כמחווה לטקס האוסקר ששודר לא מזמן בעולם, הנה מגיע טקט האוטיסטסקר- טקס פרסים המוקדש כולו לבלוג (בניגוד לאנשי השנה שהיו מוקדשים לכל מיני דברים לא קשורים)

כמובן שהטקס הוא פרודיה מפגרת לטקס האוסקר, אך  לא יהיה פה בופור, אתם לא צריכים את הכרית והשמיכה.

רגע לפניי תחילת הטקס, בואו נעבור אל השטיח הירוק!

ובכן,כאן דיב ואני נמצא על השטיח הירוק, בקרוב יגיעו לפה אלפי כוכבים מכל רחבי הארץ כדי לזכות בפרסים הנחשקים, המדהימים, החושניים, הו כן, הו כן!!!!!!!!!!11

תודה רבה, דיב.

הטקס מתחיל!

נא לכבות פלאפונים, טלפונים, זימוניות, MP3,MP4,אייפודים,מכחסות דשא ווויברטורים.

אם הייתה לי משאלה אחת הייתי מבקש לחזור לתחילת השנה, להתחיל הכול מחדש ולא לחזור על אותן הטעויות, אבל מצד שני טעויות הופכות ליתרונות, לא הייתי פוגש חברים אמיתיים אם לא הייתי עושה את הטעות ההיא. אז הגיע הזמן שאשכח מזה, אתחיל הכול מחדש, דף חדש והתחלה חדשה של אשחר חדש ויותר אופטימי, כי פסימיות זה אווט!!!!1111אחתאחתשניצלתירסממולא.

ד'או, יש לי ריח של מדורה ומרשמלו, עכשיו אני מסריח כמעט כמו התוכנית החדשה גריז (סטאגדיש! טוב האמת היא שזה באמת לא משהו)  אתמול ביליתי את רוב הלילה בקומזיץ האפי ניו ייר עם החברים, היה כיף ושרפנו פוסטרים של מייקל לואיס וטוקיו הוטל, עכשיו השיער של ביל באמת נראה כאילו הוא עולה באש.

 בכלל, היום הגענו לבית הספר והוא היה ריק מאדם, כולם נחו אחרי הסילבסטר הזה, ולכן העברנו יום שלם בחופשיות. איזה כיף זה, להעביר יום שלם בחופשיות, חבל שלא כול יום סילבסטר.

הרבה שואלים אותי מה בקשר לילדה שאני אוהב, ובכן, היא אמרה לא, וזה בסדר גמור, אז אני לא רוצה לשמוע "איזה זונה היאא" כי היא ממש לא, זאת זכותה המלאה. בכלל אני לא סגור מה קורה איתי בקשר לאהבה ואני לא יודע במי אני מתאהב ובמי אני לא, איתה זה היה אמיתי אבל משהו בי עובר נורא מהר להידלקות אחרת כאילו הגוף שלי צריך את זה כמו אוויר.

בקשר לפוסט הקודם, מי שינחש מה אני יצאתי ראשון יקבל קישור בסוף הפוסט הבא, רואים איזה חידות קשות אני נותן לכם?

ולסיום אסיים תפוסט עם משהו מתחילת השנה הקודמת אלפיים ושבע, הנה פסל שנעשה באומנות, של דיב מלטף הפודינג.

וכאן הפוסט מסתיים, תאכלו הרבה שניצל.