לא כל יום האח הקטן חוגג 13! אז ככה, הסיבה שלא עידכנתי/חייתי/נשמתי/נהנתי בשבוע האחרון הייתה המסיבה הענקית והברמצווית בהחלט של אחי הקטן. שמו... טוב, בקרוב תדעו. בכל מקרה, בגלל שממש לא רציתי לברך אותו מול כל הקהל החלטתי לעשות את זה בדרך מיוחדת. הכנתי סרטון אנימציה, אני והאחים שלי דובבנו אותו, וזהו! היה מאוד סיוטי להכין אותו, אבל משתלם. אז למה שלא תראו גם אתם? אז ככה, כמה דברים לפני:

1. ההורים שלי מאוד הגבילו אותי לכל סטייה בהומור החולני שלי, לכן תמצאו את הסרטון מעט אינפנטילי, ואולי לא מצחיק. מה לעשות, לא ממש רציתי אה...להשתמש בהומור הרגיל שלי מול סבא וסבתא והדודים...
2. כן. בסוף הסרטון אתם תוכלו לדעת מה השם האמיתי של אלי, אחי הקטן והבלונדיני. אני מקווה שאתם מאושרים עד אין קץ!
3. כן. יש לי שם משקפיים. מה אתם רוצים, האורחים צריכים לזהות אותי! תהנו!

בר המצווה הייתה דיי כיפית, למרות שכל בן אדם שני שאל אותי "מה שלום הרגל". נו, בגלל התאונה. הדוד שלי, שאל אותי "מה הולך" ועניתי לו "צולע".

גם את ההזמנה לבר המצווה של אח שלי עשיתי בעצמי, הנה לכם הצד הקדמי שלה:

הנה לכם הצעה קטנה.

אם עומדת להיות לכם, לאח הקטן, יום הולדת, או שאתם עושים אירוע ורוצים הזמנה מצוירת כמו זאת, אתם יכולים לפנות אליי באימייל/מסנג'ר:

[email protected]

לנושא הבא! העלתי לבלוג השני שלי, Beyond the Deepwoods, סיפור חדש ומגניב, ואשמח אם תקראו אותו http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=559170

וזהו! בפוסט הבא חברים, החיים כגאון מטורף- הפרק השני!

אשז טו אשז, עונה שניה, בHOT 3, מחר.

מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר מחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב, לפני שנתחיל הסיבה שלא עדכנתי 1000,0000 שנים ארוכות היא שראיתי האוס וזה יותר מעניין מכולכם. ממליץ לכם לראות. זה באמת יותר מעניין. בכל מקרה, אני מקווה שנהנתם בימים הראשונים של בית הספר. כי אני לא! אני ישבתי לי בבית, ראיתי האוס- כפי שציינתי. ועשיתי כל מיני דברים של עצלנים. בעוד שבוע מורידים לי את הגבס ואז החיים שלי יחזרו להיות מעניינים (בערך, אני חושב).

בגלל פצעי הקשים מנשוא אני צריך להחליף תחבושות פעם ביומיים, מה שקודם כל דומה רק לעינויים באינקוויזיציה. כדי שהתחבושות לא יפלו הם דבוקות לרגליים שלי עם נייר דבק מפחיד שכזה ומאוד דביק. אז... בגלל שאני נער בשיא בגרותי המינית (או משהו) אני קצת... שעיר ברגליים. ולכן, בכל יומיים אני צריך לעבור מיני-שעווה-ברגליים-רק-עם-דבק. ואני מעדיף לחוות את התאונה עשרים פעמים. הרבה פחות כאב! אחרי שהורידו לי את הגבס (זה חצי גבס, רק על החלק התחתון של הרגל) וניקו לי את הפצעים והכול גיליתי שהאצבעות ברגליים שלי משותקות. ואז התחילה ההסטריה! אתם מבינים... אני היפוכונדר, משמע שאני נלחץ מבעיות בריאותיות הרבה יותר מבני אנוש נורמאלים ולכן אם אני מתעטש שלוש פעמים או מגרד לי קצת בעין אני משוכנע שאני גוסס. (ולראות האוס ממש לא עוזר לי עם כל התסמינים והמחלות החדשות שלמדתי) בכל מקרה! אל תדאגו, עם הרבה פיזיותרפיה הכול יעבור. או שלא... ואני אמות!!!!!!!!!!!!!

אניוואי, לבלוג מתוכננים כמה פרוייקטים שיצאו בקרוב מאוד:

• הראשון, כפי שאתם יודעים הוא הפרק הגדול והמגניב של החיים כגאון מטורף. זה יהיה בערך 50 משבצות קומיקס, אז תכינו את עצמיכם נפשית. זה יצא בעוד חצי שבוע- שבוע.
• והשני הוא טקס פרסי המטורף לישראבלוג (כן, מה ששמעתם) לכבוד טקס האמי והפעם אתם תקחו בו חלק (פרטים בקרוב)

לנושא הבא! ביום שלישי שעבר התפרסם בעיתון מעריב (לא לנוער- מעריב מעריב) קריקטורה שלי כחלק מפרוייקט בו צוות מעריב לנוער כותב את מעריב. בכל מקרה! לא הצלחתי ממש להשיג את העיתון, וגם לכם אין ממש סיכוי כי עבר שבוע והכול, אז הנה לכם.

פרוסם בעיתון מעריב בראשון לספטמבר.

ולסיום, רק כי אני כל כך אוהב אתכם, הנה שיר מצחיק של רובין ספארקלס (אם אתם לא יודעים מי זאת ומאיפה היא אז אתם לוזרים)

אז כן, העיצוב החדש והענקי הגיע אחרי כמה ימים של עבודה קשה מאוד. ואני מתכוון מאוד-מאוד קשה. העיצוב שאתם רואים לפניכם נמחק ונעשה מחדש כשלוש פעמים, מכיוון והמחשב שלי עושה בעיות ונכבה מעצמו. זה גם אומר שאחזור רק בעוד חמישה ימים-שבוע מכיוון והמחשב ישלח לתיקון. לכן עמלתי במהרה לסיים אותו ולהראות לכם! תהנו!

אשמח מאוד לשמוע תגובות על העיצוב החדש, באמת שכן (:

אני ממש אוהב את החתימה ולכן היא תשאר כפי שהיא!