זה אסון. זה פשע נגד האנושות, זו טעות יותר גדולה מלהצביע לביבי, להעז בכלל להגיד שפרסי ג'קסון זה הארי פוטר הבא. פרסי ג'קסון, זה לא, אני חוזר- לא! מתקרב, נוגע, מלקק, או מרחרח בכיוון של הארי פוטר. ואני מדבר רק על הספר! והסרט? נגיע לזה עוד מעט. קודם כל, אני רוצה להתנצל בבושת פנים על ההתעלמות המוחלטת שלי מהבלוג במשך חודש. הנה תירוצים:
היו לי מבחנים ולימודים,
היה לי דרגון אייג', מאס אפקט ושלל דברים מעניינים שרובכם יחשבו שהם משעממים,
גירד לי באף, פעמיים,
אני שונא אתכם (סתם, נשיקות וחיבוקים פקאציים למיניהם)
ובכל מקרה, זה נגמר והכול ומעכשיו אני מעדכן. אפילו התחלתי לכתוב את הפוסט הבא! אז תמשיכו לקרוא כאן, בבקשה! *תופס לכם את הרגל בצרחות, אולי גם קצת נזלת, רק בשביל הדרמה*. אז מה שבאתי להגיד הוא שממש היום ראיתי את פרסי ג'קסון. אני, בתור תולעת ספרים מגעילה שמקבלת מכות מבריונים רוסיים, קראתי גם את סדרת הספרים (אני כבר אומר- זה רק בגלל האהבה שלי מכיתה א' למיתולוגיה היוונית, אני בכלל אוהב מיתולוגיה, מי שקרא פעם בבלוג השני שלי יודע. תשאלו אותי כל שאלה על המיתולוגיה היוונית ואני עונה לכם, בלי גוגל, נשבע) ותמיד התמלאתי חלחלה למשמע איזכור של פרסי ג'קסון ליד הארי פוטר. אני אסביר למה, לפני שאפנה בכלל לסרט. קודם כל, ספר שמדבר על גיבור דיסלקט לא אמור להיות כתוב בצורה כל כך מפגרת שגורמת אפילו לתולעת הספרים הגדולה ביותר (רמז: אני) לאבד את הריכוז ולהתחיל לזמזם שירים של בלר תוך כדי. בספר הזה אין תיאורים, ואם יש הם כתובים כאילו ילד בכיתה ד' כתב אותם (כן, ני ני ני, זה אמור להיות כתוב ככה! זה בכלל לא תירוץ של הסופר כי הוא לא מצליח לכתוב ספר ברמה יותר גדולה מסיר הסירים) והדמויות עושות שטויות שגורמות לי לרצות לנסר להם את היידים במסור חשמלי ולצחקק.
אז עניין פרסי והארי. אני לא מבין, מי החליט להפוך את פרסי ליורש של הארי? מי האידיוט השמן עם הסיגר שחשב על הרעיון הגאוני הזה? ומאיזה שיקולים? האם זה ההוצאה לאור של פרסי ג'קסון, שרוכבת על תהילה של אחרים כמו טפילים? או שזה המעריצים הנואשים, שאחרי שהארי הלך לזיין לו ג'ינג'יות (ספויילר!!!! אה, מאוחר מדיי) היו צריכות גבר חלומות אחר. או שזה בכלל ריק ריידן, הסופר החנון של פרסי ג'קסון, שרצה להיות אישה בלונדינית בריטית עם ספר מצליח. אני חושב שזה שלושת האפשרויות.
...Look into my eyes...Look into my eyes!!!! mo-ha-ha-ha
שתי האפשרויות הראשונות דיי ברורות. על השלישית, אני רוצה לדבר. שמישהו יסביר לי, זה בגלל זה?
רק בגלל שפרסי ג'קסון מעתיק בצורה אכזרית למדיי פרטים (שוליים, למען האמת, אבל זה לא הופך את זה לבסדר) מהארי פוטר? או שאולי ריקיל'ה ריידן לא שם לב ללקיחת נוסחת החבורת בן+בן+בת כשהגיבור הוא...גיבור, הסייד-קיק הבן הוא לוזר והבדיחה היומית, והבת היא חכמה? מזכיר לכם משהו? אבל לא, הרי לפרסי יש משהו מיוחד שמבדיל אותו משאר העולם, לו יש הפרעות קשב וריכוז!
וגם לי. ולך. ולה. ולך. ולהם. ולו. כולנו מרגישים בלאדי מיוחדים יחד עם פרסי שלנו.
בכלל, אני דיי בטוח שגם להארי יש הפרעות קשב וריכוז, אחרת למה הוא פושטק שנהנה להציק לכלבים תלת ראשיים ענקיים עם החברים שלו או לפתוח מועדון קרב מחתרתי (בהעדר ניסוח טוב יותר)
התקציר! (כן, זה כאן, לכל הבני זונה שמדלגים)
יש לי עוד הרבה מה להגיד על שני הספרים. אבל אנחנו מדברים על הסרט, יא? יא.
הסרט, אני אתקצר למי שלא הבין לכל הרוחות על מה דיברתי עד עכשיו, מספר על הארי...אה... פרסי ג'קסון, ילד שכביכול בן 12 (יה, רייט, אני ראיתי את הרגליים השעירות שלו בתחילת הסרט, אם הוא בן שתים עשרה אז אני ילדה ויאטנמית) עם חיים קשים במיוחד, רובם בגלל דוד ושמו ורנון...אה, זאת אומרת, אבא חורג, שמתעלל בו, שמגלה יום אחד שהוא קוסם! אה, אני מתכוון, שפוסידון זיין את אמא'שלו והוא זרע הפורענות שלהם. קורה מה שקורה, ופרסי מגלה על מקום נפלא שבו מלמדים ילדים מיוחדים לנצל את הכשרונות שלהם, ולמקום הזה קוראים, הווגורסט! אה, זאת אומרת, מחנה החצויים. שם הוא יוצא לקווסט (כן, הם אומרים שם קווסט, ממש משחק תפקידים קטנטן) להציל את אמא שלו ממקום כלשהוא (לא מספיילר לכם, חבל) והוא יצטרך להתמודד עם שאר מפלצות נוראיות כדי להציל אותה. הנבל הראשי של הסרט, אגב, נמחק. כן! והוא לא היחידי. שלושה דמויות ראשיות, וקרברוס, כלב השאול (אולי זה הגבול שלהם בהעתקה מהארי פוטר) נמחקו כליל מהסרט, כולל הנבל הראשי. אז מי הנבל? אי, לא באמת היה, סתם איזה מאלפוי... אני מתכוון, לוק, טיפוס תככן ובלונדיני.
שלום. אני בן 12. אני אוהב פוקימון, פלסטיישן, ולהתגלח.
אז היום התיישבתי לי בתום-לב לראות את הסרט. דיי התלהבתי, בסך הכול, אני אוהב לראות ספרים שהופכים לסרטים, וגם בדרך כלל מתאכזב. אבל הייתי אופטימי, הייתה שם את אומה ת'ורמן, וידעתי שיעשו קלוז-אפ על העיניים שלה, אז הייתי סבבה והכול. לא רק שהסרט, לא קשור באף צורה לספר, באף צורה! הוא גם לא הפך את זה ליותר טוב. הספר, תסלחו לי, לא מכיל יותר מדיי עלילה, ורובה מתהלת בקפיצה מנושא לנושא ובמהירות כזאת שפרסי ג'קסון נראה כמו תסריט מונולוגי. משום מה, התסריטאי מצא ש70 עמודים מתוך הספר הם לא רלוונטים, (מה שהשאיר אותו עם כמה? 130?) הוא שרף אותם במדורה בחוץ, או משהו כזה, ועשה לעצמו סרט חזוני חדש. וזה היה טוב? הממ... (רמז: לא)
הטעות הראשונה שהסרט הזה, פרט למחיקה של הדמויות החשובות, הוא ההכנסה של העכשוויות בכוח. הגיבורים מנצחים את מדוזה האימתנית שרק אייפוד עומד לצידם! המפה הקסומה היא ממש הGPS של האלים! הגיבורים מסיחים את דעתה של ההידרה בכך שהם זורקים חטיפים לפה שלה! ולא, אני לא ממציא כאן כלום, זה ממש רציני. נכון, מתבגרים אוהבים עכשווי, אבל לא בסרטי פנטזיה מבוססים על ספרים, באמא שלכם. החברה החכמה, אגב, בניגוד להארי פוטר, מפתחת רומן סוער עם פרסי ג'קסון כבר באמצע הסרט הראשון. מה שמצחיק הוא שבספר הם מוכנים להסתכל אחד על השני רק בספר החמישי. ניסיון נואש למכור סקס, במקום הלא נכון.
זה היה נורא. כאב לעיניים. שיעמום טוטאלי. אני מתחנן בפניכם, מכל האנשים שיכולתם להשוות להארי פוטר, דווקא את ג'קסון? מה עם ליירה מהמצפן הזהוב? היא לא מקסימה? אני אפילו מוכן להתפשר על החנון מיומנו של חנון, באמת שכן.
שורת סיום: לכו לסוג הרביעי, גרם לי להשפריץ פיפי על התקרה.
אני יודע שאתם לא אוהבים שאני כותב דברים, מי קורא בכלל בימנו, פחחח, אבל אני מקווה שנהנתם מהפוסט, ומבטיח שזו הפעם האחרונה שאתם תחכו לאחד כזה יותר משבוע 
רציתי לצטט פה את השיר המעפן של ליידי גאגא, אבל אין לי מושג איך כותבים אותו. רמ במ ימ-בם-בא? רמבה, אוללה? לא יודע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
