפוסט, קיוויתי שכולם יכנסו בחשש/שמחה שאני סוגר תבלוג, אז אל דאגה! זה לא יקרה!)
אז תוביקל'ה יקרה שלנו, אנחנו מתגעגעים!
ולנושא הבא, שלשום קרה דבר איום ונורא.
הופעתי בדף הראשי של נענע!
כאילו ואו! שיואו!
וכי הבטחתי, הנה האח הקטן והחמוד והחדש.
אל תשאלו לשמו בבקשה, לא תקבלו אותו
איזה עיניים, הא?
You don't know what they will say You probably've do it your own way You don't know what they will see Absolutely nothing! - Probably!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
