הרבה פעמים נתקלתי באנשים שהעירו לי על כך שאין לי טיפת כבוד לשואה.

ביום השואה, אתם תמצאו אותי בבית- רואה דוקטור הו, משחק פורטל 2. אולי אני אראה כמה סרטי שואה- ורק אם הם מעניינים (כמו הסרט התיעודי על אנשים שהסבים שלהם היו קצינים, היום בתשע ורבע בערוץ 2! לא לפספס! אני נשבע שאף אחד לא שילם לי!) ואני עלול גם לספר בדיחות שואה.

בטקס יום הזיכרון, אני עלול לגחך. אם המציגים עומדים להיות מאוד מגוכחים- מצגת תמונות מהמסע לפולין שנראות כמו אלבום בפייסבוק, למשל, או סתם ריקוד אומנותי. אני עלול אפילו לגחך בצפירה, אם אני מרגיש יותר מדיי לא בנוח.

האם אני מכבד את השואה? הרבה יגידו לי שלא. השואה היא נושא גדול, איך אפשר לא לעצור את החיים ליום שלם בשבילה? אז מה זה לכבד את השואה?

לכבד את השואה זה לעמוד בטקס? זה להזיל דמעה? זה לראות את כל הסרטים הדוקומנטריים שיש בערוצי הסרטים ולא לעשות שום דבר אחר? לעצור את החיים ליום שלם?

וכאן אני עונה לכל השאלות האלה. כן, אני מכבד את השואה. ולא- לעמוד בצפירה זה לא לכבד את השואה. לא שזה זלזול בשואה, זה פשוט חסר משמעות. במה הדמעה שלי מכבדת את השואה? היא כמו כל דמעה אחרת.

למה אני צריך להקדיש יום מהחיים שלי למען השואה? במה בדיוק יום השואה מועיל, אם אנחנו יום אחד בוכים ואז חוזרים לחיים הגזענים וחסרי הסובלנות שלנו?

זה מה שמחרפן אותי. אחד הדברים שהכי קשה לי לראות (אחרי זקנים שעצוב להם ) זה גזענים שעומדים בצפירה. יום השואה הוא יום שצריך להיות ראויים לציין אותו. כשבן אדם שונא את מי שמסביבו- אשכנזים, מזרחים, ערבים, הומואים, רוסים, אתיופים, איך הוא בדיוק מכבד את השואה? אנחנו לא צריכים לכבד את השואה בטקסים המצועצעים עם הלפידים והשירים והחיילים שמצדיעים. העם היהודי צריך לכבד את השואה בהטפה לסובלנות וכבוד אדם.

ובואו נהיה כנים, סובלנות וכבוד אדם הם הדבר האחרון שאפשר למצוא כאן. בעצם, בתי קולנוע נוחים הם הדבר האחרון שאפשר למצוא כאן, אבל הבנתם את הפואנטה שלי.

אז בכל יום זיכרון, בצפירה, אני עומד ומגחך. רואה ערסים שבדרך כלל אני שומע אותם מתבטאים בגזענות עומדים בפנים רציניות ובוכים על עם שנרצח בגלל הגזע שלו. אבל אם הייתה להם את האפשרות, האפשרות האמיתית לקחת חיים של עם שלם- מה הם היו עושים? עד כמה אנחנו שונים מהגרמנים?

אנחנו לא.

ביום השואה הזה אני לא אהיה עצוב. אני לא צריך יום אחד בשנה כדי להנציח את השואה, אני מעדיף להנציח אותה בדרך שבה אחייה את חיי ואתייחס למי ששונה ממני.

ולסיום, בדיחת שואה: איפה נמצא ריכוז היהודים הכי גדול? באטמוספירה.

שני דברים אחרונים: יש לי טור אינטרנט חדש בוואלה זון, כל יום חמישי. כנסו לראות! ואגב, יש לי פלאש שוב! זה אומר קומיקסים. ובהמוניהם.

סושי-ליצן? IDK

קוראי, או קורל כפי שהוא קרוי בבלוג, הידיד הצרפתי והמאוד נכשל שלי, קיבל מאלוהים מתנה אה... אלוהית! של טמטום. מכיוון וגם אני קיבלתי את אותה המתנה, כשאנחנו מדברים קורים דברים או ממש מצחיקים, או ממש נכשלים. הפוסט הבא הוא לשיפוטכם.

המוסיקה הישראלית בשנים האחרונות היא דבר מקסים איכותי וחכם. היא כל כך עמוקה ותכליתית, והיא גורמת לי להזיל דמעה.

לא.

היא גרועה.

למה היא גרועה? טוב, בלי להיות גזעני זה בגלל המזרחים. וזה לא שיש לי משהו נגד מזרחים, או מוסיקה, או מוסיקת מזרחים. זוהר ארגוב היה באמת מלך, אפילו השירים הראשונים של אייל גולן ראויים לכבוד.

אבל פעם זה פעם, והיום זה היום. אם נשתמש בדוגמה ויזואלית כדי לתאר את התדרדרות המוסיקה הישראלית זה יראה בערך ככה:

זה עצוב אבל זאת המציאות. השירים של פעם התחלפו בשירים בסגנון הזה, וכן, הנה דוגמה של ליריקס מהשיר "ערב טוב" של הלוזר הממוסחר מספר אחת במדינה- ליאור נרקיס. מי ייתן ויחלה בצרעת.

הערה חשובה במיוחד: כל מה שיאמר בפוסט מהווה כביקורת על ההתנהלות הצבאית ואין פה אף כוונה לפגיעה בעם הערבי. הדברים מוצגים ככה מכיוון ולצערנו הם לא רחוקים מהאמת. אין לקחת שום דבר ברצינות, ואם לקחתם אתם פשוט חבורת פוסיות עם מחזור.

• רכבת ההר של מוחמד!- אם מוחמד לא יבוא אל ההר, אתם תעשו עליו ספירלות עם המתקן החדש והמלהיב שלנו!
• מכוניות מתנגשות- במקום להתנגש ביהודים, שזה דבר שנאסר על ידי אדוני אלוקינו, הבה נתנגש בערבים! וכדי לעשות את זה מעניין- להם לא יהיו מכוניות מתנגשות! אכן כן, צפו למרדפים מהנים שימשכו שעות! (כתמי דם אינם על אחריותנו)
• הגלגל הענק- הגלגל הענק המסורתי והרומנטי. האם גם אתם חיילים בודדים? האם אתם מעוניינים בנשיקה רומנטית על הגלגל הענק? ובכן, כאן בערבושילנד תוכלו לשכור אישה פלסטינית. מתים לדעת מה יש מאחורי הסדין? הזמינו אחת עוד היום!
• מתחם גולף- זהו בוקר שקט, והערבים מתפללים. אז אולי כדאי שנכה אותם עם מחבט גולף!!! עם חורים מספיק גדולים, ומחבטי גולף העשויים מפלדה, איך אפשר לא לפגוע בישבנם הכי חזק שאפשר?!

לגיל הרך

אז חיילים- אתם בטוח תהנו! אבל מה עם האחיינים הקטנים שלכם, הילדים שלכם, או סתם סבים עם ראש צעיר?! הנה כמה מתקנים שמתאימים לילדים קטנים יותר!

• מציירים את מוחמד!- סדנה בהשתתפות ציירי הקריקטורות בעיתון "הארץ", לאחר הציורים יוכלו הילדים לתלות אותם ליד ערבים קשורים ולראות אותם מתפתלים בסבל! חוחוחו!
• מחמודי חיבוקי!- הקמע הרשמי של ערבושילנד, מחמודי חיבוקי, מסתובב לו עם הכאפיה הפרוותית שלו ברחבי הפארק- מצאו אותו והצטלמו איתו. עכשיו תוכלו גם לקנות לו כיסוי לעיניים!
• מיני עזה- בערבושילנד קיימת גרסה קטנה במיוחד של עזה, הניתנת להריסה על ידי רובי כדורים! הילדים שלכם יוכלו להשתעשע בעודם הורסים ערים בשמחה!

מתחמים

ועוד אטרקציות רבות קימות בערבושילנד:

• יריה בערברווזים! כן כן, הדוכן המסורתי של היריה בברווזים השתדרג לתינוקות מוסלמים חיים שצבועים בצהוב ולבושים במקור פלסטיק! אל תפספסו!
• מצטלמים עם ערבים- האטרקציה הכי מפורסמת שלנו היא דוכן ההצטלמות עם השבויים הערבים שלנו. אל תדאגו, זה בסדר. אין להם רגשות!

המחשת המתקן "מצטלמים עם ערבים", בהשתתפות דוגמנית הבית הלוהטת שלנו 

ולהודעה שקשורה ביותר- קיבלתי צו גיוס ראשון! אני כל כך מתרגש להיות חלק מהצבא הנפלא הזה. FML

הפרק הבא של החכ"מ יתפרסם בקרוב! כמו כן, גם הפרק האחרון ביותר של בטיטול (:

Aperture Science

we do what we must because we can
for the good of all of us - except for the ones who are dead
but there's no sense crying over every mistake
you just keep on trying until you run out of cake
and the science gets done and you make a neat gun
for the people who are still alive