אשחר: ציירת לי חיידק.

יערה: חיידק עם עגבת!

אשחר: רציתי כבשה.

יערה: כפוי טובה!

אשחר: את ציירת לי חיידק. קשה להיות מרוצה, סליחה.

אשחר: עכשיו ציירי לי כבשה, אישה! *ספאנק*

אשחר: ואו, ציירת לי שלשול סגול. זה קרוב. קרוב.

יערה:

אשחר: טוב! אם את לא יודעת להתמודד עם קצת ביקורת...

יערה: הנה. אז מה אם יש לה קצת עקמת.

אשחר: מה זה? שילוב בין ענן, פיל הודי קטן, וברווז? תציירי לי כבשה כבר, אישה נכשלת! מה כבר קשה כל כך?

*בשלב הזה יערה מבינה מה אני רוצה לכל הרוחות*

יערה: זה חור שחור. ויש שם כבשה. וגם פרה. וגם מריחואנה. טוב?

אשחר: זה לכלוך מהפופיק שלך! תשקיעי קצת בחורים שלך. (קינקי) 

יערה: שם יש כבשה.

אשחר: הקופסא הזאת הייתה מתפרקת כבר ממזמן. תראי אותה, אפילו לא מחוברת לעצמה! סתם חלקים מפוזרים באוויר.

הכבשה כבר ברחה בטח.

יערה: כבשה!

אשחר: זה חתול עם אבעבועות שחורות ועם וומפייר ורוד.

יערה: בפנים יש חתול.

אשחר: חתול מת, אולי. אין לו אפילו חורים לאוויר.

יערה: הנה (לא מלחייה)

אשחר: יופי. פיזרת עליו גרעיני אבטיח. עכשיו החתול גם מת וגם נחנק. ובכלל, רציתי כבשה.

יערה: הנה. בפנים יש כבש. מוכן לשחיטה.

אשחר: כבש על- התה! דלישס.