אחח, הימים היפים של גיל ההתבגרות! הצרחות, הבכי, הלחץ, ניסינות נואשים להתאבד ואלפי פסיכולוגים טבועים בכסף מהורים מודאגים ותלמידים שאיבדו את השפיות והתחיל לחתוך את עצמם עם כפית, אכן פרח החיים. אולי גם אתם הגעתם השנה לכיתה י', ומשיעורים נחמדים וקלילים עברתם למשטר צבאי ספק-עם-נאצי יחד עם המורים שלכם, שפעם היו חברמנים, היום פקעות עצבים שצורחים עליכם שחייכם אבודים. (טוב, לי יש מורים חברמנים, אבל אני בבית ספר דמוקרטי! אני היפי שרץ בשדות ומפריח בועות והחיים שלי יפים, לא יודע מה קורה בבתי ספר עירוניים, המורים אונסים אותכם בשירותים וכאלה?)

החיים יפים בגיל הבגרות. ובמיוחד החיים שלי, וזה בגלל שעם ההתכוננות לבגרות למדתי תובנות עמוקות לחיים. ועכשיו נחזור למציאות, אני פקעת עצבים מהלכת שמקום להתכונן עושה דברים אחרים חסרי חשיבות, ואז מגלה שיש לה מבחן בקרוב ומאבדת את השפיות. אם אתם בכיתה י' וצריכים עזרה (לא נפשית, בשביל זה יש את דוקטור פיל) הנה לכם מדריך ובו אסכם את ההפך מכל מה שעשיתי. אחרי כל נושא אכתוב גם את מה שאני עושה, כי דוגמא אישית זה לחננות. אם אתם מתחת לכיתה י', זה ייתן לכם מבט על העתיד העגום שלכם- או עבר עגום למי שכבר היה בי'.

אם אתם תעשו ההפך מכל מה שעשיתי, אתם תצליחו במתכונות, בבגרויות, ובמשחקי סקס ליליים עם חבריכם לכיתה (מה, רק אני? המפ.)

דחיית עבודה

מה שצריך לעשות:

 לא לדחות. שמדברים על מתכונות ובגרויות אתה מצליח בראש שלך לגרום לזה להראות רחוק ממך- כמו הצבא, או עבודה, או ילדים. לא באמת משהו שקשור אלייך, ולכן אתה הופך אותו לחסר חשיבות למרות שהוא בעצם חשוב מאוד. אנשים חשובים כבר עשו את זה לעצמם: הממשלה על גלעד שליט, הממשלה על המצב הכלכלי, הממשלה על עזה, (וגם אובאמה על איראן, אבל זה סיפור אחר)
מה שצריך לעשות זה להתכונן. לא משנה באיזה תאריך אתם קוראים את זה, תוציאו ספרים, ותקדישו שעה ביום להתכוננות.

מה שאני עושה

מה? בגרות? זה לא במאי או משהו כזה? נו, באמת! יש לי עוד מלא מלא זמן, ואני חכם והכול! אני צריך רק חודש להתכונן לבגרויות...

דברים שאתם עושים אם יש לכם הפרעות קשב וריכוז

מה שצריך לעשות:

 מה שמוביל אותי לדבר הבא- ריכוז. אתם לא יכולים להתכונן כשאתם מתכתבים בפייסבוק. אתם לא יכולים להתכונן כשאתם שומעים מטאל בקול רם, אתם לא יכולים להתכונן כשאתם רואים את העונה החמישית של דוקטור הו שיוצאת ב3.4 ומאט סמית' לא גרוע כמו שחשבתי וסטיבן מופאט בתכלס תסריאטי הרבה יותר טוב ומגיע לו להיות הראשי ואיפה הייתי? אה כן, אל תעשו את זה גם.

מה שאני עושה

אני מתכונן תוך כדי ששיחקתי קצת בDragon age וגם בחבילת התוספות וגם קצת בריסן, וגם אחרי שראיתי דוקטור הו, בונז, איך פגשתי את אמא, רובין הוד, והאוס וסאות'פארק ומשפחת סימפסון. ובתכלס? אני לומד! למשל, איחוד איטליה התחיל בזמן שאיטליה הייתה מחולקת לגילפרי, סרינגפילד ונוטינגהם, ואז הדוקטור ובות' ובארני סטינסון גרמו ל...אה...מהפכה קצרה... שבגללה קיסר הדאלק והשריף גירשו אותם...

אבל אז האוס בא! ואה... זרק עליהם ויקודין...

לחץ

מה שצריך לעשות:

טוב, הגיע היום של המבחן (את זה אני אומר מניסיון במתכונות ומבחנים רגילים) ונגיד ובמקרה אתם מרגישים שאתם לא מספיק בקיאים בחומר, והלב שלכם מתחיל לדפוק ואתם מרגישים כמו בריטים שנשפך להם התה. אז אתם יכולים להתעלף, זאת בהחלט אפשרות! אבל אתם יכולים גם להרגע, לנשום עמוק ולהבין שהמבחן הזה הוא לא גזר דין מוות, ושאין לכם מה להלחץ.

בכלל, הייתי מציע לכם לא לדבר עם חברים על המבחן, להתנהג כאילו הוא לא קיים עד שאתם נכנסים אליו.

מה שאני עושה

מה?!?!?! מבחן?!?!?!?! מתי?!?!?!??!?! אבל!!!!!

התכוננות

מה שצריך לעשות:

טוב, הדרך הכי טובה להתכונן היא לסכם את החומר. זה משעמם, אבל כשאתם מפשטים את המידע אז המוח שלכם לא צריך לזכור כל כך הרבה דברים. אחרי שסיכמתם פעם אחת, תסכמו עוד פעם! תנסו לקצר את זה עד שכל מילה שתופיע היא מילה שצריך לזכור למבחן.

מה שאני עושה

בלה בלה בלה... מהפכה צרפתית... בלה בלה... מאפייני המדיה.... בלה בלה בלה.... ביטויים בשפה העברית.... טוב, אני מוכן!

בזמן המבחן

מה שצריך לעשות:

 מבחן זה לא שיעור! במבחן אתה צריך להשתדל לא להכנס לחלומות בהקיץ, או שתמצא את עצמך אבוד לגמרי. תנסו להתרכז במבחן, ובבקשה, באמצעים טבעיים! לקחת ריטלין סתם יגרום לכם להיות זומבים מפחידים.

מה שאני עושה

ב20 לנובמבר, מחר, למתקשים- יחול יום מאוד נחמד.  יום אחד, קם בבוקר קנדי קוקסינל במיוחד, והחליט להקים קבוצה בפייסבוק. לקבוצה, הוא קרא "national kick a ginger day" ובה, אם לא הובן עדיין, היא לבעוט בג'ינג'ים. כך ברחבי העולם ביום המיוחד הזה נעשים מעשי בריונות כלפיי כפי שאמרתי- ג'ינג'ים, עד שאפילו סאות'פארק התערבה. ושסאות'פארק מתערבת- משמע שזה רציני .

בגלל שאני לא לומד בשישי, חברי בית הספר שלי החליטו להקדים את יום הבעיטה בג'ינג'ים הבין לאומי ביום אחד. בהתחלה קצת הייתי מופתע שחבורת י"אניקים, רובם אנשים דיי לוזרים וחסרי ביטחון עצמי בימים אחרים - החלו לבעוט בי, בזמן שהחברים שלהם מעודדים את היותר- ביישנים שבהם לאזור אומץ ולבעוט בי גם. שלא יהיו מחוץ לקבוצה, כן? אבל השתדלתי להיות לא פראייר, בעטתי בחזרה, בלי רחמים על גב של אנשים, מקומות רגישים כמו צלעות ומצלמות שעולות 1000 שקל (טוב, חוץ מהי"אניקים, כי בכל זאת, זה לא שאני מתעמל או משהו כזה) מה לעשות, רוצים משהו שיעזור לביטחון העצמי שלכם? לכו לקבוצת תמיכה, ותוותרו על פוגרום ג'ינג'ים כמו חבורת נאצים. לכן, בלית ברירה - אני מקים בזאת יום מיוחד ביותר.

יום הבעיטה בנאצים חסרי ביטחון עצמי (הבינלאומי!)

כן, כן! מעתה והלאה, ג'ינג'ים ברחבי כל העולם- החזירו מלחמה! תבעטו ישר לביצים, תתנו אגרופים לאף וכאפות לאוזניים. מכות מתחת לחגורה, ברגליים, בצוואר ובכל מקום אפשרי!

שיהיה לכולם יום בעיטה בנאצים שמח! ותזכרו- זה שאתם שונאים מישהו ששונה ממכם במראה, בצבע העור או בצבע השיער, זה לא אומר שמשהו בו לא בסדר. זה אומר שיש לכם וג'יינה שעירה בגודל של אריזונה 

שחוגג עוד 4 ימים יום הולדת

הו, הגשם המבורך! סוף סוף נכנסו לאווירה חורפית ומשמחת במיוחד. אני מקווה שכולכם נהנים מהגשם, כי יש לכם רק עוד שנתיים וחצי שנים כדי להנות ממנו. יודעים, 2012, כשהאדמה תבלע בתוך הים וג'ון קיוזאק ייצא למסע הישדרות עם שני ילדיו הבכיינים. ובאותו הקשר- אני עומד ללכת לראות את 2012 ואני גם אכתוב כאן איך היה. חוץ מזה, מכיוון שהשנה יש לי בגרויות והכול (בטח ייצאו מזה כמה פוסטים קורעים) אולי יהיו פעמים שאני פחות אעדכן, כמו שלא עידכנתי כל השבוע בגלל הלימודים. אני אשתדל שזה לא ישפיע לרעה על הבלוג- להפך! אני במגמת תקשורת וקולנוע ובטח אפרסם פה כמה מהעבודות, ובכלל אנחנו בדרך לשנה ממש מגניבה.

ולנושא הבא! הפרק הבא של החיים כגאון מטורף ייצא ביום ההולדת שלי (23/11) והוא יידבר כמובן... על יום ההולדת שלי! אז כל מי שרוצה לשלוח לי זונה מוזמן לעשות את זה עד התאריך הזה. בטח בקרוב אפרסם גם פוסטר ראשוני כמו שעשיתי בפרק שתיים (שנמצא למטה, אגב, ומחכה לכם בעצב נוראי שתקראו אותו)

חוץ מזה, את הזמן הפנוי שכן היה לי בזבזתי בכתיבת סיפור פנטזיה בהמשכים חדש אותו אני מעלה לבלוג השני שלי, Beyond the Deepwoods.

כל מי שיקרא את הסיפור יעשה סקס סוער עם הזונה שאקבל ליום ההולדת.

לחצו על הבאנר כדי לקרוא את הסיפור (זהו קישור לקטגוריה של הסיפור, ולא לבלוג המלא)

כמו כן, בגלל שזה חורף חורפי... אה... מחורפ, והכול- זה עונת הטלוויזיה. אז כל מי שרוצה מוזמן להכין לעצמו כוס תה, לקחת שמיכה, ולצפות בסדרות המומלצות הבאות:

• מרלין (לכל מי שרוצה לראות מבטא בריטי, אבירים, ואפקטים גרועים)
• ניפ טאק (לכל מי שרוצה פרובוקטיביות ולהיות רזה. באמת שכן. אתם לא תרצו לאכול אחרי שתראו את הניתוחים שם)
• על טבעי (לכל מי שאוהב יצורים מיתולוגיים, תסריט מעולה, ואת ראשה של פריס הילטון נכרת מכיוון והיא אכלה אנשים)
• האוס (לכל מי שרוצה לראות את הסדרה הכי טובה בעולם)
• העונה השניה של אשז טו אשז!!!! (לכל מי שלא רוצה שאהרוג אותו)

ולסיום, אני רוצה להכריז שיש לי את ספר ההמשך של הטירה הנעה! כן, זה קיים- "מגדלים פורחים באוויר"- תגללו, ותקנאו בי בטירוף!

ובגלל שהבטחתי בכותרת הנה ציור חביב במיוחד:

השדון הזה בהחלט מתאים לאווירה החורפית, לא?

חורף שמח לכולם, ובהצלחה ב... משהו!

שחוזר לראות את ניפ טאק עונה 5 ומי שיפריע לו ימות ביסוריי הגיהנום התהומי.