קוראי, או קורל כפי שהוא קרוי בבלוג, הידיד הצרפתי והמאוד נכשל שלי, קיבל מאלוהים מתנה אה... אלוהית! של טמטום. מכיוון וגם אני קיבלתי את אותה המתנה, כשאנחנו מדברים קורים דברים או ממש מצחיקים, או ממש נכשלים. הפוסט הבא הוא לשיפוטכם.

המוסיקה הישראלית בשנים האחרונות היא דבר מקסים איכותי וחכם. היא כל כך עמוקה ותכליתית, והיא גורמת לי להזיל דמעה.

לא.

היא גרועה.

למה היא גרועה? טוב, בלי להיות גזעני זה בגלל המזרחים. וזה לא שיש לי משהו נגד מזרחים, או מוסיקה, או מוסיקת מזרחים. זוהר ארגוב היה באמת מלך, אפילו השירים הראשונים של אייל גולן ראויים לכבוד.

אבל פעם זה פעם, והיום זה היום. אם נשתמש בדוגמה ויזואלית כדי לתאר את התדרדרות המוסיקה הישראלית זה יראה בערך ככה:

זה עצוב אבל זאת המציאות. השירים של פעם התחלפו בשירים בסגנון הזה, וכן, הנה דוגמה של ליריקס מהשיר "ערב טוב" של הלוזר הממוסחר מספר אחת במדינה- ליאור נרקיס. מי ייתן ויחלה בצרעת.

נו, בלי הרבה בירבורים:

דוקטור ואן טוחעס עבריין המין:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=102597

היפופוטם:

יום נפלא לכולם.

בשר זה מצח!

אז רגע לפני שהפרק האחרון של עלילות ישראבצפר מתפרסם (והכוונה היא ליום שבת הזה) רציתי לכתוב עוד פוסט אחרון לפני גל של פוסטים בלי הרבה מלל. אז הנה באה ההזדמנות שלי, הישרדות איי הפנינה! בכל מקרה, הבה נתחיל לפטפט לנו על הפרק הראשון.

סצנה מספר אחת: גיא זו ארץ טס מעל איי הפנינה, רוח קיצית נושבת בשיערו הדליל ופניו האקזוטיות מספרות לנו שלעונה החדשה הם החליטו לעשות ביקורי פתע בבתים. אם ערביה, ליצנית, וחייל פסיכופט יושבים במסוק נראה לכם כמו התחלה של בדיחה- אתם צודקים, זו באמת בדיחה.

הפעם גיא והפקתו הסדיסטית מחליטים לקחת את המתמודדים חסרי הישע מבתיהם, לזרוק אותם למסוק ולטוס ביחד לג'ונגה ג'ונגה. נפרדים מהמשפוחה, קצת דמעות, דיוה חתמי גולדוסר נוטשת את ילדיה הבוכיים (ע"ע נעמה קיסרי) ואחרי כמה קריאות "אהובים שלי" טסה גם היא לאיי הפנינה שטופי הליוויתנים.

פרסומות.

סצנה מספר שתיים: גיא זו ארץ שט על אופנוע ים במי איי הפנינה, רוח קיצית עדיין נושבת בשיערו הדליל ופניו האקזוטיות מספרות לנו על המים הצלולים, העושר האינסופי של העולם התת מימי (וכל אלו מלווים בצילומי נשיונל ג'אוגרפיק, וגם תמונה של ליוויתן קופץ שתלווה אותנו לכל המשך הפרק)

פרסומות. (אני מתחיל לחשוב שלא הישרדות יוצאת לפרסומות- אלו הפרסומות שיוצאות מדיי פעם להישרדות)

פתיח- תצלומי נוף - ואז הקאצ'. המסוקים לא ינחתו על אדמה רכה והמתמודדים נזרקים אל הכרישים.

הייתי מצפה או מקווה שלפחות אחד מהם יאכל על ידי הכרישים. נו טוב. יש עוד חמישים ומשהו ימים, אני יכול רק להמשיך לקוות.

בעונה הנוכחית של הישרדות, פרט למשימות והפתעות החליטו להביא לנו הרבה יותר מהאיברים האינטימים של המין הנשי. את זה יכולנו לראות כבר כאשר אירית, ציצי, תל אביב מראה לנו את זוג המלונים הנהדרים שלה דרך החולצה הלבנה- שקופה. (בחוכמתה היא מנסה להקטין את המבוכה ותופסת את התאומות, לוחצת עליהן ומזיזה אותן הנה והנה)

סצנה מספר שלוש: אין גיא זו ארץ. מה שכן, יש מופע צביעות נהדר של חיבוקים וג'יי-דייט נחמד שכזה, מתחילה חלוקת השבטים:

והשבטים השנה הם כדלקמן: (ג'י)בארו, וקני(סא)ב(נ)ה. אחד לקניבה, אחד לבארו, נגמר. אני בעד בארו, לא בגלל מעיין, באמת שלא.

גיא נותן לכל שבט 150 דולר וכולם יוצאים לעשות שופינג שחבל"ז.

את המשימה הזו כבר ראיתי בהישרדות המקורית. אבל זוהי הישרדות ישראל, ובישראל כמו בישראל- הבך את ישראל. זה מה שקורה לישראלים בחו"ל: דיוה בוגדת בבעלה עם זקן ללא שיניים, אפרת, פסיכית, מנהטן עושה צלקות נפשיות קשות לבעל חנות שסובל במשך זמן רב את הקולולולואים שלה והניסינות להזדיין איתו, מאיר, משה, תל אביב עושה את מה שהכי אופייני למשה גרסה 2 ומבקש אורז בעברית מבעלת חנות אחרת, ואחר כך יוצא עם מעיין לשיר את עודד אמר לילדי הכפר. אם ראינו כבר משה ונעמה, עידן קפון חוזר ובגדול והפעם בגרסה צבאית למדיי שלו: נתן, חניבעל לקטר, נילי. כמו כל אדם אשר היה בצבא יותר מדיי זמן, גם נתן מוכן לקחת מצ'טה ולערוף את ראשי המתמודדים. נתן מפחיד את אנשי הכפר וכך משיג לקני(סא)ב(נ)ה דברים רבים. אחרי שאפרת גונבת תרנגולת, שתי השבטים מוכנים לעלות על הספינות.

מאיר קונה דלק.

בתמונה: אפרת, קולולולו, מנהטן גונבת תרנגולות.

פרסומות.

בארו מגיעים לאי שלהם, וכנמלים חרוצות מתחילים לשקוד על בניית מחסה ובשירה ומורל, בעוד שקניבה הצרצרים הפרזיטים יושבים על החול ומנגנים בבנג'ו שלהם, הם עוד ירעבו למוות בחורף. (אגב, חנינתן לקטר משקה את צ'יקיטה- התרנגולת שאפרת גנבה. האם זוהי תחילתו של סיפור קפון & קוריצה חדש?) איגור הוא המנהיג הסמוי-לא סמוי של השבט, ושאר השבט מתעלק עליו כקרציות מוצצות דם.

פרסומות.

סצנה מספר ארבע: קבלת שבט (הט' בכוונה). קניבה דוסים ובארו כופרים, בחיי שאני מתחיל לאהוב את בארו האלו. ובקניבה: חנינתן מפחיד ודורה ובוץ, הלא הם חברי השבט מגלים את המובן מאילו, שנסרין היא ערביה. חנינתן לקטר בפרצוף פסיכוטי וכולם שותקים למשך חמש שעות בערך. יש לי הרגשה שלא נוח להם. הלילה מגיע ואירית לא אוהבת דברים שזזים, גם אני כפרה, גם אני.

יום חדש מפציע בין ענני איי הפנינה, בנות בארו מוצאות במבוקים ושקנאי במתנה מהפקה. הבנות מחליטות לקרוא לו גוזי, על שם גוזיותן. הבנים מחליטים לקרוא לו פרגית, על שם מה שעומד להכנס להם בפה הערב. בניגוד לקוריצה, גוזי יודע לעוף. (ראן גוזי, ראן!)

פרסומות.

דואר האי, חידה מעפנה, התגעגעתי.

המשימה הראשונה הייתה מאוד נחמדה, המתמודדים רצים מתחת לרשת במבוקים ונתן נזכר בימי הצבא בו במקום במבוקים הוא זחל תחת עצמות מחבלים. מיד אחר כך קצת ריפוי בעיסוק עם מבוך הכדור, הגיעה ההליכה על הקורה. בחיי שעברו עליי רגעים מורטיי עצבים. נסרין לוקחת את הזמן, אריק הפסיק לאהוב עמודים, בארו מנצחים ונותנים לקניבה לטעום את האבק שהם השאירו מאחוריהם.

בפרק הבא:

נתן רוצח את שאר חברי השבט ומנצח ניצחון טכני.

לצפייה בפרק הראשון: (הפרק לא עובד לך? אנא פנה אל התחת של סבתאש'לי והוא ישמח לעזור לך)

שמחכה כבר לסיים את עלילות ישראבלוג, ספוילר:

זהו הקומיקס האינפנטילי ביותר שיצרתי. ביי.