בפוסט הקודם הצהרתי בשמחה על קניתו של פלאפון מסוג סוני אריקסון. מאוד שמחתי, כמובן. עד שגיליתי על מטרותיו של הפלאפון הזדוני הזה.
הפלאפון הזה (מוסיקה דרמטית) רוצה...להשמיד אותי! לרוצץ אותי! למחוק את קיומי מעל האדמה!
שמעתם נכון, הפלאפון הזה רוצה במותי ואם-אפשר המיידי.
אחרי הורדה של 200 שירים אל תוך הזיכרון שלו, והכנסת כל המספרים- הוא היה אמור לעמוד בזה. אבל הוא החליט למחוק לי את הכל ולגרום לי להעלות את הכל מחדש! אתם יודעים מה אני חושב? שפלאפונים הם לא כאלה טובים כמו שהם נראים! העיניים החמודות שלהם, הפרווה החומה והגרגורים שלהם גורמים לכם לחשוב שהם כאלה נחמדים, שבא לכם להמשיך לשמוע את מה שהם אומרים ולהחזיק אותם כל היום. אבל בסוף מה אתם מקבלים? חרא על הברכיים! פלאפונים (או חתולים) יתעללו בכם אם תתנהגו אליהם יותר מדיי יפה! ישכחו מי אתם! ימחקו סתם ככה את המידע והמוסיקה שהזנתם (חתולים ישרטו לכם את הספה!) מצידם שכל אחד יחזיק אותם! העיקר שיטעין (יאכיל) אותם!
ולכן, החלטתי להזכיר לפלאפון הו איז דה בוס. הרבצתי לו עם מקל וצעקתי לו "!!!!Respect my authority you stupid kitty" ומאז הפלאפון הפסיק לעשות בעיות. אבל אני יודע, שעמוק בתוכו, שוכנת נשמה אפלה ומרושעת שרק רוצה להתפרץ ולעשות עליי קלאבוש!
ואו, אני מרגיש כל כך אידיוט בגלל שכתבתי את זה. אני רוצה חתול בכלל, הם אחלה חיה. לא אכפת לי שהם פרזיטים ומזיקים לסביבה בסופו של דבר, הם מרושעים! ואני הרי אוהב דברים מרושעים! (אל תדאגו, לא ארביץ לחתול שאני-מקווה-שיהיה-לי עם מקל. רק אם הוא לא יאכל את האוכל כמו ילד גדול! 
)
ארוחת החג אתמול הייתה מעולה, אה.. בדרכה שלה. נכון, שוב הלכתי מכות עם דוד שלי מצד אבא והוא ניצח, שוב דוד מצד אמא שלי עשה לי ולאחים שלי קסמים כאילו אנחנו ילדים בני שמונה (הוא אמר שמי שלא רואה את הקסמים לא מקבל כסף לראש השנה. שאני אסרב לכסף?!).
וההורים שלי החליטו ללכת עד הסוף ולהגיש פרה שלמה על השולחן כולל כל האיברים. ואז אני ואח שלי בן השתים עשרה מצאנו על השולחן קערה מלאה ב...מוח של פרה! פוקינג מוח! של פרה! שנינו הסתכלנו אחד על השני במבט מפוחד, לקחנו עם המזלג מוח אחד וקירבנו לפה.
- "אוקיי, אני אספור עד שלוש ואז אוכלים ביחד!"
- "אוקיי! אבל על תעבוד עליי!" -
- "מה?! אתה מכיר אותי! אני מלאך! אני בחיים לא אעשה לך דבר כזה!"
ואז ספרתי ואח שלי אכל את המוח לבד, ואני הלכתי משם בצחוק.
אני אאשים בזה את החברה ואת הלחץ החברתי שגרמו לי להיות מניאק. יודעים מה? הכל אשמתה של קנדה!
ואני רוצה לדבר על עוד דבר אחד. ביום שישי עשיתי את השגיאה הכי גדולה בכל חיי וציפיתי לראשונה במפרץ האהבה. באמת, אני מתחנן. אל תעשו את זה לעצמכם, הסבל לא עדיף על להשתעמם. אל תראו את זה. אנא מכם, למען תאי המוח האחרונים שנשארו לכם (הרוב נעלמו בעקבות הפוסט הזה)- אל תרצחו גם אותם ותצפו בזוהמה הטלוויזיונית הזו!
ולסיום, הנה שאלון הפלאפון! זה כמו השאלון הזה בישראבלוג? רק לא מעפן שמדבר על "מתיי קיבלתת את הנשיקהה הראשונההה והאםםם הראתת לווו אחר כך את הכוססססס". מוזמנים להעתיק את השאלון לבלוג עם עשרים קישורים אל הבלוג המאמם הזה בכל מקום. טוב, גם רק אחד לפני השאלון יספיק.
מתי קיבלת את הפלאפון הראשון?
בגיל תשע, כי אני כזה חתיך וההורים שלי חשבו שבגלל זה פדופילים יאנסו אותי, ואז אני אוכל להתקשר ולהעזיק עזרה.
מה הטעם של הפלאפון שלך?
טעם פלסטיק מכני כזה, עם נגיעות של תיאלנדי.
אם היית רוצה להיות פלאפון, איזה פלאפון היית?
הייתי רוצה להיות מלפפון ים. כי מלפפון ירוק זה ממש מעפן. רגע אחד... על איזה "פון" דיברנו?
מה השם של הפלאפון שלך?
פלאפון.
מה אתה מעדיף- פלאפון או אורן נהרי?
דהההה! אורן נהרי!
מה הפלאפון שלך יודע לעשות? אילו טריקים לימדת אותו?
הוא יודע להפליץ את הא'-ב', לעשות את עצמו מת, לקפוץ דרך חישוק בוער...
ועכשיו ברצינות?
נו... יש לו תוכנת מוסיקה ומשחקים וכל זה.
האם עשית עם הפלאפון את "תרגיל קרן" ? (דיברתי איתו בשרותים)
מעולם לא.
ולסיום, מה החשבון שלך בסוף החודש? האם מכרת את הבית?
200 שקל. שיחות הסקס עם תובל חייבות להפסיק!
כפרעל כולכם, שיהיה לכם חג מה זה מהמםםםם.
כולם להכנס ולראות מה התשובות שלי לאנשי השנה (האמיתיות!) בבלוג של תוביק:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=407181
מי שלא מגיב לה מכוער.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
