חיטטתי קצת בארגזים הנושאים את שמי במחסן. עד שעיניי נחו על ארגז ועליו היה כתוב "אשחר- ספרים". אבא שלי קרע את הדבק ואני מיד פשפשתי בכל הספרים המפוזרים שם, ומצאתי כמה ספרים. לא סתם ספרים, את הספרים שביססו את הדימיון שלי. את הספרים שמהם לקחתי את הכתיבה שלי, ההשראה שלי. ומצאתי גם את ספרי הארי פוטר, שלהם לא הייתה אף השפעה עליי, אך אני אוהב לקרוא אותם.
כפי שאתם רואים בתמונת הלוגו, זו ערימת הספרים הענקית שנחה לה על שידה ליד פינת המחשב. הערימה עצמה, יותר גדולה ממה שהיא מוצגת בתמונה- לא יכולתי להכניס הכל אל המצלמה. מי שיכתוב לי את השמות של כל הספרים המופיעים בתמונה (לא כולל הספרים שנחתכו בתמונה) יזכה בתמונה של עץ האשחר! ווהו!
וואי, איך גדלתי על הספרים האלו. הארי פוטר היה הספר הראשון ב"אורך מלא" (אם אפשר לקרוא לזה כך) שקראתי. בכלל, התחלתי את הסדרה מהשני, ורק לאחר הספר החמישי קראתי את הראשון.
בכל מקרה, מיום רביעי בערב לא אהיה במחשב או במסנג'ר, כפי שניתן לקרוא בפוסט למטה, וגם לא בחמישי. אתם מוזמנים לחרוש על פוסטים קודמים, לאונן על התמונות המקסימות שלי וללחוש בבכי תמרורים "למה הוא חתיך ואני לא"?
לפני שאמשיך בפוסט, אל no-r, העלתי פרק חדש של בטיטול שידבר על...חייזרים! ווהו!
http://www.no-r.co.il/item.php?id=1077
מי שלא קורא ומגיב מכוער כמו גולום משר הטבעות!
מחר אהיה בתל אביב.
גאד, סליחה מראש לכל התל-אביב ניקים, אבל תל אביב היא עיר נוראה ואיומה! באמת שהייתי שם פעמים ספורות אך בפעמים האלו היא יצאה לי מכל חור וחור! (כל אחד! ממש כל אחד!) בפעם הקודמת שהייתי שם, הלכתי ברחוב ואיזה זקן סתם צעק לי "בואנה תעוף מהדרך יא חוצפן!!!" והוא היה בכלל על ספסל! בכלל לא עמדתי בדרכו!
מה הסיפור של תל אביב, לכל השדים והרוחות?
ועכשיו, ארצה לספר לכם סיפור קסום ונפלא על.... המשקפיים שלי!
המשקפיים הקסומים והשפיצים שלי ניתנו לי לאחר שאיבדתי את המשקפיים הקודמות שלי בבריכה ציבורית. (הו, משקפיים מסכנות! כעת לכודות הן בנבכי ישבנה של אישה שמנה שישבה עליהן בלי לשים לב!) אך המשקפיים שלי, שנראו בהתחלה תמימות ויפיפיות- התגלו כשטן בכבודו ובעצמו! כן! מה ששמעתם! נשמתו הבוערת של השטן כלואה בתוך זכוכית המשקפיים שלי, ותפקידה היחיד בעולם הוא למרר את חיי!
המשקפיים שלי, שימו לב לעדשות! רואים? זו הוכחה!
אז איך בדיוק, הנבלות ממררות את חיי? אז ככה- הן כל הזמן מתלכלכות!!!!111אחתאחת. אתם לא יודעים כמה זה מחרפן, לראות טלוויזיה שיש כתם שומן קטנטן שבן אדם נורמאלי לא היה מבחין בו, אבל אתם כן מבחינים! ולא משנה עם מה אתם מנגבים את זה, מתלית, מגבת, נייר טואלט, לבנת בטון- שום דבר לא מוריד אותו! אפילו חומר הניקוי למשקפיים שאבא שלי קנה לי, רק מלכלך אותן יותר! אני אובד עצות! אני מתחרפן! אני מאבד את שפיותי! אהההההההההההההההההההההה!!!!!11
*שיעול*
בכל מקרה, בואו נאחל לי בהצלחה שאוכל להתגבר על השטן הנורא ולהציל את המשקפיים שלי. הסתלק, שד ארור! הסתלק!
ולסיום, שיהיה לכולכם אה... שמחת תורה שמחתית.
בפוסט הבא- עלילות ישראבצפר! מה יקרה למטורף? האם הוא יתלבש?
חכו ותראו! ובינתיים, כנסו לבלוג של המגיבה הקבועה והמאממת של הבלוג, "ארנב העומר"
שבכפרעותה ציירה אותי! (ציירה אותי דיי מכוער, כמו במציאות)
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=591005
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
