מפתיחת הבלוג הועפו לכיווני כמה אצבעות מאשימות על כך שאני משקר אודות היותי מטורף ואידיוט. תגובות כגון "אתה בכלל לא מטורף!", "סבתא שלי מטורפת יותר ממך, והיא לא יודעת אפילו לאכול!", "תתבייש! ההפקה מתערבת בהכול! ואתה בכלל חיי בוילה ולא על אי בודד בקאריבים"!

ולכן, הכינותי רשימה של סעיפים מתורבתים ובהם הוכחות חותכות על היותי אידיוט גמור.

הוכחה מספר אחת- הארנק במקרר

לא מזמן ביקרתי במסעדה (אותה המסעדה שאכלתי בה את השרימפס והקלמארי) והופקד בידי לקחת את הארנק כי ההורים שלי החזיקו את התינוק.

ובכן, יום אחר כך קמתי ואימי הסתובבה בכל הבית בהסיטריה וגיליתי שהארנק נעלם. גורל העולם (או רק הארנק של אמא שלי) הופקד בידי.

ישבתי וחקרתי את עצמי שעות על גבי שעות וניסיתי לשחזר פרט- פרט איפה הוא נמצא.

ואז מצאתי אותו במקרר ליד החבילה של השוקולד.

ארנק אחרי יום במקרר הוא דבר נפלא, מכיוון שהשטרות קרירים מאוד.

הוכחה מספר שתיים- שכבתי על הכביש

כשהייתי עוד פעוט רבתי עם ידידה שלי. היא אמרה שפאוורינג'רס הכחול הכי שולט ואני אמרתי שהאדום (זו בדיוק הסיבה לעימותים בין ישראל למדינות ערב, אנחנו לא מסכימים איזה פאוורינג'רס הכי גרובי!). בכל מקרה, נורא רציתי שהיא תחזור בה כדי שארגיש צודק ושולט, אז נשכבתי על הכביש שליד הבית שלה ואמרתי שאם היא לא תגיד שהאדום הוא גרובי ושהיא לא מבינה כלום תבוא מכונית ותעשה עליי קאלאבוש.

אדם נורמאלי היה שמח מהעובדה שאני אהפוך לעיסה, ובכן- לא היא!

היא חזרה בה וכך העולם ניצל.

פאוורינג'רס! טם-טם-טם!!!! חוחו!!!!

הוכחה מספר שלוש- אכלתי כלנית.

ככל שאנו ממשיכים בהוכחות הן ניהיות יותר ויותר ביזאריות. ובכן, זה נכון. פעם אכלתי כלנית. אני יודע שכלנית היא פרח מוגן, אבל הייתי ילד קטן ופושטק שרצה ללמוד לנסוע על אופניים עם יד אחת כדי שיוכל לגעת לילדות בציצי עם היד השניה, תסלחו לי.

ובכן, אתם בטח שואלים מה הטעם. האמת היא שאני לא זוכר, אני רק זוכר שתלשתי עלה עלה ואכלתי את כל עלי הכותרת.

אני מצטער!

הוכחה מספר ארבע- החזקתי שלט הפוך במשך הצגה שלמה.

לוהקתי בהיותי ילד לתפקיד מהמם בהצגה לשבועות- בטור הילד שמחזיק שלט עם הציור של אחד משבעת המינים- הגפן. כולנו עמדו בצורת ח' והיינו אמורים להחזיק את השלטים לאורך כל ההצגה, ורק אני החזקתי את השלט שלי הפוך. כשאמרו לי להפוך אותו- הפכתי צד במקום להפוך מלמטה למעלה. וכך הרסתי את ההצגה.

העולם לא ניצל הפעם.

אתה תלמד לסלוח לי, עם הזמן!

עוד כמה דברים שעשיתי:

• שברתי את היד במלון באילת.
• נתקעתי בעמוד.
• נכנסתי אל תוך מכונת כביסה.
• נפלתי מספה בזמן ששכבתי עליה.
• נקעתי את אותה האצבע חמש פעמים השנה.
• אהבתי להדביק לעצמי מטבעות כשהייתי מזיע.
• השתנתי בבקבוק של חומר ניקוי.
• ניסיתי לדבר עם עקרב.
• פתחתי בלוג ובו פירסמתי קומיקסים מטומטמים.

אני בטוח שכולכם עכשיו בשוק. אני צחקתי לאורך כל כתיבת הפוסט הזה.

ובכן, תסגרו את הפה הפעור שלכם/ העיניים הדומעות מרוב צחוק/ האגרוף המוכן להכות אותי בטענה "איךךך אכלתת פרחחח מוגןןן יא נאצייייי",

ותגיבווווווווווו 3>>>>>>>>>!!!!11אחתאחת

מישהו קרא את הפרק האחרון?

אני לא טיפוס חכם במיוחד. זו כנראה הסיבה שנקעתי/שברתי את האצבע הקטנה בפעם החמישית בשנתיים האחרונות. אני מרגיש כמו אידיוט חסר מזל. למען האמת, כנראה שאני אחד כזה. בכל מקרה, זה התנפח וכואב ואני לא יכול לעשות שום דבר עם זה עד שזה יעבור. ווי-פי!

אבל נתעלם רגע מהאצבע הגוססת שלי, בית הספר. לא פגשתי אף קוזינה ושיגלתי לה את הצורה (אני אואב את הקומיקס אודי!) אבל בכל זאת נהנתי. בלי יחסי מין! הייתם מאמינים?

סתם. השנה הזו מתחילה על רגל ימין (לא כמו הקודמת, שהתחילה על רגל שמאל של אדם שמאלי חולה אפילפסיה ופרקינסון- כששברתי את היד) ואני מתחיל להיות אופטימי. כמו כל הפאגים האופטימים שרצים בשדות בין הפרפרים לפרחים ומעשנים פטריות.

כבר הזכרתי שאני שונא אופטימים?

ולידיעה משמחת נוספת- גיליתי מדוע אני אומר לכולם ללכת לעבוד. קוראים להם "הורים" והם במקרה גם אבא ואמא שלי.

אחרי שיחת נפש עמוקה עם מאי הגעתי למסקנה שאני אומר את זה כי כל פעם שאני מתלונן ש-האוכל לא טעים, המחשב לא עובד, הטלוויזיה מעצבנת, התינוק מכוער וכל זה הם אומרים לי "אז תלך לעבוד ותקנה אוכל/מחשב/טלוויזיה/תינוק יותר טובים/יפים"

חוץ מזה, לתוביק שלנו יש היום יום הולדת!!!

ללא רשותה או כבוד לרכושה וגופה השברירי והמסכנון, הנה הציור שציירתי במיוחד בשבילי. מדובר בסאם טיילור מהסדרה "החיים על מאדים" שמשודרת בהוט VOD/סדרות/סדרות מחו"ל. וואצ' איט!

מי יתן ומעכשיו יהיה קומיקס כל פוסט! (סתאםםם)

עריכה:

בלוג הסיפורים בהמשכים חזר ואיתו הפרק האחרון של "סיפורו של מוות"!!! כנסו ותגיבו!

הרשמו למנויים והגיבו!